החדשנים 5 | פרק 1: יד קלה על הריטלין?

יותר ממיליון מרשמים לריטלין ודומיו מחולקים מדי שנה בישראל. האומנם הפרעת קשב וריכוז עונה על הקריטריונים הבסיסיים ביותר של הפרעה? ד"ר יעקב אופיר, פסיכולוג קליני ומרצה בכיר בחוג לחינוך באוניברסיטת אריאל, משוכנע שלא. "הפרעת קשב היא לא מחלה וריטלין הוא לא תרופה" – כך קרא לספר מקיף שפרסם בנושא, והוא טוען שעוד היה עדין: "הפרעת קשב היא המצאה חסרת ביסוס מדעי, והתרופות הממריצות הן סמים לא יעילים בטווח הארוך וכנראה גם מסוכנים".

ד"ר אופיר מפנה אותנו ל-DSM, "התנ"ך של הפסיכיאטריה", ומזכיר שגם הומוסקסואליות הופיעה שם, במדריך ההפרעות הנפשיות – כשטיפולי המרה היו מקובלים. מתוך התמודדות אישית משפחתית, הוא נכנס ל"מחילת הארנב" והתחיל לשאול בקול: מה בכלל הופך התנהגות אנושית להפרעה? הייתכן ששיעור כל כך גבוה מהאוכלוסייה נכלל בה? ואיך זה שרבים חושבים, בלי ביסוס מדעי, שאפשר לזהות אותה ב-MRI?

הגישה שלו נתקלת בקיתונות של ביקורת מצד קולגות, וקשה להתווכח עם הורים שמתעקשים שהתרופה שינתה את הילד המאובחן מקצה לקצה. אבל ד"ר אופיר קורא לגבש מסגרות אחרות עבור מי שהמסלול הרגיל פשוט לא מתאים לו. "תחשבו על מדינה שמייצרים בה נעליים במידות 42-38 בלבד. אם תגיע ילדה עם כף רגל בגודל שונה, ברור שלא נוכל לכווץ או למתוח אותה למידות הקיימות".

לצידו בפודקאסט אנחנו מארחים את בר אלפנדרי – מוזיקאי, יוצר וזמר היפ הופ ורוק אלטרנטיבי, וגם עצמאי בעל משרד דיגיטל. מניסיונו האישי, הוא משתף אותנו ביומיום של ילד עם ADHD, וגם בחיי אב טרי ומי שאמור להחזיק עסק ולשלם משכורת לעובדים. את השונוּת הוא תיעל למוזיקה – "הפרעת קצב וריקוד", כהגדרתו – ומתברר שגם זה נפוץ במיוחד.

הירשמו לסדרת החדשנים באפליקציות הפודקאסטים:
Spotify >>
Apple Podcasts >>

בשיתוף אוניברסיטת אריאל