מרכז הקליטה של הסוכנות היהודית איבים שוכן במועצה האזורית שער הנגב. המרכז, שמוקף בשדות המוריקים והפסטורליים של העוטף, הפך ב-7 באוקטובר לאזור מלחמה. "באותה השבת שהו במרכז הקליטה כ-600 עולים מאתיופיה", מספרת אורלי צוקרמן, מנהלת האגף לקליטת עלייה ביחידה לעלייה וקליטה של הסוכנות היהודית. "הם מצאו את עצמם תחת מתקפה ונדרשנו לפנות אותם תחת אש. ביום ראשון פונו כל העולים ללא פגע".
סיפורו של מרכז הקליטה איבים ממחיש את האתגר העצום שהוטל על הסוכנות היהודית בעקבות מתקפת הפתע על ישראל. המלחמה ערערה בבת אחת את תחושת הביטחון של מדינה שלמה וטלטלה את חייהם של מיליוני ישראלים. באופן טבעי, האירועים האחרונים גובים מחיר כבד, במיוחד מהקבוצות הרגישות ביותר בחברה הישראלית, בהן גם ציבור העולים החדשים. "מהימים הראשונים פעלנו כדי לסייע לעולים שנפגעו בתקופת המלחמה", אומרת צוקרמן. "בסיוע תרומות מהקהילות היהודיות בתפוצות, ובראשן הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה וקרן היסוד, פינינו לבתי מלון ולאכסניות גם את העולים החדשים באזורי הגבול. לקחנו עליהם אחריות ואנחנו מסייעים להם עד עכשיו בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה".
באגף לקליטת עלייה של הסוכנות היהודית נדרשו לסייע ברמה הכלכלית גם לעולים החדשים שפרנסתם נפגעה כתוצאה מהמלחמה. "אנחנו נותנים סיוע כלכלי לעולים שאיבדו את מקום עבודתם או הוצאו לחופשה ללא תשלום בעקבות המצב. כעיקרון, כל העולים שנמצאים במסגרות הקליטה של הסוכנות היהודית זוכים לליווי ייחודי, אם מסיבה כלכלית או מסיבה אחרת".
באשר לעולים ששהו במרכז הקליטה איבים, הם פונו למושב ניר עציון, שם הם זוכים כבר חודשים לליווי מקיף של צוותי הסוכנות היהודית. "העולים מרגישים טוב ונמצאים ביחד במושב. יש שם קבוצה של ילדים שהתגבשה למקהלה חדשה, שנקראת מקהלת לב אופיר – על שם אופיר ליבשטיין ז"ל, ראש מועצת שער הנגב שנפל ב-7 באוקטובר. המקהלה מנציחה את זכרו של ליבשטיין, שליווה את העולים ותמך בהם לאורך כל כהונתו, ומופיעים ברחבי הארץ לזכרו כחלק מהמורשת הענפה שלו".
אלפי עולים חדשים
אתגר נוסף שאיתו מתמודדים בסוכנות היהודית הוא הצורך לקלוט עלייה חדשה לישראל – גם במהלך המלחמה. "אנחנו יכולים לומר שלמרות המצב הביטחוני, מאז פרוץ המלחמה הגיעו לישראל אלפי עולים חדשים", מספרת צוקרמן. "אנחנו רואים הרבה מאוד צעירים שמגיעים לארץ לבדם, חלקם הגדול על מנת להתגייס צבא. הם רוצים לחזק את העם, ואנחנו פוגשים אותם בימים האלה נחושים ומחוברים לארץ יותר מאי פעם. מתחילת המלחמה קלטנו מאות עולות ועולים צעירים בתל אביב, חיפה, כרמיאל ובאר שבע. מעבר לכך, תוך כדי האירועים הסתיימה תוכנית קליטת עלייה לצעירים בירושלים שנשארים בארץ וממשיכים את החיים כאן בישראל. אנחנו גאים לומר שכולם בחרו להישאר בישראל, אף אחד לא הביע רצון לחזור. כ-200 עולים חדשים יגיעו בחודש הבא למרכז הקליטה בירושלים".
צוקרמן מסבירה כי תפקידו של האגף לקליטת עלייה בסוכנות היהודית הוא לסייע להשתלבותם של העולים החדשים בחברה הישראלית, בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה. "אנחנו עוסקים ביצירת מסלולים לכל עולה חדש, לפי הרקע שממנו הוא מגיע והצרכים הייחודים שלו. בין היתר, הסוכנות היהודית פתחה מסלולי קליטה לעולים צעירים, תוכניות למשפחות, פרויקטים לשילוב עולים בתעסוקה ובאקדמיה ועוד. יש לנו גם מסלולים לעולים עוד טרם העלייה עצמה. אנחנו רואים חשיבות גדולה מאוד במשימה הזאת, במיוחד תוך הסתכלות על היום שאחרי: בעקבות המלחמה אנחנו רואים גידול בפתיחת התיקים לקראת עלייה".
תוכניות לתמיכה בעולים
בימי שגרה הסוכנות היהודית מפעילה מגוון רחב של תוכניות קליטה לעולים – במסגרת מרכזים ואולפנים בערים שונות ברחבי הארץ. "אנחנו עובדים עם משרד העלייה והקליטה, משרד הכלכלה, משרדי ממשלה נוספים – וכן רשויות ההשכלה הגבוהה", אומרת צוקרמן. "העולים החדשים מגיעים למרכזי קליטה לתקופה שבין חצי שנה לשנה – כאשר השאיפה היא להכין אותם בצורה הטובה ביותר להשתלבות בחברה הישראלית. יש לנו הרבה מאוד תוכניות מיוחדות, כמו תוכנית כנפיים - תכנית הפועלת בשיתוף עם קרן מירז' ומשרד העליה והקליטה - ונותנת מעטפת לחיילים בודדים – כ-1,200 חיילים שמתגייסים כל שנה ללא עורף משפחתי".
לדבריה, תוכניות הקליטה של הסוכנות היהודית מוכיחות את עצמן בפועל. "אפשר להסתכל לדוגמה על תוכניות ההכשרה המקצועית שלנו, שפועלות בשיתוף פעולה עם מעסיקים בארץ מתחומים כמו הייטק, קולינריה ורפואה. התוכניות כוללות התחייבות של המעסיקים להעניק עבודה לעולים. מאות עולים חדשים משתתפים בתוכניות הללו. מדובר כאן בעיקר על אוכלוסיית העולים הצעירים, בני 18-35, שמגיעים לארץ ללא עורף משפחתי. אנחנו רואים בצורה מובהקת שקליטת העולים הצעירים מוצלחת וטובה יותר כשהם מגיעים במסגרת תוכניות מסוג זה – מה שמוביל לעלייה באחוזי ההישארות שלהם".
בשיתוף הסוכנות היהודית
