המונח "בינה (אינטליגנציה) מלאכותית" מעורר בדרך כלל פולמוס, בשל עצם ייחוס תכונה אנושית כל כך של בינה לגולם הבנוי משבבי סיליקון. הפולמוס, המתנהל בדרך כלל בין פילוסופים לטכנולוגים, נתקל בקשיים עוד בראשיתו, משום שלא זו בלבד שקשה להגדיר את טיבה של הבינה המלאכותית, אלא שאין הגדרה חדה וחד-משמעית גם למונח "בינה אנושית". מהימים הראשונים של השימוש במונח בינה מלאכותית עלה הצורך להגדיר ולמדוד אותה, והפולמוס נמשך גם בימים אלו. לשימושים עסקיים, מוצר תוכנה נמדד במונחים של הערך העסקי שהוא מביא למשתמש בו, מה שמציע כיוון למדידה של רמת האינטליגנציה של מוצרי תוכנה מעבר לדיון האינטלקטואלי והמדעי.
נפתח בדוגמה שתעדן נקודה זו וגם תתמוך במסקנה שאין צורך בהגדרה של שחור/לבן, כן/לא בינה מלאכותית. העולם הפרקטי דוחף אותנו להגדרות יחסיות שבהן מדדים כמותיים יותר יסייעו לתמוך בתשובה האם מוצר א' אינטליגנטי יותר או פחות ממוצר ב'.
דוגמה: דן, מנהל הצוותים של חברת צורי לייצור רהיטים נתקל מדי בוקר באתגר "השלמת הצוותים" כדי למלא את מקומם של אנשים שדיווחו על יום מחלה. קו הייצור בחברה מורכב ממכונות שלהפעלתן נדרשות מיומנויות ספציפיות. כמו כן הסכמי העבודה במפעל כפופים לכללים כגון לא להביא מהבית עובד שסיים משמרת לילה, או שעבד בסוף השבוע.
להלן נסקור כמה סוגי תוכנות הנמצאות בשימוש.
תוכנה D: השימוש בתוכנה D מתנהל כדלקמן: דן מתחיל בצוות 1 ומבקש שמות אנשים שיש להם את הכישורים להשלמת צוות 1, כולל מגופים חיצוניים. עם השמות שמוצגים על המסך, דן מפעיל את הידע שבמוחו על עלות עובד זה או אחר ושיקולים נוספים, בוחר את העובד המתאים לצוות 1, ועובר לצוות 2, וכן הלאה.
תוכנה C: כמו בתוכנה D, אלא שתוכנה C כבר מכילה באופן ממוחשב גם את כללי העבודה, ואם דן יבחר לצוות מסוים אדם שמפר את הכללים, התוכנה תמשוך את תשומת ליבו, והוא כמובן יתקן זאת.
תוכנה B: דן רק מצביע על צוות חסר, והתוכנה מדרגת עבורו באופן אוטומטי את האנשים שעומדים בכללים לפי עלותם, ודן מחליט את מי לבחור.
תוכנה A: דן רק מקיש "השלם צוותים" והתוכנה מציעה אוטומטית פתרון מלא: מי ישלים איזה צוות, כשהיא לוקחת בחשבון את כללי העבודה ושואפת למזער את העלות הכוללת.
רוב האנשים שיידרשו להשוות בין רמת האינטליגנציה של מוצרי התוכנה הנ"ל, יסכימו שלתוכנה D כמעט שאין אינטליגנציה, C אינטליגנטית יותר, ו-A ברמת אינטליגנציה גבוהה. יתר על כן, אם נשווה את הפתרונות שתוכנה A מציעה, עם הפתרונות של דן לאור יעדים ספציפיים, כגון עלות כוללת, וניווכח שפתרונות התוכנה אופטימליים יותר, יש מקום לטעון שתוכנה A יותר "אינטליגנטית" מדן במשימות "השלמת צוותים". נדגיש כי יתכן שדן הרבה יותר אינטליגנטי מן התוכנה בגיוס עובדים.
תוכנה D משמשת רק כעזר זיכרון לשליפת נתונים, לא כעזר החלטה; תוכנה C משמשת כעזר החלטה פסיבי למשוך את תשומת לב המשתמש להפרה של כללי המשחק; תוכנה B מציעה כבר עזרי החלטה אוטומטיים יותר, ובתוכנה A אנו מגיעים לאוטומציה מלאה, כולל שיפור של איכות הפתרון. גם חסכנו זמן וגם השלמנו צוותים באופן יעיל יותר.
טכנולוגיות בינה מלאכותית הן אלו שבאמצעותן אנו מייצרים ומתכנתים, כמו בתוכנה A, את ייצוג הידע הנדרש לפתרון הבעיה, ואת האלגוריתם שיחפש אחר קבוצת מחליפים שיעמדו בכללים הנדרשים בעלות מזערית.
AI Quadrant: בינה מלאכותית היא יחסית
תרשים 1 (פורסם ב-2018), מציע מסגרת לדירוג מוצרים של בינה מלאכותית באמצעות הצגתם בגרף דו- ממדי שבו בממד האנכי נמדוד את איכות הפתרון המושג, ובממד האופקי את רמת האוטומציה.
נמשיך ונשאל האם אפשר להשיג אינטליגנציה מלאכותית גבוהה יותר מתוכנה A? תשובתי היא כן והתרחיש הוא כדלהלן: כמו בכל בוקר, עם ההשכמה, דן מפעיל את הטלפון הנייד. בבוקר של יום כזה לפני מספר שנים הוא קיבל מתוכנה AA שפיתחנו את המסר הבא:
תוכנה AA, 06:45: "דן, בוקר טוב. לידיעתך, במהלך הלילה והבוקר, שושנה, יואב ורותי דיווחו על יום מחלה. אני כבר עובדת על השלמת הצוותים ואעדכן אותך בהתאם".
בעוד דן מתארגן ליום העבודה, המחשב מפתח פתרון למי יצוות במקום מי שחלו, ומתקשר לאנשים אם יוכלו להגיע היום, ומתי.
תוכנה AA, 07:30: (התוכנה יוזמת מסר המשך לדן): "חדשות טובות. רחל, ראובן ושמעון, ימלאו את מקום החולים. בדקתי כבר מתי יגיעו ולהלן צפי זמן הגעתם...".
תסכימו איתי שתוכנה AA מייצגת רמת אינטליגנציה גבוהה עוד יותר: האדם ישן, בעיות מתפתחות, והתוכנה באופן אוטומטי יוזמת התראות, פועלת למציאת פתרונות ומציגה החלטות לאישור ביצוע. אינטליגנציה מלאכותית אוטומטית יזומה במיטבה. דו-שיח אדם-מחשב מתנהל מתוך עיקרון בסיסי של צוות אדם-מכונה המייצר החלטות טובות יותר מאשר כל אחד מהם בנפרד. לא מדובר בקופסה שחורה, אלא ביועץ דיגיטלי צמוד.
תוכנה AA מייצגת את המגמות לשנים הבאות בפיתוחי בינה מלאכותית ליישומים עסקיים. תוכנות אלו מבוססות על ליווי המשתמש לאורך כל היום עם התערבות יזומה ודינמית לפי הצרכים וההקשרים,Contexts&Actions.
תוכנה של חברת פלטיין הישראלית היא מהחלוצות בתוכנות שכאלו. התוכנה בונה באופן אוטומטי תוכניות עבודה אופטימליות לרצפות ייצור ברמה יומית, שבועית וחודשית, שאצל לקוחות מסוימים מכילות אלפי משימות לתוכנית. עבור כל משימה, תוכנת הבינה המלאכותית מחליטה על איזו מכונה תבוצע (ואדם אם צריך), עם אלו חומרי גלם, ובאיזה מקטע זמן, באופן שאילוצים וחוקים נשמרים ויעדים עסקיים מגיעים למקסימום. (תרשים 2).
במהלך השבוע, התוכנה עוקבת באמצעות חיישנים ונתונים שאנשים מדווחים אחר האירועים על רצפת הייצור, מתריעה למשתמשים הרלוונטיים על אירועים הדורשים תשומת לב, ובמידת הצורך גם ממליצה אוטומטית על דרך הפעולה המיטבית. כשמדובר באלפי משימות במשך השבוע, ניהול כזה דומה באופיו למגדל פיקוח בשדה תעופה ענקי ועמוס, שמצד אחד מונע טעויות ואירועים לא רצויים, ומהצד האחר שומר על יעילות מיטבית במידת האפשר.
לסיום: את משפט הפתיחה למאמר זה כתבתי ב-1987 למאמר סקירה על בינה מלאכותית בבריטניקה לנוער, ספר השנה. לאחר עשרות שנים של השקעה במרכזי מחקר רבים ברחבי העולם, ההישגים מרשימים. טכנולוגיות בינה מלאכותית אינן משמשות יותר תוספת אופציונלית למוצרי תוכנה מסורתיים. הן הן אלו שמייצרות את מירב הערך העסקי של השימוש בתוכנה. מוצרי התוכנה של העתיד יפותחו מלכתחילה בתפיסות של בינה מלאכותית.
הרובוטים של דור העתיד ימלאו עוד ועוד תפקידים שכיום מבוצעים ע"י אנשים. אך נזכיר לנו ולרובוטים כי אמנם יש לרובוט בינה מלאכותית מעולה, אבל את הכול הוא למד מהמין האנושי באופן ישיר או ממסדי נתונים ענקיים שבנו בני אנוש כמו ויקיפדיה, וכמובן מאלגוריתמים ללימוד מכונה, ואלגורימים לחיפוש, ולמנגנוני היקש נבונים שאנשים המציאו.
פרופ׳ בן-בסט הוא מחלוצי הבינה מלאכותית בעולם ובישראל. בעל קריירה אקדמית ב-UCLA,USC, אוניברסיטת ת"א ורייכמן, ששולבה בעשרות מאמרים, פיתוחים ומוצרים מבוססי בינה מלאכותית הנמצאים בשימוש בכל רחבי העולם.
