בעשור האחרון נמצאה ישראל בעיצומה של מהפכת הסייבר שתחילתה במיזם הקיברנטי הלאומי. שורש המהפכה נעוץ בהבנה שטכנולוגיית המחשבים דוהרת בקצב אקספוננציאלי, הממדים הפיזיים של שבב החישוב קטנים, המחיר יורד, וכוח המחשוב מוכפל כל שנה וחצי.
תופעה זו גרמה, וממשיכה לגרום, לחדירת המחשב כמעט לכל תחום. קשה לתאר כיום תחום אחד בחיינו – רפואה, תקשורת, תחבורה, חקלאות, פוליטיקה, ביטחון או עסקים – שאינו עמוס עד לעייפה במחשבים. אפילו ברכב מצוי יש כמה עשרות (ולפעמים יותר מ-100) שבבי מחשב.
תופעה זו יצרה, בלי משים, תלות של החברה המודרנית במחשבים, ותלות זו מנוצלת ע"י חורשי רעה למיניהם למען עצמם, ולאו דווקא לטובת החברה. איומי הסייבר הם, במידה רבה, הצד האפל של טכנולוגיית המחשב.
התפתחות המחשבים אצה קדימה. בעשור האחרון למשל, גדל כוח המחשוב העומד לרשותנו פי 100 בערך ונוצרו אפשרויות שלא היו קיימות לפניו. אחד התחומים הללו הוא ה"בינה מלאכותית" (AI), דהיינו השימוש במחשבים לא רק עבור פעולות המחייבות חישוב מהיר, אלא גם לקבלת החלטות "אינטליגנטיות". אלו אינן מבוססות עוד רק על תוכנה, שבה מוכתב למחשב מה עליו לעשות בכל צעד, אלא על מה שקרוי בשם למידת מכונה. מאמנים את המחשב ע"י כך שמראים לו דוגמאות, ונותנים לו להחליט "לבד" מה משותף לכל הדוגמאות ומתי אובייקט חדש משתייך למשפחת האובייקטים שהוא מכיר מן הדוגמאות.
שיחה עם מחשבים
הדוגמה האחרונה להתפתחות כזו היא תוכנת השיחה הקרויה בשם ChatGPT. המשתמש יכול "לשוחח" באמצעותה עם המחשב בצורה "טבעית" בלי להרגיש שמעבר לקו לא נמצא אדם בשר ודם. שוב, השפה לא נלמדה ע"י המחשב באמצעות הזנת ספר דקדוק לתוכו, אלא באמצעות דוגמאות. המחשב לומד את השפה, כמו שאנו בני האדם לומדים אותה בתחילת חיינו. כל יום מופצים ברשתות סיפורי נפלאות שנוצרו ע"י התוכנה הזו, כולל יצירות אומנות שנוצרו ע"י תוכנות דומות של בינה מלאכותית.
כך למשל, דיווח החודש העיתון המדעי Scientific American על ויכוח חדש באשר לצייר שלזכותו צריכה להיזקף תמונה של הבתולה עם ישו על ברכיה, הידועה בשם de Brécy Tondo או בקיצור Tondo. אחד המומחים טוען שמדובר בתמונה של הצייר רפאל (שצייר את הקפלה הסיסטינית בוותיקן), ולעומתו טוענים רבים אחרים כי אין זו יצירה של רפאל. לכאורה, ויכוח שגרתי בין מומחים לאומנות. אלא שהפעם המומחה היוצא נגד הדעה המקובלת אינו אדם כלל, אלא תוכנת בינה מלאכותית שתוכננה לזיהוי פנים!
תוכנה זו אומנה (דהיינו הוזנה בהרבה דוגמאות) של ציורים קלאסיים ובסופו של דבר היא "חושבת" שיש סבירות גבוהה מאוד, לאור הדוגמאות שראתה, שמדובר אכן בצייר רפאל.
גילוי חייזרים
והנה דוגמה מרעישה עוד יותר שגם היא פורסמה החודש בעיתון המדעי Nature. הכותרת מדברת בעד עצמה: "האם ה-AI תהיה הראשונה לגלות חיים זרים (Alien Life)?". מזה כמה עשורים מתנהל פרויקט מדעי גדול לגילוי מסרים שיתכן ונשלחו אלינו מיצורים אינטיליגנטיים מהחלל הרחוק (SETI). הרעיון הוא לבנות רדיו-טלסקופים על כדור הארץ שיקלטו את האותות החלשים המגיעים מן החלל החיצון ויבדקו אם אלו תוצאות של אירועים טבעיים או שהם מכילים מסרים אינטליגנטיים מעשי ידי יצורים שיש להם שפה.
היה לי הכבוד להשתתף בהולדת הרעיון לפני כחמש שנים, וליזום מחקר משותף של החוקרים האמריקאים בפרויקט יחד עם קבוצה של חוקרי למידת מכונה באוניברסיטת ת"א.
השימוש בבינה המלאכותית בפרויקט זה הוא כפול: ראשית, המכונה (המחשב) לומדת את הרעשים הנוצרים על כדור הארץ והמפריעים לקליטת האותות מהחלל החיצון, כדי לנקות את הרעשים. שנית, המכונה לומדת את השפות על כדור הארץ (בעיקרון – לא רק של בני אנוש אלא גם חיות) ובודקת אם לאותות הנקלטים יש תבנית של "שפה".
דרושה מהפכה נוספת: והפעם בינה מלאכותית
די בשתי דוגמאות אלו כדי להמחיש שבמקרה של בינה מלאכותית מדובר בטכנולוגיה שיש לה פוטנציאל לשנות את חיינו בכל תחום.
הפוטנציאל הכלכלי של טכנולוגיית הבינה המלאכותית גדול עשרות מונים מזה של הסייבר. אם נחזור בתחום הבינה מלאכותית על הישג דומה למה שעשינו בסייבר, נוכל להביא לישראל הכנסות שנתיות בסדר גודל של למעלה מ-10% מהתל"ג.
תוכנית לפעולה עבור המהפכה הבאה כבר הונחה על שולחן הממשלה, והיא נקראת: "המיזם הלאומי למערכות נבונות בטוחות להעצמת הביטחון הלאומי והחוסן המדעי-טכנולוגי: אסטרטגיה לאומית לישראל". מטרתה להציב את ישראל, בדומה למה שעשינו בסייבר, ברשימת חמשת המדינות המובילות בעולם בתחום. היא נכתבה ע"י כ-300 מומחים בהובלת כותב שורות אלו יחד עם עמיתי פרופ' אביתר מתניה גם הוא מאוניברסיטת ת"א. התוכנית כוללת לא רק השקעה במחקר ובתשתית האנושית והחומרית הנדרשת לו, אלא גם בפרויקטים לאומיים בתחום שיפור הבריאות בארץ, הקלת העומס בתחבורה, חקלאות מתקדמת וכמובן - בתחום הביטחון. לצערנו, בגלל חוסר היציבות הפוליטית בשנים האחרונות וחוסר בתקציב מדינה מסודר, לא הובאה התוכנית לדיון ואישור בממשלה.
נושאים אלו יעמדו במרכז הכנס שאוניברסיטת ת"א עומדת לערוך באמצע חודש זה במסגרת "שבוע הבינה המלאכותית", בהשתתפות כמה אלפי איש ומשלחות רמות דרג מרחבי העולם כולו, שיבואו כדי לשים את היד על הדופק ולחוש מה קורה כאן בתחום.
הערת אזהרה לסיום: ההתפתחות הצפויה בתחום הבינה המלאכותית, לא תוציא מן המשחק את הסייבר. נהפוך הוא: היא תחזק את הצורך בהעמקת אבטחת הסייבר. הצלחת הבינה המלאכותית תגדיל את תלותנו במחשבים, ותיצור עוד הזדמנויות לחורשי רעה לפגוע בחברה. הצורך בהגנת סייבר ילך אפוא ויתחזק. גם בכך נעסוק, בכנס נפרד – כנס שבוע הסייבר – שייערך באוניברסיטת ת"א בשבוע האחרון של חודש יוני הקרוב.
אגב, שם המאמר הוצע לי ע"י תוכנת הבינה המלאכותית ChatGPT.
הכותב הוא ראש המרכז ע"ש בלווטניק למחקרי סייבר אינטרדיסציפלינריים, ראש כנס שבוע ה-AI אוניברסיטת ת"א
