נדמה כיום כי מאז ומתמיד היינו חשופים לפרסום ולשיווק פתרונות "אנטי אייג'ינג", אבל אין הדבר כך. לפני כמה עשורים הזקנה עדיין לא נחשבה לדבר כה "נורא" שיש להתרחק ממנו כמו ממגיפה. הזקנה נחשבה מכובדת, עשירה בחוכמה ובניסיון.
מה השתנה בעשורים אלה שהוביל אותנו למצבנו כיום? מצב בו הזקנה מעוררת דחיה ופחד?
מספר תהליכים התרחשו בעשורים אלה: ראשית תוחלת החיים עלתה דרמטית וזקנים מהווים כיום שיעורים הולכים ועולים באוכלוסייה. במקביל, מעבר העולם מחקלאות וחיים בכפר, לתעשייה וחיים בעיר העלו בחדות את ערכם של הצעירים. ולבסוף, הריחוק הפיזי בין צעירים לזקנים במעבר שלעיל הרחיק ביניהם גם חברתית וגדל דור ש"לא ידע את הזקנה". בפער הזה בין הדורות הלכה והתפתחה תעשייה שלמה של אשליות ושרלטנות שבתמצית מתהדרת בשם "אנטי אייג'ינג". המחשבה הבסיסית מאחורי תופעת ה"אנטי אייג'ינג" היא האשליה של התחמקות מהזקנה לחלוטין. אבל המציאות הוכיחה לנו כי לא ניתן להתחמק מהזקנה, לא ניתן "לחיות לנצח", כולנו נזדקן, והשאלה המשמעותית המטרידה את רובנו היא: כיצד?
בשנים האחרונות הולך ומתרחב הבסיס המחקרי להבנת תהליך ההזדקנות האנושי. תהליך זה מתגלה כמורכב, רב ממדי ומרתק, אך יחד עם זאת ניתן להשפעה ולשינוי.
מתוך המחקר עולה כי ניתן לשנות את תהליך ההזדקנות של כל אחת ואחד מאיתנו ולשפר אותו משמעותית. המטרה, אותה אני שומע כל יום מהמטופלים שלי – להגיע לגיל מופלג ללא מחלות, עצמאי בתפקוד ובאיכות חיים טובה, נראית יותר ויותר בהישג יד.
מה הן הדרכים לשיפור ההזדקנות ומה יכול כל אחד מאיתנו לעשות כבר היום כדי לשפר את סיכוייו לזקנה מיטבית, איכותית ובריאה?
פעילות גופנית
כבר כמה עשורים שעולם המחקר והרפואה הוכיחו כי פעילות גופנית מונעת מחלות לב וכלי דם, מסייעת באיזון סוכרת ויתר שומנים. בשנים האחרונות המחקר מצביע כי פעילות גופנית מיטיבה מאוד את ההזדקנות. בין הבעיות העיקריות הפוגעות באיכות חיי הזקן אנו מזהים את אובדן השריר (סרקופניה) ואת הירידה הקוגניטיבית (דמנציה). שוב ושוב נמצא כי פעילות גופנית מונעת ומשפרת משמעותית גם את מסת השריר ויעילותו וגם את תאי המוח ופעילותו. היכולת למנוע את מחלת האלצהיימר, שנמצאה במחקרים רבים בשנים האחרונות, כוללת בתוכה את הפעילות הגופנית כהתערבות מרכזית ומשמעותית. הוכח כי פעילות גופנית מאריכה משמעותית את חיינו והארכה זו היא של חיים בריאים בתפקוד וקוגניציה שמורים.
חשוב לציין כי הפעילות הגופנית היעילה בשיפור ההזדקנות היא דווקא פעילות מתונה כגון הליכה או שחייה, אבל מומלץ לעסוק בה בקביעות ולפחות כ- 150 דקות בשבוע. מחקרים הראו כי כל תוספת של 10 דקות של פעילות גופנית ביום תפחית תמותה ב 5% נוספים.
תזונה
ישנה הכרה נרחבת בציבור מזה שנים רבות בחשיבותה של התזונה, אולם למרבה הצער המחקרים המבוססים מדעית בתחום התזונה והבריאות מועטים ורובם ממומנים ע"י יצרני תוספי המזון וגופים אחרים בעלי אינטרסים.
בשנים האחרונות התקיימו מחקרים איכותיים במימון גופי ציבור, שמדגימים את היתרונות של תזונה ראויה לשיפור ההזדקנות, למניעת תחלואה הקשורה בזקנה ובמניעת דמנציה ומגבלה תפקודית. לתזונה השפעה רבה על המוח האנושי כולל שמירה על תאי המוח ותפקודם.
בין מרכיבי התזונה שנחקרו בצורה הנרחבת ביותר ונמצאו היעילים ביותר כדאי לציין את הדיאטה הים תיכונית הכוללת ירקות, פירות, דגנים, קטניות, דגים, שמן זית תוך מיעוט בצריכת בשר ומזונות מעובדים. לכך כדאי להוסיף יין אדום, שוקולד מריר (מעל 70%) וקפה.
חשוב לציין כי מחקרים רבים תומכים בהגבלת הצריכה הקלורית אך ממליצים על אכילה מוגבלת במהלך היממה והקפדה על צום בשאר היממה. אחד המודלים הנחקרים ביותר הוא מודל 16:8 בו אוכלים במהלך 8 שעות וצמים במהלך שאר 16 השעות (כולל שעות השינה בלילה). דפוס אכילה זה מלווה בשיפור משמעותי של איכות ההזדקנות בכל המחקרים עד כה.
נפש ומוח
המחקר הוכיח שוב ושוב כי לנפש ולמוח השפעה גדולה על הגוף, על הבריאות, על תוחלת החיים ולא פחות חשוב על ההזדקנות. פעילויות מסוימות המשלבות את המוח נמצאו כמשנות אותו, משפרות את תפקודו, מונעות דמנציה והשפעתן חורגת מהמוח לשאר הגוף עם שיפור בתוחלת החיים ובאיכותם הזקנה. בין הפעילויות האלה ראוי לציין פעילויות תחת הכותרת Mindfulness הכוללות מדיטציה ויוגה אך גם האזנה יומית למוזיקה אהובה.
הוכח גם כי גישה חיובית לחיים מוסיפה שנים, ובעיקר שנים בריאות.
מסתבר שדרך פעילויות mindfulness ובשיטות פסיכולוגיות נוספות ניתן גם לשפר את הגישה החיובית שלנו לחיים וליצור אופטימיות גם אצל פסימיים.
בנוסף נמצא כי השתייכות לקהילה (חברים, משפחה) ועומק הקשרים בה מאריכים את חיינו בבריאות טובה. מכאן שכדאי לשמור על קשרים חברתיים רחבים ככל הניתן לאורך כל חיינו ולהתרחק מבדידות ככל האפשר.
גם תעסוקה נמצאה כבעלת תרומה גדולה לאיכות זקנתנו. ככל הנראה בשל המשמעות שתעסוקה נותנת לחיינו, יש לשם מה לקום בבוקר. בהקשר זה מחקרים הוכיחו כי גם התנדבות וגם עיסוק בתחביבים תורם למשמעות חיינו ולשיפור הזקנה.
הידע האנושי עבר כברת דרך גדולה בשנים האחרונות וברור לנו כיום כי בידי כל אחד מאיתנו ישנה היכולת לשפר את זקנתו במו ידיו ובמו פעילותו, בתפקוד גופני וקוגניטיבי מיטבי ובחוסן אישי רב, לזקנה ראויה ומכבדת.
פרופ' יורם מערבי הוא מומחה בגריאטריה, המרכזים הרפואיים הדסה-האוניברסיטה העברית, מנהל היחידה לשיקום בית ושיקום בקהילה, שירותי בריאות כללית, מחוז ירושלים
