בריאות, חוסן כלכלי ושגרה משמעותית. אלו שלושת הפרמטרים להגדרת הזדקנות מיטבית, בעיניו של מאיר כהן, שר הרווחה והביטחון החברתי (יש עתיד). על פי השקפתו, לפרמטרים אלה תרומה מכרעת ליכולתו של האזרח להזדקן בכבוד, ולכן מתפקידה של המדינה לסייע לו במתן המעטפת הזאת.
"זה המיטב, הדברים הקריטיים ביותר", אומר השר כהן, "וכך אף הגדרנו בהחלטת ממשלה שאנו פועלים לפיה, מתוך אמונה שעל החברה הישראלית לספק לאזרחיה את המעטפת הזאת לקראת זקנתם".
"לקראת זקנתם" זו הגדרה אמורפית בימינו, כשגיל היציאה לפנסיה בפועל נדחה. ספציפית בתחום שלך - הפוליטיקה - אנשים לא רק ממשיכים להיות פעילים שנים רבות לאחר הגיעם לגיל הפנסיה, אלא אפילו ממשיכים לרוץ לראשות הממשלה או לנשיאות המדינה.
"הזדקנות היא דבר סובייקטיבי ואין קשר בין קיומם של פוליטיקאים מבוגרים או רופאים שעדיין עובדים לאחר גיל הפנסיה, לבין הצורך של מדינה להגדיר מהי ההזדקנות המיטבית של אזרחיה ולדאוג לפרמטרים המאפשרים אותה. אין סתירה בין קיומם של יותר קשישים פעילים, לעובדה שיש לטפל כראוי באלה שאינם יכולים להמשיך לתפקד כפי שתפקדו בעבר. בתפיסת עולמי כשר הרווחה, המשימה העיקרית היא לדחוק את שלב התלות, לסייע לאזרח להגיע לכך שהשלב בו הוא יהיה זקוק למטפלים יגיע כמה שיותר מאוחר. כיום ההבנה היא שכדי להגיע לכך יש לשמור על שגרה פעילה של עשייה ופעילות חברתית-קהילתית. בתקופת הקורונה הבנו שניתוק ממעגלים חברתיים מביא לבדידות קשה, ושזו למעשה המחלה המסוכנת ביותר. לכן בגל הקורונה האחרון לא בודדנו את הקשישים, בניגוד לגלים הקודמים, אלא הקפדנו על שימוש במסכות וביצוע בדיקות אנטיגן רבות. לא עצרנו את המפגשים החברתיים כי הבנו שהמשמעות של שלילת מפגשים חברתיים היא נוראית. אנשים, לא רק קשישים, צריכים לחיות מוקפים כמה שיותר ברשת חברתית. זהו ענין שאין לו גיל".
עידוד לבדידות
גישה זו מביאה את משרד הרווחה להיאבק בבדידות בקרב האזרחים הוותיקים. המשרד מעמיד עבור הקשישים שורה של שירותים קהילתיים המדגישים את המפגש האנושי והחברתי. "ישנה רשת מועדונים וקהילות הפרוסה ב-165 ישובים ברחבי הארץ שמשרד הרווחה נותן לה תמיכה חיונית", אומר השר כהן. "שם ניתן לתחזק מעגלים חברתיים חשובים, לחבר את האזרח הוותיק לקהילה בה הוא חי ולאפשר לו לצאת ממעגל הבדידות. יש, למשל, את מועדוני מופת, המספקים תשתית לפעילות חברתית של 70,000 איש במדינה, הכוללת מפגשים וטיולים. מעבר לכך, היא גם מספקת להם ביטחון תזונתי, שכן אזרח הלוקח חלק בפעילות המועדון גם מקבל בו ארוחת בוקר וארוחת צהרים במחיר אפסי של שקלים בודדים. השילוב הזה מייצר קהילה שבה אנחנו, כמדינה, נמצאים כל הזמן עם יד על הדופק, מספקים רשת ביטחון ומצליחים לדחוק את שלב התלות. לקשיש יש מעגל חברתי, תזונה טובה, נגישות לשירותים חברתיים ועובדים סוציאליים שיכולים לסייע בעת הצורך. בלי המשענת הזאת היו לא מעט קשישים שהיו נאלצים להתמודד עם מציאות מאוד מורכבת".
קשישים אינם בהכרח אוכלוסייה הומוגנית. כיצד הפלטפורמה הזו מספקת מענה לצרכיהם ולרצונותיהם השונים?
"אחד הכלים בהם אנו משתמשים הוא ביזור סמכויות לרשויות המקומיות. הבנו שהקהילות ברחבי הארץ הן שונות בתכלית. מה שקורה בתל- אביב זה לא מה שקורה בדימונה ומה שקורה בדימונה זה לא מה שקורה בקריית שמונה. אז אמרנו לרשויות: קחו כסף ותחליטו בעצמכם אילו שירותים אתם מפתחים - בתנאי שכל שירות יעמוד בשלושת המדדים שהוגדרו. גם ברשויות מבינים היום היטב את הצורך במתן תשתית כזאת. בכל שבוע אני מבקר במספר רשויות או ישובים, ותמיד פונים אליי עם סוגיות של הגיל השלישי. הנושא הופך לשאלה מרכזית בחיי כל ישוב, עיר, מועצה אזורית, קיבוץ או מושב. תוחלת החיים עולה וישנו אחוז גבוה של קשישים שצריכים את המעטפת הזאת. צריך להבין: 95% מהקשישים מזדקנים בביתם. רק 5% נמצאים במסגרות שמספקות את כל צרכיהם, דוגמת בתי אבות. כך שעבור הרוב המוחץ נדרשת תמיכת הקהילה. ולא מדובר בהכרח בנזקקים. למעשה, רוב האנשים אינם זקוקים לנו עבור תמיכה חומרית. ישנם קשישים רבים עם בית ופנסיה, אך לא תמיד הסיפור הוא כלכלי. אנשים רוצים להזדקן בביתם אך אין להם קהילה, הילדים אולי רחוקים, והם בודדים. אין אף אחד שיקיש על הדלת. אז העמותות נשלחות על ידינו, מתנדבים שלנו לעתים מגשרים בין בני משפחה ומתקשרים אליהם להזכיר שעומדת להתקיים פעילות משותפת שנשמח אם יגיע אליה. אנו גם מסייעים להשמשת הבית לגיל הזהב: מגיעים לבתים של קשישים שקשה להם להתנועע בבית, מתקינים מעקות, מרחיבים מעברים, מתקינים לחצני מצוקה ומסייעים לקשישים הגרים בקומות גבוהות יחסית בבניינים נטולי מעלית למצוא פתרון".
באיזה גיל לדעתך מומלץ להתחיל להתכונן להזדקנות מיטבית?
"להערכתי, מהרגע שהאדם נכנס לשוק העבודה. זה לא פשוט, הרי מי חושב על פנסיה כשהוא בגיל 25, אבל זהו ענין שתמיד צריך לתת עליו את הדעת. לשמחתנו, יותר ויותר מבוגרים כיום שואלים את עצמם כיצד הם מתכוננים לתקופת הזקנה. כיצד הם יכולים לשמור על עולם העבודה? איך לדאוג לחוסן הכלכלי? איך שומרים על רמת תפקוד מקסימלית ומתי יש ללכת לבדיקות סקר רפואיות? ההכנות המקדימות האלה, כולל בניית תשתית של סביבה תומכת, הן קריטיות. אנשים צריכים לשמר קשרים חברתיים, להצטרף לקבוצות של ספורט והליכה. אנחנו, מצידנו, מנסים להיפגש עם אותם אנשים הנמצאים בתקופות טרום פנסיה ולהתחיל איתם בשיח – על מה שקרה אחורה ומה שיקרה קדימה ולסייע להם היכן שניתן. משרד הרווחה משדד מערכות כל הזמן כדי לתת תמיכה להזדקנות מיטבית. אנו בודקים קונקרטית מה נכון יותר לעשות במקרים שונים: לתת קצבה או להעמיד מרחב שירותים בקהילה. שוב ושוב מגיעה המסקנה שהסיפור הקהילתי הוא משמעותי בצורה בלתי רגילה".
