"לא הרגשתי שיש לי בעיה בשמיעה. רק חשבתי שרוב האנשים ויתרו על דיבור ברור", אמר האל לינדן, השחקן היהודי-אמריקאי, ספק בהלצה, ספק ברצינות. ואכן, למרות שירידה בשמיעה היא אחת מהתופעות הרווחות בגיל המבוגר, רבים נוטים להתעלם ממנה בשלביה ההתחלתיים, ומטפלים בבעיה בשלב מאוחר, כשלקות השמיעה כבר הובילה לפגיעות תפקודיות משמעותיות.
עד 17% מהאוכלוסייה סובלים עם השנים מירידה בשמיעה, לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO).
"ירידה בשמיעה מורגשת תחילה בדיבור בטלפון או בשמיעת טלוויזיה, עם הזמן עלולה להוביל לתחלואת יתר, בידוד חברתי וחיים פחות איכותיים וקצרים יותר", מסבירה רותי שרון, קלינאית תקשורת ראשית בחברת שטיינר מכשירי השמיעה.
מחקרים רפואיים מצביעים על קשר ברור בין ליקוי שמיעה שאינו מטופל לבין פגיעה בתחומי חיים רבים, לרבות בדידות, דיכאון וסיבוכים נפשיים ואף רפואיים, לרבות נפילות והידרדרות קוגניטיבית.
"התקשורת בתא המשפחתי הופכת יותר מורכבת, וירידה בשמיעה של הורה מבוגר עלולה לפגוע במערכת היחסים עם בני הזוג והילדים ולהציף מתחים", מדגישה שרון.
שיקום השמיעה באמצעות מכשירי שמיעה עשוי למנוע גם סיבוכים קוגניטיביים, ולפי מחקרים להוביל ליצירת קשרים חדשים בין נוירונים במוח. פרופ' אנו שארמה, חוקרת אמריקאית, הדגימה לאחרונה במחקריה כיצד אנשים עם שמיעה ירודה מציגים פעילות באזורים מוחיים שקשורים לשמיעה בתגובה לגירויים ויזואליים, ואילו שיקום שמיעתי מהיר מאפשר לתקן את הפעילות באזורי מוח אלה כך שיגיבו מחדש לגירויי שמע.
יש גם מי שנרתעים מטיפול בשמיעה ירודה עקב הסטיגמה בציבור, שקושרת בין מכשירי שמיעה לזקנה מופלגת.
"קיים חסם שמונע מאנשים לבקש עזרה, כי השתרשה התפיסה הבעייתית שמכשירי שמיעה זה משהו של זקנים. אז ראשית, גם ילדים וצעירים משוקמים באמצעות מכשירי שמיעה. אך חשוב מכך, צריך להבין שהבידוד החברתי שנגרם מהימנעות ממכשירי שמיעה, פוגע הרבה יותר מהמראה של מכשירי שמיעה צמודים לאוזניים שכמעט ואינם נראים", אומרת שרון.
הדור הבא
כיום התפתח שוק מכשירי השמיעה, כולל מאות מוצרים המותאמים אישית לצרכי המטופלים, לרבות מכשירי שמיעה, שתלי שבלול ומגוון אביזרי עזר כמו טלפונים עם הגברה, מערכות האזנה לטלוויזיה ועוד. חלק מהמוצרים מותאמים למטופלים בגילים מבוגרים שמתקשים בתפעול טכנולוגי, ומאפשרים למשל הכנסה של המכשיר למטען במקום החלפת סוללות, ותפעול פשוט דרך אפליקציות ייעודיות. החזון של חברת סונובה העולמית, שבא לידי ביטוי במכשירי השמיעה שמפיצה חברת שטיינר בישראל, מחדד מסר ברור: "אנו מאמינים שלקות שמיעה לא צריכה להגביל את החיים ולא צריכה להפריע להם להתנהל כרגיל", אומר אריק שטיינר, מנכ"ל חברת סונובה ישראל-שטיינר מכשירי שמיעה.
"למרבה המזל, חוש השמיעה הוא הראשון מבין החושים שניתן לשקם. בזכות טכנולוגיות מתקדמות שזמינות כיום, ניתן לשקם את השמיעה ברמה טובה מאוד באמצעות מכשירי שמיעה ולשפר באופן ניכר את איכות החיים". מדי שנתיים סונובה משיקה לעולם פלטפורמה חדשה של מכשירי שמיעה שמציעה יכולות טכנולוגיות מתקדמות יותר לעיבוד צלילים והתאמה אישית למטופלים. מכשירי השמיעה החדשים עברו בשנים האחרונות מהפכת קישוריות, ומאפשרים חיבור למכשירים שונים באמצעות בלוטות' (Bluetooth), לרבות חיבור של מכשיר השמיעה באופן ישיר לטלפון הסלולארי החכם, הטלוויזיה והמחשב, ומאפשרים להתאים סגנונות שמע משתנים בעוצמתם לאוזנו של המטופל, לרבות שיחת טלפון, מוזיקה, פודקסט ותוכנית טלוויזיה.
אני שומע
סונובה-שטיינר השיקה לאחרונה 4 סדרות מכשירי שמיעה מתקדמות, המסייעות לאנשים עם ירידה בשמיעה להמשיך באורח חיים בריא ופעיל וללא מגבלות, ולהיטיב את איכות החיים.
משפחת Audeo Fit - מכשירי שמיעה המותאמים לפעילות ספורטיבית, מאפשרים באמצעות חיישן באוזן לעקוב אחר מדדי דופק במנוחה ובפעילות ולנטר את מספר הצעדים ורמת הפעילות הגופנית היומית. לדברי שרון, המכשירים מאפשרים למטופל להציב מטרות ויעדים, ומחקרים מראים כי אפשרות זו נותנת לאנשים מוטיבציה להיות פעילים יותר.
משפחת Audeo Life - מכשירי שמיעה עמידים למים וכן לנוזלים נוספים כמו כלור בבריכה, מי מלח בים וזיעה, ומאפשרים פעילות במים או פעילות ספורטיבית שכרוכה בזיעה מרובה. לדברי שרון, המכשירים נותנים מענה למצבים בהם לקויי שמיעה מורידים את המכשירים לפני כניסה למים, עקב כך, חשים ניתוק וסכנה מסוימת, כשאינם יכולים לשמוע את המציל והסובבים, או להשגחה על ילדים במים.
משפחת Phonak Slim - מעוצבים כמכשירים דקים ובהטיית זווית של 7 מעלות באופן שמאפשר את הצמדתם לגולגולת באופן יותר נסתר ופחות גלוי לסביבה, ובכך נותן מענה לאלו שחוששים מהדימוי החברתי שנלווה למכשירי שמיעה.
משפחת Vitro P - מכשירי שמיעה המותאמים באופן ייחודי לאוזנו של המטופל ומונחים עמוק בתעלת האוזן. המכשירים קטנים במיוחד ומאפשרים ממשקים עם אביזרים טכנולוגיים.
"הדגמים החדשים מאפשרים לכבדי שמיעה לחיות חיים מלאים ופעילים ככל האדם, ולא לוותר על איכול ורמת חיים בגלל לקות השמיעה שלהם", מסכם שטיינר.
שומעים נתונים
לפי הערכות ה-WHO, כ- 17% מהאוכלוסייה סובלת מלקות שמיעה. בישראל מדובר על כ – 1.5 מיליון איש, שמתוכם מחצית, או כ- 750 אלף, סובלים מלקות שמיעה תפקודית.
כמו כן, בישראל כ – 7500 איש המוגדרים כחירשים. החל מגיל 65 כשליש מהאוכלוסיה נזקקת לשיקום שמיעתי; החל מגיל 85 כמחצית מהאוכלוסיה תתקשה ביום יום ללא מכשירי שמיעה.
בשיתוף שטיינר
