המוח לא מפסיק להתפתח ולהשתנות, גם אחרי גיל 50. ככל שמתגברים אנו חושבים לאט יותר, מתקשים לשלוף שמות ולפצל קשב, עם זאת משתפרות יכולות השיפוט והתובנה ואנחנו הופכים מאושרים יותר. חוקרים ברחבי העולם מנסים להבין מהם הגורמים הקובעים את קצב הזדקנות המוח. חלק מהאנשים לוקים בשבץ או באלצהיימר כבר בגיל צעיר יחסית, ואילו בקצה השני של הספקטרום, ישנם בני 90 בעלי מוח המתפקד בצורה גבוהה ביותר מבחינת יכולות חשיבה, ריכוז, תכנון, ארגון ואפילו תנועה וכוח שרירים - הקרויים "מזדקני על".
לאחר מספר עשורים של מחקרים בתחום סומנו המלצות לפעילויות לבריאות המוח:
פעילות גופנית
ללא ספק הפעילות בעלת הסגוליות המובהקת ביותר לבריאות המוח. פעילות גופנית משחררת מתווכים כימיים מוחים (נוירוטרנסמיטרים) המשמרים את תאי העצב, מעודדים צמיחה של קשרים חדשים (סינפסות) בין אזורי מוח שונים, מגבירים את יכולת הזיכרון, הריכוז ומשפרים את מצב הרוח. בטווח הארוך היא מסייעת למניעת מחלות כלי דם מוחים ומורידה את הסיכון לשבץ מוחי וירידה קוגניטיבית.
השכלה
ההשכלה בילדות ובנעורים הינה אחד מגורמי המגן החשובים מנזקי מחלת אלצהיימר וירידה קוגנטיבית בגיל מבוגר. לא מדובר רק ברכישת ידע, אלא גם במיומנויות למידה, בפתרון בעיות, ברכישת שפות ובמיומנויות אחרות. פעולות אלה מאמצות את תאי המוח לבנות ולחזק רשתות תקשורת בין איזורים שונים. רשתות אלה מאפשרות למוח לבצע את המיומנות באופן אוטומטי, שגרתי ויעיל. למידה והשכלה באות לידי ביטוי בעתודה מוחית להתמודד עם מחלות מוח בזיקנה, וגם תורמת להרגלי בריאות ומניעת מחלות. גם מוח מבוגר מרוויח מאוד מאתגר הלמידה, מרכישת מיומניות חדשות ואפילו מלימודים אקדמים רשמים. המפתח הוא לעשות משהו "אחר", כמו ללמוד שפה חדשה, נגינה על כלי מוזיקלי, או מיומנות רחוקה מתחום העיסוק הסטנדרטי.
תזונה
"המזון הוא תרופה" טען היפורקרטס-אבי הרפואה המודרנית, בייחוד המזון הנכון. מחקרי אורך על אוכלוסיות גדולות זיהו תבניות של תזונה הקשורות להזדקנות מיטבית. דיאטה ים תיכונית עשירה בירקות, פירות, אגוזים, קטניות עוף ודגים ופחות בשר אדום, מלח, דברי מתיקה ושומן רווי. המנגנון המקשר בין התזונה להשפעה חיובית על תפקוד המוח אינו ברור, אך ככל הנראה מדובר במזון המוריד תחלואה לבבית ושבץ ובכך מסייע גם לתפקוד קוגנטיבי לטווח הארוך.
ניהול אופטימלי של מחלות כרוניות
סוכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול מוגבר, עישון והשמנת יתר ידועים מזה מספר שנים כגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם במוח. מחלות כרוניות אלו תורמות לשבץ מוחי באופן עקיף בכך שגורמות להיצרות כלי דם המובילים למוח, כגון עורק התרדמה, או להפרעות קצב לב שונות כגון פרפור פרוזדורים. בנוסף מחלות אלה פוגעות ישירות במעטפת המיוחדת של כלי הדם הקטנים ביותר במוח, ובכך גורמות לשבצים קטנים, מיקרו דימומים, הצטברות רעלנים והתפתחות של מחלת אלצהיימר. הפסקת עישון, וניהול אופטימלי של מחלות אלו על ידי תרופות ושינוי אורח חיים הינה חיונית למניעת מחלות מוח.
מניעת חבלות ראש
גם חבלות ראש הגורמות לזעזוע מוח קל, עלולות להפריע לקשרים העדינים בין תאי המוח. לאחר חבלת ראש קלה אנשים יכולים לסבול מקשיי ריכוז, שינה, ושינויים במצב רוח למספר שבועות ובאופן נדיר גם מספר שנים. בשנים האחרונות התגלה כי חבלות ראש קלות מרובות, למשל בשחקני כדורגל מקצוענים (נגיחה) מעלות בצורה דרמטית את הסיכון למחלת אלצהיימר ומחלות מוח דומות עשרות שנים לאחר מכן. לפיכך מומלץ לצמצם פעילות העשויה להוביל לחבלת ראש, בייחוד אם מדובר בחבלה חוזרת הקשורה לעבודה, תחביב וכד'. חבישת קסדה, נהיגה בזהירות, ומניעת נפילות בזקנה על ידי אבחון רפואי ועזרי הליכה הם חלק מהדרך למנוע חבלות ראש קשות יותר.
שינה
השינה היא מצרך חיוני לגוף בדומה לאוכל ושתייה. בשינה הגוף מוריד קצב הפעילות המטבוליות שלו, והאיברים ומערכות הגוף מבצעות פעולות תחזוקה, תיקון נזקים והתכוננות ליום חדש. במוח מתרחשת מחיקה של חיבורי מוח שאינם יעילים , "העברת" זכרונות היום לאחסון טווח ארוך, "ניקוי" רעלנים שהצטברו במהלך היום. השינה גם תורמת ליצירתיות וללמידה של פעולות מוטוריקה עדינה. הפרעות שינה כגון דום נשימה, באות לידי ביטוי בעייפות, נחירות, ונידודי שינה ומעלות הסיכון לירידה קוגניטיבית ולשבץ מוחי. סיכון זה ניתן למניעה על ידי טיפול בהפרעות שינה על ידי מומחי שינה.
גורמי סיכון שהתגלו בשנים האחרונות
ירידה בשמיעה ורתיעה חברתית הינה תסמין מוכר של מחלת אלצהיימר. בעשור האחרון התגלה כי תסמינים אלו יכולים להופיע אפילו עשר שנים לפני התחלתה של הירידה קוגנטיבית. לא ברור אם מדובר בגורם סיכון שהינו בר טיפול או פשוט בתסמין מאוד מוקדם, וכן טרם ידוע האם הוספת עזרי שמיעה או עידוד אנשים לפתח רשתות חברתיות יכולים לסייע במניעת ירידה קוגנטיבית. גורם סיכון חדש נוסף הינו חשיפה לזיהום אויר. חלקיקי אוויר קטנים פוגעים באופן כרוני במערכות הלב-ריאה ובכך מעלה סיכון לשבץ מוחי. חלק מהחוקרים סבורים כי חלקיקי זיהום חודרים ישירות למוח דרך האף. גורמי סיכון אלו ונוספים עדיין בבדיקה מדעית מקיפה.
בישראל תוחלת החיים הינה בין הגבוהות בעולם, עד שנת 2050 אחוז האוכלוסייה בישראל מעל גיל 65 יעלה לכ-15%, וצפוי כי מחלות מוח יהפכו לסיבות המובילות לנכות ותמותה. מומחי בריאות הציבור מעריכים כי בעזרת פעולות קידום בריאות המוח ניתן למנוע כ-70%-40% ממקרי השבץ והדמנציה. מעבר למניעה, קידום בריאות המוח צפויה לסייע בצמצום הסטיגמות והסטריאוטיפים השלילים של זקנה, וייצור חברה כוללנית, נגישה והוגנת לאנשים עם מחלות מוח בכל גיל.
ד"ר אופיר קרת הוא נוירולוג בכיר ומומחה לדמנציה במרפאה הקוגניטיבית ומרפאת דמנציה בצעירים בבילינסון
פרופ' איתן אוריאל הוא מומחה לנוירולוגיה ושבץ מוח, מנהל המערך הנוירולוגי בבילינסון ומזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל
בשיתוף בילינסון
