בדיקת CT של הלב (CT Cardiac) עברה התפתחויות רבות בעשרים השנים האחרונות, וההתקדמות הטכנולוגית שלה מאפשרת כיום לתת מידע רב, מדויק ומשמעותי, על מצב הלב ובית החזה, תוך מספר שניות. זוהי מערכת הדמיה חדשנית, ולא פולשנית, שמאפשרת אבחון מדויק של הלב ביעילות ובהצלחה. בשנתיים האחרונות השימוש בבדיקה זו מתרחב בזכות האיכויות והדיוק האבחנתי שהיא מספקת.
"כיום מטופלים רבים מבצעים בדיקות שגרה מוכרות כמו בדיקות אקו לב במאמץ או מיפוי לב ואפילו בדיקת מאמץ רגילה ולעתים עולה חשד להיצרות ובעיה בעורקים הכלילים. הדרך מאבחנה כזו עוברת ישירות לחדר הצנתורים. אך עוד טרם ביצוע צנתור פולשני, מטופלים כיום שמאובחנים עם חשד מסוג זה ניגשים לבדיקת CT של הלב ויכולים לקבל תמונת מצב מדויקת הרבה יותר של הלב שלהם, ללא התערבות פולשנית. לעתים בדיקת CT כזו שוללת היצרות משמעותית בעורקים וחוסכת למטופל טיפולים פולשניים", מסבירה ד"ר עידית דוברצקי-מרי, מנהלת המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי בני ציון בחיפה, ומרצה בכירה בטכניון.
כיצד מתבצעת הבדיקה?
"הבדיקה מתבצעת בהזרקה של חומר ניגודי, יוד, כשהנבדק שוכב על מיטת CT", מסבירה ד"ר דוברצקי-מרי, "היא אורכת כ-30 שניות עד 2 דקות, ומצריכה הפסקת נשימה ל- 5-3 שניות. הבדיקה נערכת בשני שלבים: הראשון הוא סריקת בית החזה ללא חומר ניגוד, כשבמהלך הבדיקה ניתן לזהות את מבנה בית החזה, הלב, צינורות כלי הדם הראשיים, ריאות ואיברי מערכת העיכול העליונה. בדיקה זו מאפשרת גם גילוי מוקדם של סרטן הריאה כבדיקת סקר, והיא סופרת את מספר ההסתיידויות, אם קיימות כאלה, בעורקי הלב, שהם העורקים הכליליים. בחלקה השני של הבדיקה מוזרק יוד שצובע את כלי הדם העורקיים, וכך ניתן דרך הדמיית תלת ממד לזהות הסתיידויות ואפילו חסימות בעורקי הלב. כחצי שעה לאחר תום הבדיקה, המטופל משוחרר לביתו ומוזמן תוך כמה ימים לפגישה עם קרדיולוג/ית מומחה/ית המתארים לו/לה את תוצאות הבדיקה ומייעצים לו/לה כיצד לנהוג הלאה בהתאם לתוצאות".
מדוע הפכה הבדיקה לפופולארית יותר לאחרונה?
"רק בשנתיים האחרונות השתנו הקווים המנחים העולמיים בקרדיולוגיה לטובת הגברת השימוש בבדיקה. יכולת הניבוי שלה להתפתחות מחלת לב מאפשרת טיפול מיטבי ומוקדם במטופלים הן תרופתית והן באמצעות הרחבת כלי דם בצנתור או במעקפים".
הבדיקה מאושרת גם לאנשים ללא מחלת לב
ד"ר דוברצקי מסבירה שכיום השימוש בבדיקה מאושר גם לאנשים שאינם סובלים ממחלות לב, אך בעלי גורמי סיכון רבים כגון כולסטרול גבוה, סוכרת, עודף משקל יתר לחץ דם או רקע משפחתי של תחלואה לבבית מוקדמת. "תוצאות הבדיקה מאפשרות לרופא המטפל להתאים את רמות הכולסטרול ולאזן את גורמי הסיכון יחד עם הבנת מצב כלי הדם בגופו של החולה, באם החלה טרשת העורקים, באם חסימתית, ובאם לאו".
האם יש לבדיקה שימושים נוספים?
"בדיקת CT כיום משמשת גם להערכת גודל העלייה השמאלית בלב, ובדיקת המבנה האנטומי של ורידי הריאה המתנקזים לעלייה השמאלית של הלב. כאשר המטופל לקראת תהליך אבלציה (צריבה) לטיפול בפרפור פרוזדורים, הבדיקה היא הכנה טובה מאוד עבור הרופא המטפל. ביצוע הבדיקה מאפשר לקרדיולוג המבצע אבלציה לדעת היכן ממוקמים הוורידים של הריאה עוד טרם הכניסה לפרוצדורה הפולשנית. שימוש נוסף של בדיקת CT של הלב הוא לקראת פרוצדורת החלפת מסתם בגיל המבוגר, הנעשית בצנתור, מאחר והמסתם האאורטלי מסתייד עם השנים והאוכלוסייה מתבגרת יש כיום בעולם רבים הסובלים מהצרות המסתם . אם בעבר הפתרון היחיד היה ניתוח לב פתוח, כיום האפשרות להחלפת המסתם בצנתור מתאימה למטופלים מעל גיל. לצורך הכנה להחלפת מסתם, כל מטופל עובר בדיקת CT של הלב, כדי לבחור בצורה מיטבית את המסתם החדש וכדי לזהות את המבנה האנטומי של המטופל עוד טרם הפעולה".
החל מגיל 45: כלי עזר לאבחון התפתחות מחלת לב ממשית
לדברי ד"ר דוברצקי, ידוע שכיום אוכלוסיית העולם נמצאת בעודף משקל הרבה יותר מבעבר, עם תחלואה של סוכרת ועלייה בהיקף הסיכון להתקפי לב, גם בגילאים צעירים יותר.
"מעבר לשינוי אורח החיים לבריא יותר, בדיקת CT של הלב מאפשרת ריבוד הסיכון לאוכלוסייה שנמצאת בסכנה להתקף לב ואף לדום לב. כשמדובר בטייסים או ברבי חובלים, החברות המעסיקות מפנות אותם לבדיקה הזו כדי ללמוד על סיכונים בריאותיים עתידיים של העובד, לדעת מה מצב הלב, גם אם המטופל לא מרגיש עדיין שום דבר. זוהי בדיקה שנכון לשקול ביצועה אחת לעשור כדי לתת מידע למטופל ולכוון אותו לטיפול נכון כדי למנוע התפתחות של מחלת לב ממשית".
"הבדיקה נגישה לכל אדם, בהפניית רופא משפחה או קרדיולוג בקהילה. היא מומלצת לביצוע החל מגיל 45 ומעלה, במקרים מיוחדים לגיל צעיר יותר, כשיש רקע משפחתי מוקדם של דום לב או התקפי לב. הבדיקה אינה נמצאת בסל הבריאות, אך מאושרת על ידי הביטוחים המשלימים והפרטיים, בכל מקרה לגופו".
הבדיקה ניתנת לביצוע בבתי חולים ובמכון מור בקריות ובבני ברק.
