מספר הגמלאים בישראל על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוערך כיום במיליון ו-200 אלף תושבים. קרוב ל-20% מתוכם מצהירים כי למרות שהגיעו לגיל פרישה, היו מעוניינים להמשיך ולהשתייך לשוק התעסוקה, וחשוב מכך לעבוד לפרנסתם ולמען רווחתם הנפשית.
"עצם העובדה ששולחים מספר כל כך גדול של אנשים טובים, חיוניים ומתפקדים הביתה, רק מפאת גילם, מהווה פשע מתמשך שעלינו לעשות הכול כדי שישתנה'', מכריזה מירב כהן, השרה לשוויון חברתי, (יש עתיד).
''עלינו להבין שהיציאה לפנסיה היא לא בגדר חלום שמתגשם עבור כולם. לעיתים, דווקא ההפך הוא הנכון. צריך לזכור שמדובר באנשים שביום בהיר אחד מפסיקים לעבוד, וכפועל יוצא מכך, לא פעם, סובלים מתחושה של אי חיוניות, בדידות וחוסר עניין. המהפך הזה בחייהם עלול לשמש קרקע פורייה להידרדרות בריאותית או למצוקה כלכלית. האמת היא שזו אחת הסיבות המובהקות שהובילו אותי להיכנס לתוך החיים הפוליטיים, מתוך הבנה שעל הדור שלנו מוטלת האחריות לדאוג לאוכלוסייה יקרה זו.במילים אחרות, להפוך את הקשישים מנטל, כפי שהחוק הישן רואה בהם, לנכס ולמנוע צמיחה עבור המשק והחברה בישראל".
''אנחנו מדברים כאן על מאות אלפי אנשים בעלי ידע וניסיון רב שנים, שהם גם כוח קנייה נהדר. במחי יד אנחנו פשוט מפספסים אותם, וחבל. זה פשוט אבסורד שבמדינת ישראל המתוקנת מותר לפטר אדם בגיל 67, ללא כל קשר לביצועים או לרקע שלו. זו למעשה אפליה בחסות החוק".
הקורונה הציבה את האוכלוסייה המבוגרת באור הזרקורים.
"זה נכון שלקורונה היו השלכות חמורות על לא מעט אנשים מבוגרים, שחוו הידרדרות בכל הפרמטרים בעיקר בשל תחושת הבדידות. אבל, מנגד, קרו גם דברים מאוד יפים, כמו למשל משפחות רבות שסוף סוף הציבו את המבוגרים בראש סדר העדיפויות ותמכו בהם בכל תחום אפשרי. בהיבט הזה הקורונה העניקה לנו אולי תזכורת עד כמה האוכלוסייה הזו היא חלק בלתי נפרד מאיתנו".
מהו "האני מאמין" של המשרד לגבי זקני הארץ?
"צריך לחלק את האוכלוסייה הזו לשניים. הקבוצה הראשונה כוללת מבוגרים בגיל 80-60. אני רואה בהם אנשים צעירים לכל דבר, במיוחד לאור העלייה בתוחלת החיים שקפצה מאז קום המדינה ב-16 שנים. לכן ה-80 של היום במובן מסוים הוא ה-60 של פעם. הקבוצה השנייה כוללת אנשים מגיל 80 ועד 120 היא בעלת צרכים ייחודיים, אך גם בתוכה יש הזדמנות להפיק תועלת אדירה בכל התחומים. השאיפה שלנו בסופו יום היא לאפשר לכל אדם את החופש לבחור כיצד ירצה להזדקן".
מדיבורים למעשים
המשרד לשוויון חברתי עוסק בממשק ישיר עם אוכלוסיות רבות ומגוונות, אולם כפי שמעידה השרה, עולם הזקנה על שלל אתגריו, מהווה עבורה מטרה בפני עצמה.
"אוכלוסיית הוותיקים היא ייחודית במובן הזה שאין לה לובי", מבהירה השר. ''כפעילה חברתית לשעבר בעמותת 'אמון הציבור', שסייעה לאלפי אנשים בהתנהלות מול משרדי הממשלה השונים, נחשפתי בעצמי לאינספור מקרים מחפירים של ניצול אוכלוסייה מבוגרת. על כן, עצם האפשרות שלי כיום להוביל מדיניות מעמדת מקבלי ההחלטות היא שליחות של ממש".
המעגל המרכזי בו רואה השרה כמשפיע ביותר על קידום אוכלוסיית הוותיקים, נעוץ לטענתה בשילובם בעולם התעסוקה. "זהו בעיניי העולם האסטרטגי ביותר, שכן העבודה משמשת עבור אדם מבוגר כסוג של 'תרופת מנע' להרבה מאוד מכות, ובמובן מסוים דוחה מצוקות שונות, בריאותיות או כלכליות, שנים קדימה. בהקשר זה העברתי החלטה בממשלה שמחייבת את ממשלת ישראל להתכנס אחת לשנתיים על מנת לקבל סקירה מלאה ביחס למצב הזקנים בישראל, לרבות התייחסות למצבם הכלכלי והבריאותי, 55. עצם ההצגה הזו תחייב את הממשלה לעקוב ולבדוק האם צעדי המדיניות שגובשו אכן אפקטיביים".
נושא אסטרטגי נוסף אותו מקדמת השרה כולל את התוכנית הלאומית למיגור הבדידות בקרב מבוגרים, בהיקף של כ-100 מיליון שקלים. לתוכנית מספר פרקים והיא נועדה לאפשר למבוגרים לצאת למרחב הציבורי בצורה איכותית, לרבות פעילויות ספורט, תרבות ופנאי כחלק מקהילה. מרכיב נוסף בתוכנית מתרכז בטיפולים נפשיים המוענקים, בין היתר, עבור אנשים שהתאלמנו. "התגובות מצוינות. יש היענות גדולה בציבור עם מאות אלפי משתמשים, כאשר הרצון הוא לעלות בהיקפי התוכנית משנה לשנה", אומרת כהן.
נדבך משמעותי נוסף בתוכנית הלאומית שיזמה השרה כהן הוא הקמתו של מערך לאומי להתנדבות מבוגרים, "באים לטוב", בהשקעה של 50 מיליון שקל על פני 4 השנים הקרובות. מבחינת השרה לשוויון חברתי, הצטרפות של 55 אלף מתנדבים ותיקים למערך בתום השנה השלישית, תהיה הצלחה גדולה. "כחלק מתפיסת העולם שאנו מובילים בראיית המבוגרים כנכס חברתי, אנו מבקשים, כחברה, ליהנות מיתרונותיהם הגדולים של המבוגרים - ניסיון חיים וניסיון מקצועי, ולמנף זאת לטובת קידום האתגרים החברתיים הלאומיים הקיימים בחברה הישראלית, אתגרים שהחמירו את המצב על רקע מגפת הקורונה", אומרת השרה כהן.
במסגרת "באים לטוב", המערך הלאומי להתנדבות מבוגרים, יכולים האזרחים הוותיקים לבחור בין 4 מסלולי התנדבות: סיוע בצמצום פערים לימודיים, קידום אוריינות דיגיטלית למבוגרים, סיוע בהיערכות האוכלוסייה המבוגרת לשעת חירום ופיתוח יוזמות קהילתיות. "עד כה הצטרפו למערך, אותו אנחנו מפעילים בשיתוף החברה למתנ"סים בפריסה ארצית, מעל 3,000 אזרחים ותיקים, ואנו שואפים לסיים את השנה עם 10,000 מתנדבים. ההיענות הגדולה של הוותיקים, מלמדת אותנו כמה פוטנציאל קיים עבור החברה הישראלית, וכמה ערך, משמעות וסיפוק מבקשים המבוגרים להכניס לחייהם באמצעות נתינה לקהילה ולחברה", מוסיפה כהן.
בימים אלה עוסקת השרה גם בקידום רפורמה משמעותית למיגור עושק הקשישים בצוותא עם אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה. תוכנית זו כוללת תיקוני חקיקה, שתכליתם להחמיר את האכיפה והענישה כנגד עבריינים המנצלים לרעה קשישים. "הגיע הזמן שייעשה צדק, ועמו גם תיווצר הרתעה כנגד אותם עבריינים. לצערי, כיום המצב הוא כזה שאנשים לא מפחדים לנצל כלכלית מבוגרים. זוהי משימה עליונה מבחינתי, לסתום את הפרצות שנוצרו עד היום, תוך מתן מענה גם למערכת אכיפת החוק".
עוד משקיע המשרד בראשות השרה כהן, בשיתוף עם משרד הפנים ומשרדי ממשלה נוספים, ברפורמה רחבה בתחום הסיעוד שנועדה לגבש פיקוח מוסדר, כמו גם ביצוע הכשרות ומתן מענה למצוקת כוח אדם במטפלים המובילה לעלייה ניכרת במחירי הסיעוד. "זו רפורמה שתיקח זמן, אבל אין לנו את הפריווילגיה לדחות אותה", היא מדגישה.
מה מחכה בעתיד לאוכלוסייה הוותיקה בישראל?
"כל אדם שלישי שנולד היום בישראל, עתיד לפי הסטטיסטיקה לחצות את גיל 100. עלינו להיערך לכך לא בעוד 20 שנה, אלא כבר היום, כדי לספק רווחה ואיכות חיים לאוכלוסייה המבוגרת כפי שמדינה מתוקנת אמורה לספק לאזרחיה", משיבה כהן בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.
