אימפקט לאבס (Impact Labs), חברה שהוקמה ב-2017, החלה כרעיון של מקום מפגש לאנשים ומכונות, כהאב טכנולוגי מדוגם, שיהווה תשתית למימוש של רעיונות לכדי מוצרים פיזיים. זהו למעשה מתחם הייטקי ליצירת חוויות במערכות יחסים שבין אנשים, ידע וציוד - מעבדה לחדשנות המתמחה בייצור דיגיטלי באמצעות הדפסת תלת ממד.
החברה הוקמה על ידי שלושה יזמים חולמים: עידן קייסר, גיא אורמן ויוסף אטיאס. השלושה מאמינים ברעיון של מייקרספייס, מעבדה ותשתית טכנולוגית ליצירת חממה נגישה ונוחה לשימוש שתייצר אימפקט כלכלי-חברתי כחול-לבן. כיום, על רקע מלחמת "חרבות ברזל" והאמברגו המתעצם, סיפור ההקמה והצמיחה של החברה מקבל תפנית מעניינת עבור המשק הישראלי. פעילות החברה נהפכה למעיין שופע של חדשנות בחומרה ושל סיפורי הצלחה ישראליים. כל אלו הביאו את החברה לשווי מוערך של עשרות מיליוני שקלים ולהכנות לקראת הרחבת פעילות משמעותית בעסקיה.
את החברה מובילה כיום שדרה ניהולית צעירה, שאפתנית וערכית בהובלת המנכ"ל נעם לוי, שקודם לתפקיד מתוך הקבוצה בתחילת 2023, וממשיך להוביל את החברה לשיאים חדשים גם כשהוא ממלא תפקיד מ"פ לוחם עם מאות ימי מילואים בשנתיים האחרונות. לצדו פועלים יוני דיסין, סמנכ"ל הטכנולוגיות וענבל אדלר, מנהלת רצפת הייצור, המצליחים לקלוט טכנולוגיות חדשניות וליישם נהלי עבודה המגדילים את היעילות.
מגמת המדיניות הבדלנית
המשברים הגיאו-פוליטיים העולמיים שהחלו להתגבר עם פרוץ הקורונה, הולכים וצוברים תאוצה כעת, והם משנים את הגלובליזציה ואת המהלך העסקי של העולם ככפר גלובלי מאז מלחמת העולם השנייה - לכיוון של עצמאות והעדפה לייצור מקומי-טריטוריאלי. זכייתו של דונלד טראמפ במירוץ לנשיאות שולחת את ארה"ב לחזור 'להתרכז' במה שקורה בתוך גבולותיה ולהפחית את ה
במדינות מתפתחות. המלחמות באוקראינה ובישראל, התחממות הגזרות בסין וקוריאה, יחד עם תיקון המגמה בהשקעות ברכש של נאט''ו, שולחים את העולם למרוץ חימוש מתמשך והוצאות הביטחון הכלליות בעולם נמצאות בעלייה משמעותית – והתעשיות הביטחוניות זוכות לצבר הזמנות חסר-תקדים.
הבשלות הטכנולוגיתוההזדמנות לישראל
בישראל, האמברגו העולמי גורם לבכירי הממשל להחזיר חזרה, בכל מחיר, את היכולת המקומית לייצר כחול-לבן. עם המחסור החמור בעובדים בישראל - ברור לכולם שיש לחתור לייצור רובוטי-אוטונומי ככל האפשר, כדי לעמוד בצרכי הייצור הלאומיים.
מבחינה טכנולוגית, אנו עדים למהפכה עולמית מהירה בתחומי ה-AI כשיכולות חדשות של בינה מלאכותית ואלגוריתמיקה מתקדמת יוצרות תמורות בתקשורת וביכולות של רובוטים ומחשבים לבצע פעולות מורכבות ללא מגע יד אדם. בתחומי הרובוטיקה, קיימת תאוצה אדירה ביכולות המכונה להחליף את היכולות האנושיות, כאשר היומאנוידים וזרועות רובוטיות, יחד עם מדפסות תלת מימד ומכונות ייצור דיגיטליות, משלימים כעת בהצלחה תהליכי ייצור סדרתיים.
במשרד הכלכלה, הגדילו להשקיע ולבצע עבודה משמעותית: "התוכנית הלאומית לצמיחה כלכלית המבוססת על מודל הקלאסטרים התחרותיים" של פרופ' מייקל פורטר מהרווארד. התוכנית מייצגת שינוי פרדיגמה, כאשר המגזר העסקי מוביל את האסטרטגיה והממשלה מספקת תמיכה ממוקדת בהתאם לצרכים. במסגרת התוכנית זוהו שבעה קלאסטרים מרכזיים - ביניהם תעשייה מתקדמת ותעשייה ביטחונית. ב-11.11.24, הסתיימה ההגשה לקול קורא הראשון לתכנית הקלאסטרים.
"אנחנו מ-2017 הדגמנו הלכה למעשה שמודלים אלו עובדים ומייצרים ערך למשק ושמחים שהיו מספר שחקנים שניגשו למכרז, אנחנו מאמינים שהתוכנית תיתן דחיפה משמעותית, הן בסבסוד והן בהסתכלות מאקרו-כלכלית, לכלל ורטיקילי החומרה בישראל", מסביר עידן קייסר, מייסד שותף ודירקטור בחברה.
עצמאות ייצורית לישראל
משנות ה-30 של המאה הקודמת, היה למדינת ישראל חזון ברור, כחזונו של ירמיהו שקיבל ביטוי בקונצנזוס: "אָנוּ בָּאנוּ אַרְצָה, לִבְנוֹת וּלְהִבָּנוֹת בָּהּ". ואכן, מארץ מדברית, הופרחה השממה וצמחה תעשייה ישראלית, שבשיאה ייצרו פה מכוניות, מטוסים, בטון ומוליכים למחצה. אך עם התחזקות הגלובליזציה והגבת הסבסוד למדינות המתפתחות ע''י העולם המערבי, מדינת ישראל החלה להוציא החוצה את יכולות הייצור והתעשייה שלה.
המשק הישראלי הפך להיות 'קטר ההייטק' בעל הצלחות אדירות ושפע רב. עם זאת, מדינות אחרות בעולם החלו להחזיק ביכולות ייצור המוני ובתשתיות חיוניות. מצב זה שימש כחרב פיפיות נגד ישראל, כשכעת גורמים רבים בעולם משתמשים נגדה בהיעדר יכולותיה לייצר את צרכיה באופן עצמאי.
"אנחנו היום בשעת כושר, אנחנו, כמדינה וכמשק, חייבים להתאפס על עצמנו - ולהחזיר את פיתוח וייצור הרכיבים הקריטיים שלנו ושל העולם לכאן, לישראל", אומר עידן. "היזמים, הקרנות, השווקים, הרגולטורים והיצרנים חייבים להיכנס כולם אל מתחת לאותו חזון מחודש, ולהחזיר את כושר הייצור ואת העצמאות שאבדה לנו".
כיצד ניתן לעשות זאת?
עידן: "התעשייה חייבת להתגייס ולהשתמש באינטליגנציה האדירה הקיימת כאן, יחד עם העובדה שאנחנו הכי חדשניים ויצירתיים כשאנחנו נמצאים עם הגב לקיר, ולהסתכל על נושא הייצור המתקדם בצורה עתידנית וארוכת טווח. זה הזמן להקים יחידות שיתמחו בניתוח רכיבים קריטיים מתעשיות שונות בישראל ובעולם, הזמן ליזום פרויקטי מו''פ והוכחות התכנות של ייצור מתקדם ובעיקר - הזמן לפעול ולהשקיע בתשתיות, בידע ובמיזמים שיפעלו על מנת להבטיח ששנית מצדה לא תיפול".
פרויקטים לייצור רכיבים קריטיים
יום למחרת ה-7 באוקטובר, שוב הבינה אימפקט לאבס את גודל התפקיד שהיא צריכה למלא באקו-סיסטם, ומייד התגייסה למלחמה. המכונות וכן עובדי החברה חברו למאות מתנדבים מרחבי הארץ, יחד הם הפעילו את התשתיות 24/7, כאשר עשרות אלפים חלקים קריטיים תוכננו, יוצרו והורכבו בקצב סדרתי.
"קהילת המייקרים הישראלית הראתה שהיא הגב לכל חייל בשטח, ממטעני USB לרק''מים, דרך ברכיות לחובשים ועד מתאמי פנסים לרחפנים - החיילים מהשטח העלו דרישות ותמונות של צרכים - וקהילת החומרה מצאה פתרונות, הדפיסה אותם ושינעה אותם לשטח, לעיתים באותו יום", מספר עידן.
השיבוש האדיר בשרשראות האספקה, יחד עם התגברות האמברגו על ישראל, הביאו עשרות רבות של פרויקטים קריטיים ודחופים לשולחנות התכנון ולמערכי הייצור של החברה. "כשגופי הביטחון והלקוחות התעשייתיים שלנו הבינו שאנחנו מספקים להם פריטים 'אדומים' שעומדים בדרישות ובאפיונים הטכניים, השמועה על הפתרונות התפשטה, ורצף ההזמנות לעוד רכיבים קריטיים לא פסק".
מלאי דיגיטלי
תקופת הקורונה הולידה תהליכים שונים לבקרת איכות המאפשרים בחינה מהירה של הזדמנויות לייצור מקומי. בסל הפתרונות של אימפקט לאבס יש המגוון הגדול בישראל של מכונות וציוד לייצור מתקדם, וכן קשרי עבודה הדוקים עם מספר גדול של נותני שירותים משלימים לתעשייה. המוניטין וסיפורי ההצלחה בפרויקטי המו''פ והייצור, יחד עם התשתיות הנגישות הנמצאות בחזית הטכנולוגיה והיכולות להפעיל קבלני משנה ולהוות אינטגרטור של פרויקטים - מאפשרים למעשה להחזיק ידע ושירותים ייחודיים של 'מלאי דיגיטלי' או 'ייצור מקומי לפי דרישה'. "בשיטה זו הלקוחות סומכים עלינו שנדע לייצר עבורם את החלק נכון, בזמן הנכון – כך, למעשה, הם לא צריכים להחזיק מלאים, ופותרים בעיות קריטיות בשרשראות האספקה שלהם", מסביר עידן.
הוא מדגיש כי לעובדי החברה יש הבנה משמעותית בתכנון והפעלה של מגוון טכנולוגיות הדפסה וייצור דיגיטלי. בנוסף, החברה מפעילה כל העת קורסים והכשרות לאנשי מקצוע מהתעשייה. הידע המעשי יחד עם הידע התיאורטי, ממקמים את העובדים הטכניים בחברה בשורה הראשונה של מתכננים מכאניים בהדפסה תלת ממדית. יכולת זו, שנקראת גם DfAM) Design for Additive Manufacturing) היא יכולת קריטית במקסום התוצאות שאפשר להגיע אליהם בהדפסת תלת ממד.
מעבדת-על לייצור מתקדם סמוך לקריה
החברה נולדה מתוך הבנה שישראל, כסטארט-אפ ניישן, חייבת לפתח יכולות ייצור מתקדמות מקומיות כדי לשמר את עצמאותה הטכנולוגית ולחזק את חוסנה הלאומי. הרעיון היה להשתמש באותן תשתיות וחללים עבור מגוון שימושים. כך, הסתובבו במתחם בכל שעות היממה, סטודנטים, יזמים, מהנדסים ואנשי מו''פ ותיקים וצעירים, טכנאים וסקרנים, כלכלנים ואנשי שיווק - משלל התעשיות הישראליות, מחברות סטארט-אפ, דרך מכשור רפואי ועד לבכירי מערכת הביטחון וצמרת צה''ל.
כיום מעסיקה החברה מומחים מולטי-דיסציפלינריים מרקעים שונים: מהנדסים, מעצבים תעשייתיים וכלכלנים - המאוחדים תחת האהבה למייקינג ולחשיבה טכנית, ערכיות, פתרון אתגרים וקידום יכולות הייצור בישראל. החברה הפכה למרכז ידע ומצוינות בייצור דיגיטלי, ופועלת במודל ייחודי של 'מועדון לקוחות' אקסקלוסיבי, המשרת בעיקר לקוחות ביטחוניים, תעשייתיים וחברות טכנולוגיה מהסקטורים הרפואיים והתעופתיים. החברה רווחית, צומחת ומתחדשת בציוד ומכונות כל העת, מבלי גיוסי הון או חוב.
מתחילת הדרך היו במקום תשתיות מתקדמות בתחומי ההדפסה, עיבוד וכרסום, סריקה, מידול, אלקטרוניקה וכמעט כל מה שצריך כדי לברוא מוצרים פיזיים בצורה מהירה. היכולת לעבוד באיטרציות מהירות In-House כחלק מפיתוח חומרה הוא הכרחי להקטנת זמני הפיתוח, הפחתת מחירים והגדלת הוולידציה - מה שמגדיל את סיכויי ההצלחה בפרויקטי חומרה.
ב-2023, במטרה להנגיש ולשפר את מרכז המו''פ והייצור הדיגיטלי שלה, עברה החברה מהמרתף בדרום תל אביב, לבניין בן 3.5 קומות הצמוד שבין שדרות יהודית לקריה בתל אביב. הבניין בפריים לוקיישן החדש, מאפשר נגישות מוגברת למאות משתתפים בקורסים, סדנאות ופעילויות בתחומי החומרה.
מפולימרים להדפסת מתכות
ב-2019, התרחש שינוי משמעותי בחברה, שבתמיכת ובעידוד חברת טיסנקרופ ומשרד הכלכלה, הקימה והובילה אקו-סיסטם של הדפסות מתכת בישראל. "המעבר מהדפסת פולימרים להדפסת מתכות, לא היה צעד טריוויאלי. אומרים שלחברות ומחלקות שמטמיעות הדפסת מתכת לוקח כשלוש שנים לייצר חלק ראשון במתכת בהצלחה, אנחנו עשינו את זה בפחות משנה", מספר גיא אורמן, מייסד שותף ויו''ר הדירקטוריון. מאז, מאז, העלתה החברה הילוך בכל הקשור לייצור חלקים ייחודיים בהדפסת מתכת והקמת תשתיות ויכולות של ייצור חלקים קריטיים לתעשייה ותמיכה בייצור מתקדם. מחלקי מנועי לווינים, דרך רכיבים למפעלים, תבניות ייחודיות להזרקה ועד למיקרו-סיכות וחלקים להליכים רפואיים.
עם התפרצות הקורונה, שינתה החברה את פניה והחלה לשמש כתשתית לאומית וכ'משק חיוני' בשעת החירום. העולם החל להבין את הבעיה שנוצרה מתהליכי הגלובליזציה המואצת והחלו להידלק נורות אדומות של בעיות בשרשראות אספקה, אצל לקוחות החברה. "מעבר לפרויקט 'מכונת הנשמה-אמבו' ומערכת בדיקות קורונה רובוטית שביצעה החברה בזמני שיא, פתאום התחלנו לקבל טלפונים בהולים מלקוחות ש'נתקעו' בלי חלקים מסוימים והיו חייבים שנציל אותם", מספר גיא. "זו הייתה הסנונית הראשונה שבישרה את השינוי בתפיסת ההפעלה שחווינו לגבי המשק הישראלי".
בספטמבר 2023, השיקה החברה את התוכנית השנייה עם טיסנקרופ ומשרד הכלכלה, בהשקעה של מיליוני יורו. תוכנית ההמשך, יצרה תשתיות בינלאומיות להדפסת מתכת והכנה לייצור סדרתי. החברה רכשה מכונות חדישות, בין היתר, מדפסת תלת ממד מתקדמת של חברת טרייטון מראש העין. בזכות התוכנית, אלפי ישראלים מקבלים סבסוד לידע, למו''פ ולייצור חלקים, יחד עם תהליכים מגרמניה שמגיעים לישראל ומשפרים את סל היכולות המקומי.
מייסדים שלא פוחדים להתלכלך מהמכונות
סיפורם של מייסדי החברה קשור קשר הדוק להקמתה ולרעיונות החשובים שמאחוריה. עידן קייסר הוא כלכלן ורו''ח המוביל חדשנות ישראלית ב-18 השנים האחרונות. "גדלתי בתוך מחסניהם-עמוסי כלי העבודה והיכולות למציאת פתרונות טכניים של סבי ואבי, שהיו שזורים בסיפור תקומת מדינת ישראל, באמונה שאנשים עם שליחות וערכים שמשתמשים בטכנולוגיה ובפתרונות יצירתיים, הופכים לסיפורי גבורה ותקומה כשהם מכווני מטרה", הוא מספר. בצבא קודם מתפקידי לוחמה בהנדסה קרבית לתפקידי פיתוח אמל"ח. לאחר לימודי חשבונאות באוניברסיטה, עבד במחלקה הכלכלית בקסלמן pwc והקים חברות הזנק נוספות עד להקמת אימפקט לאבס.
גיא אורמן (סא''ל במיל'), הוא יזם ואיש עסקים ישראלי עם התמחות בטכנולוגיות מתקדמות, בעיקר בתחומי הרובוטיקה,IT, ופיתוח מוצרים בהדפסת תלת ממד. גיא הוא שותף ומייסד במספר חברות טכנולוגיות בהן Print3D LTD ,Icobots ו-IIRC ופעיל בעולם הביטחוני הישראלי. הוא בעל תארים במשפטים ובמנהל עסקים, הקים וניהל חברות שירותים וטכנולוגיות, והוא גם חלוץ בתחום ההדפסה התלת-ממדית בישראל.
גיא היה מראשוני הלקוחות בישראל שרכשו מדפסות תלת ממד תעשייתיות, כשהוא שילב בין אלגוריתמיקה מתקדמת, ייצור דיגיטלי ומתן ערך מוסף ללקוחות בחברה שייסד. לאור ניסיונו ארוך השנים בתחום, הוא משמש כחבר בפורום הריבוד בלשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל.
ומה החזון שלכם לעתיד לבוא?
"להוביל את מהפכת הייצור המתקדם בישראל ובעולם, שתאפשר השפעה משמעותית על כלל אקו-סיסטם החומרה הישראלי, להמשיך את ההצלחה ברבדים העסקיים וגם ברבדים החברתיים", מסכם אורמן.
בשיתוף אימפקט לאבס
