עבודת כפיים בתעשייה עדיין קיימת בהיקפים גדולים בהודו, וייטנאם וכיוצא באלה מדינות. מדינת ישראל כבר לא יכולה להרשות לעצמה תהליכי ייצור בהם עובדים עוסקים בהרכבות או פועלות מוציאות את העיניים בניסיון להשחיל תיל דק לצינורית בקוטר של נים. הסיכוי היחידי של תעשיות לשרוד בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט, הוא להעביר את הכל למיכון מתקדם.
למעשה, לא רק בתעשייה הדבר הכרחי, אלא גם בשירותים ובחקלאות. רובוטים יתפסו פונקציות רבות יותר של ניקיון ותחזוקה בסיסית וקטיף ייעשה על ידי מכונות מתוחכמות שידעו להבחין בין פרי בשל ופרי בוסר. אבל המיקוד של רשות ההשקעות הוא כמובן בתעשייה.
מה מאפיין מיכון מתקדם?
האמצעים שמאפיינים מיכון מתקדם קשורים במספר מרכיבים: דיוק בחיתוך, ליטוש, גמר, הברגות עדינות וכיוב'. היכולות של מכונות לבצע עבודות אלה במדויק מקטינות את הפְּסָדִים (המונח שמתאר את החומרים שמתקלקלים או הופכים למיותרים בתהליך הייצור, לעיתים מכונה בטעות 'פחת' אך הביטוי פחת מיועד לשחיקה של המכונות שבתהליך) ומגדילות את שיעור ניצול חומרי הגלם שאחדים מהם הם יקרים במיוחד.
אלה מכונות שמגדילות מהירות ביצוע ולא מתעייפות לאחר מספר שעות של חזרה על אותן פעולות ולא זקוקות להפסקות. הן בעלות יכולת "ראייה" אלקטרו-אופטית, שמאפשרת אבחנה למשל במיון וחיתוך ירקות או פירות, בין תוצרת רקובה, או חלקים מקולקלים ובין מרבית החלקים הטובים, מסוגלת לאבחן פגמים בהדפסות או בחיתוכים או ברצועת חומר הגלם ולתקן או להפסיק תהליך עד טיפול בבעיה.
מערכות ייצור מתקדם עשויות לכלול גם רכיבים שיספקו סטטיסטיקות אמינות לגבי התהליכים, חומרי הגלם, קצבי ייצור כפונקציה של תנאים משתנים וכיוב' - נתונים שעשויים לסייע בתכנון טוב יותר של הייצור. במקרים רבים התועלת מתבטאת דווקא ובעיקר בנושא העייפות. גם פועלים מיומנים המתחילים את יום העבודה במלוא המרץ, מוצאים את עצמם מתעייפים ומקטינים דיוק במהלך היום. המכונות לא מתעייפות וגם אחרי 8 שעות עבודה עובדות באותו קצב ובאותה רמת דיוק.
ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות מחברת בין המרחב הפיזי למרחב המקוון (הדיגיטלי) למרחב האנושי, ומשנה את תהליכי התכנון והייצור הקונבנציונליים לתהליכים חכמים שברכזם זרימת מידע, קישוריות, ניטור, איסוף וניתוח נתוני ייצור לצורך יצירת ערך בתהליכי הייצור או שרשרת האספקה, ביניהם: ייעול, הוזלת עלויות, הגדלת רווחים, הגברת יכולות השליטה, התחזוקה, הגיוון והגמישות בייצור. התפתחות זו מכונה גם המהפכה התעשייתית הרביעית (industry 4.0) שבין המדינות המובילות אותה ניתן למצוא את יפן, ארה"ב, גרמניה, שוויץ וסינגפור.
המטרה העיקרית של מרכיב תמיכה זה הוא להעלות את הפריון בתעשייה בו ישראל מפגרת אחרי חלק גדול ממדינות ה-OECD, כשלפחות חלקו של הפיגור מיוחס להעדר השקעות מספיקות בהון של מפעלים. השקעות אלו אמורות להגדיל את הפריון ולהתקרב לרמות הגבוהות של המדינות הדומות לנו בכלכלתן. התמיכה למעשה אמורה להקטין את הסיכון שרואה בעל המפעל בבואו להשקיע הון רב בציוד שלגביו יש לו ספקות האם ההשקעה תוחזר באמצעות הפריון הגדול יותר.
מסלול 4.68 ברשות ההשקעות
משרד הכלכלה תומך בייצור מתקדם על פי מספר עקרונות ובהתאם לכך בנה מספר מסלולים.
המסלול הראשון: מטרתו העלאת הפריון בתעשייה בשילוב הטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם – הכולל השתתפות בהעלאת הפריון ובכללן השקעות הכוללות הטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות. המסלול מיועד למפעלים שלהם פעילות ייצור זעירה עד בינונית ותקרת ההשקעה המזכה בו נקבעת בהתאם לגודל הפעילות ועד 10 מיליון ש"ח, ובמקרה של העתקת מפעל עד 15 מיליון ש"ח, להלן: מסלול 1.
המסלול השני להטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם בתעשייה, כולל שני תתי מסלולים בתוך המסגרת של עד 10 מיליון ₪, כאשר תת מסלול אחד מיועד לעד 2 מיליון ₪ והשני מ- 2 מיליון ועד 10 מיליון ₪. הסיוע במסלולים אלו יינתן בהקצאה תחרותית, בהתאם לתנאים המפורטים בהוראה.
השתתפות המדינה המדינה מותנית בגורמים שונים, וכוללת גם השתתפות בהשקעות רכות כגון הכשרת עובדים ומתייחסת לאזורי עדיפות שונים, כגון אוכלוסייה בדואית או ירושלים וסביבותיה, ובסופו של דבר השלמת המענקים תלויה גם בתוצאות.
מבקש הסיוע חייב לבחור לפחות 2 מתוך 5 מדדי תוצאה ולהציגם בתוכנית העבודה להטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם לרבות אסמכתאות בגין מדדי התוצאה טרם הגשת הבקשה, שלבי ההתארגנות והביצוע לקראתם כדלהלן:
גידול במכירות בשקלים.
שיעור הגידול ברווח התפעולי. הגידול יוצג בדוחות כספיים / אסמכתא חשבונאית חתומה ע"י רו"ח.
גידול של עלות שכר ממוצעת לחודש לכלל העובדים, ללא שכר בעלי השליטה בחברה (בלפחות 7%) החישוב הוא סה"כ עלות שכר חלקי מספר המשרות וחלקי 12 חודשים.
הפחתת פחת חומרי גלם ובתנאי שניתן למדידה באופן מהימן ע"י מערכת ממוחשבת של מבקש הסיוע.
העלאת ערך מוסף למשרה ולשעה בממוצע בלפחות 10%.
אחת הדרישות למי שרוצים להגיש למשרד הכלכלה במסלולים האלה היא הדרישה ליועץ מלווה בעל השכלה וניסיון המותנים במורכבות המסלול, מכל מקום קיומו הינו הכרחי שכן הניסיון גילה כי יועץ בעל ניסיון חוסך הרבה זמן בבדיקות בקשות כאלה ומסייע לנתב את העסק למסלול מתאים ולחסוך משאבי זמן יקרים לכל הגורמים העוסקים בנושא. היועץ הזה אמור גם לתת ערך מוסף לעסק מאחר והתאמת התוכנית לדרישות המשרד עשויה לייצר ערך גבוה יותר.
השקעות הון והשקעות רכות
משרד הכלכלה דורש שהשקעות ההון יועברו רק לרכישת ציוד חדש ולא לרכישת ציוד משומש. ההשקעות עשויות לכלול ציוד ומכונות ייצור ואריזה, ציוד תעבורה המשמש לתוך המפעל כגון מלגזות ומתקני שינוע, השקעות בהתקנת הציוד עצמו הכולל לעיתים רצפה מיוחדת, חיבורי חשמל, מתקני סילוק פסולת, הרכבה מקומית, מחשבים ותקשורת לרצפת הייצור, וכן מכשור וציוד הקשורים בהתייעלות בצריכת חומרי גלם, בידוד, ייעול אקלים וייבוש.
המשרד מכיר בעובדה כי חלק מההשקעה הנדרשת בעת בניית קווי ייצור חדשים או בשדרוגם, כרוך גם בהוצאות "רכות". הדבר כולל תוכנית לשיפור המצוינות התפעולית שכוללת תוכנית לשיפור מדדים תפעוליים עסקיים ופיננסיים רלוונטים, בניית מדדים להשוואת ביצועים, שדרוג והעצמת ההון האנושי לתפעול מערכות וציוד מתקדם. הסיוע בסעיפים אלה יינתן בגין הכשרות מקצועיות של העובדים, לרבות הבאת מומחים מחו"ל, או נסיעות עובדים לחו"ל כולל טיסות ושהות במלונות, כמובן בכפוף למגבלות המפורטות בהוראה.
מרכיב נוסף הוא קידום חדשנות תהליכית, חדשנות במוצרים, חדשנות במודלים עסקיים, חדשנות בחוויית הלקוח, חדשנות דרך חשיבה עיצובית ובלבד שיש בהן הגדלת הערך המוסף. זה כולל גם ייעוץ אסטרטגי לפיתוח מוצרים, ייעוץ לחדשנות תהליכית, חידושים עסקיים לצורך יצירת ערך חדש או שיפור מוצר קיים, כשהמשרד מכיר בעלויות העיצוב ועלויות מעצב תעשייתי שאינו עובד שכיר של החברה, תכנון אב טיפוס ומודלים, רישום פטנטים בארץ ובחו"ל, רישום שם מסחרי, הוצאות תקינה בארץ ובחו"ל וייעוץ משפטי הקשור לפיתוח השיווק.
בסך הכל המשרד מקיף את מכלול הפעילויות הכרוכות בפיתוח מוצרים ומכיר במורכבות ובצורך בשירותים נלווים לייצור עצמו.
הכותב מיכאל תבור הוא מנכ"ל חברת תבור כלכלה ופיננסים www.tavor.biz הבוחנת פרויקטים עבור רשות ההשקעות בכל המסלולים לרבות מסלול ייצור מתקדם וכן ברשות החדשנות
