המחסור במורים במגזר היהודי והאבטלה של אנשי חינוך במגזר הערבי מציתים בפרופ' רנדה ח'יר עבאס, נשיאת המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל – חיפה, בעירה פנימית. המוסד שבראשותו היא עומדת בארבע השנים האחרונות, הוא כל מה שהחברה הישראלית צריכה לאחל לעצמה - מכללה אקדמית להוראה, שרואה עצמה כספינת הדגל שמובילה את הכשרת מורי העתיד של מערכת החינוך הישראלית בכלל ומערכת החינוך הערבית בפרט. "מיטב החוקרים, בוגרי האוניברסיטאות המובילות בישראל, מכשירים אצלנו במכללה מורים ואנשי חינוך, בזמן שמערכת החינוך מחפשת להכשיר תלמידי תיכון", היא מציינת. "בוגרינו הוכשרו להיות מחנכים בישראל בלי לוותר על איכות אקדמית וערכית. כשמערכת החינוך מיומנת, מכילה ואוהבת והיא זו שמחנכת את הדור הבא, נוכל להצעיד יחד את החברה הישראלית לחוזק ושגשוג, ולכן אני מציעה לפתוח את העיניים ואת הלב ולהכיל".
איכות אקדמית ותנאי קבלה גבוהים
המכללה האקדמית הערבית לחינוך הוקמה ב-1949 ביפו כסמינר מורים, והיא הראשונה שיועדה להכשרת מורים במגזר הערבי. בסוף שנות ה-60 עברה לחיפה ומאז הקמתה כ-65 אחוז מהמורים ואנשי החינוך בבתי הספר, במיוחד במגזר הערבי, הם בוגריה. ב-1997 קיבלה מהמל"ג את ההכרה האקדמית לתואר ראשון בהוראה B.Ed, ולאחר מכן לתואר שני M.Ed. המכללה הממוקמת כאמור בחיפה פועלת בשני קמפוסים, ברחוב החשמל 22 וברחוב החשמל 40 ופונה למועמדים איכותיים העומדים בתנאי הקבלה ורואים בחינוך שליחות ופרופסיה ורואים בעצמם מורים ומחנכים מובילים במערכת החינוך ובאקדמיה , ולא רק למגזר הערבי. "התוכניות שלנו פתוחות לכל אזרח ללא הבדלי דת, גזע, מין או שפה, שכן לימוד הקורסים נעשה בעברית, למעט התמחות באנגלית והתמחות בערבית, והמרצים הינם מכל מגזרי החברה הישראלית", אומרת פרופ' ח'יר עבאס, בוגרת אוניברסיטת בר אילן. פרופ' ח'יר עבאס סיימה את לימודי הדוקטורט ב-2007, ביצעה מחקרים באוניברסיטאות בארץ ובעולם ומרצה במוסדות אקדמיים בארץ. למכללה הגיעה מיד בתום לימודי הדוקטורט, שימשה כמרצה ומונתה לראשת החוג לחינוך, ראשת התוכניות ללימודי תואר שני, ממלאת מקום נשיא המכללה והנשיאה הנוכחית.
פרופ' ח'יר עבאס מתגאה באיכות אקדמית עם תנאי קבלה מהגבוהים בארץ. אוכלוסיית הלומדים הטרוגנית – מרמת הגולן ועד הנגב, מהגליל המערבי והעליון, מירושלים ועוד. "אנו פונים לסטודנטים במגזר היהודי ומציעים להם ללמוד באווירה תומכת וסובלנית עם מיטב המרצים ועם ניסיון רב בהכשרה להוראה וקשר עם מוסדות חינוך בארץ ובעולם".
מה מייחד בעיניך את המכללה?
"מעבר לעובדה שהיא נחשבת כמובילה בהכשרה להוראה וכמרכז להכשרה טכנולוגית בכל התחומים במערכת החינוך, המכללה היא מקום להשתלבות בהליכי השינויים הארגוניים והמבניים במערכת ההשכלה הגבוהה ושומרת על צביונה הייחודי מבחינת ההרכב האנושי שבה. הסטודנטים שלנו נחשפים לחברה הישראלית על כל גווניה. המרצים שלנו הם מטובי המוחות שמכשירים את הסטודנטים והם מגיעים מכל רבדי החברה הישראלית. כולם עושים את המיטב והחשוב למען החברה בהקניית ערכי חינוך וחיים יחדיו, מתוך כבוד הדדי ושמירה על אמונתו של האחר וללא פגיעה בזולת. המכללה היא כור ההיתוך של החברה על כל גווניה, זרמיה ועדותיה".
במכללה למדו ולומדים עשרות סטודנטיות וסטודנטית מהמגזר היהודי, בין אם לתואר שני, הוראה או להכשרה כמחנכות ומטפלות למעונות יום.
על הפרק: תואר לתואר B.Ed בהוראת מוזיקה ותיאטרון
אחד מהיתרונות אותם מציגה המכללה הוא ההיצע המגוון של מסלולי ותוכניות הלימוד. המכללה מכשירה את לומדיה לקראת תואר ראשון B.Ed ותואר שני M.Ed בכל תחומי הליבה במערכת החינוך הישראלית: מדעים, כימיה, ביולוגיה, פיזיקה, מתמטיקה, מדעי המחשב, חינוך מיוחד, שפה עברית, שפה ערבית, שפה אנגלית והגיל הרך. תואר שני קיים בכל המקצועות האלה ואף בחינוך לשוני (ערבית, עברית, אנגלית), בחינוך מדעי (מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה), בלקויות למידה ובהוראה ולמידה – בין היתר לגיל הרך. בנוסף לכך, בשתי תוכניות שהן חינוך מדעי לתואר שני וחינוך לשוני ( שפות ערבית ועברית) התקבלה הכרה והסמכה לתואר שני עם תזה.
לא רק בחינוך, בהוראה ובמדעים, המכללה פורצת דרך אלא שהיא בחרה עוד נדבך פעולה. בבית הספר להנדסאים של המכללה תוכניות לימוד להנדסת בניין, תוכנה ואדריכלות, והיא מקיימת באופן קבוע שיתופי פעולה של מרצים וסטודנטים עם מוסדות אקדמיים בארץ ובחו"ל, כך שתלמידיה הם חלק מפרויקט חילופי תלמידים ולמידה של סמסטרים באירופה ובארצות הברית, ובקרוב במדינות ערביות.
בתקופת הקורונה, כשנוכחנו במכללה לדעת את ממדי המחסור במורים במגזר היהודי, פיתחו את התוכנית "השתלבות מיטבית בהוראה במגזר היהודי", כדי להכשיר את בוגרינו ולסייע להם להבין את הקודים החברתיים וההתנהגותיים הסמויים שיסייעו בשילובם המלא של הסטודנטים דוברי השפה
לאתר <<< המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל
