נושא ההגירה לישראל מעסיק רבים בשנים האחרונות, על רקע ריבוי פניות להסדרת מעמד מצד בני זוג, הורים לחיילים, עובדים זרים ומבקשי מקלט. לצד חוק השבות, שמסדיר את זכות העלייה ליהודים, קיימים מסלולים נוספים לקבלת מעמד – אך המערכת מתאפיינת במורכבות ושינויים במדיניות. לאחרונה עברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק יסוד חדשה, שמבקשת להסדיר את תחום ההגירה ועתידה להשפיע באופן משמעותי על אוכלוסיות שונות, כשרבות מהן אינן מודעות להשלכות האפשריות. "זוהי נורת אזהרה לכל מי שמעמדו בישראל טרם הוסדר – חשוב לפעול כבר עכשיו, לפני שיהיה מאוחר", אומר עו"ד דור פנק, מהבולטים בתחום דיני ההגירה והסדרת מעמד בישראל.
עו"ד דור פנק נמנה עם עורכי הדין הוותיקים והמנוסים בישראל בתחום דיני ההגירה והסדרת מעמד. הוא עומד בראש משרד בוטיק המתמחה בייצוג מול משרד הפנים ורשות האוכלוסין, לרבות טיפול בבקשות לאזרחות, אשרות שהייה, איחוד משפחות ומקרים הומניטריים. הוא משמש כיו"ר משותף של ועדת הגירה ומעמד תושבים זרים במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין, ומוכר בגישתו המקצועית והאישית בליווי תהליכים מורכבים להסדרת מעמד בישראל.
"שינוי מהותי בזכויות מבקשי מעמד"
הצעת חוק יסוד ההגירה, שאושרה לאחרונה בקריאה טרומית בכנסת ברוב של 58 חברי כנסת אל מול 30 מתנגדים, מבקשת להסדיר לראשונה בחוק יסוד את תחום ההגירה, הכניסה והסדרת המעמד בישראל. מטרת החוק היא לקבוע מסגרת ברורה למדיניות ההגירה, תוך הדגשת זכותה של המדינה לקבוע מי ייכנס בשעריה, ומי יוכל לקבל בה מעמד של אזרח או תושב קבע.
"החוק מעניק לממשלה סמכויות רחבות לקביעת מדיניות ההגירה, ובין היתר מאפשר לה לקבוע מכסה שנתית של מקבלי אזרחות, אשרות שהייה ורישיונות לתקופות ממושכות", מסביר עו"ד פנק. "המשמעות היא שמספר הבקשות שיאושרו בכל שנה יהיה מוגבל, כאשר הקריטריונים לקביעת המכסה אינם מפורטים בחוק ועלולים להשתנות מדי שנה".
אחד הסעיפים המרכזיים בהצעה קובע כי מי ששוהה בישראל ללא אשרה בתוקף במשך יותר משלושה חודשים לא יוכל להגיש בקשה להסדרת מעמד, גם אם מדובר במקרים הומניטריים או בבני זוג של אזרחים ישראלים. בנוסף, כוללת הצעת החוק גם מגבלות משמעותיות על פנייה לערכאות משפטיות. "מי שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע לא יוכל לערער לבית המשפט על החלטות בענייני הגירה, ובכך תימנע ביקורת שיפוטית על החלטות הרשות", מסביר עו"ד פנק. "בנוסף, הממשלה תוכל לקבוע כי אזרחי מדינות מסוימות לא יהיו זכאים כלל לקבל מעמד בישראל, ללא בחינה פרטנית של כל מקרה".
החלטת הממשלה קיבלה תוקף ביום 27/03/2025 והוחלט בה כי הצעת החוק תמתין לאחר הקריאה הטרומית שלושה חודשים להצעת חוק ממשלתית ותמוזג איתה, החוק החדש מבקש להבטיח את הריבונות והביטחון של מדינת ישראל לצד שמירה על אופייה כמדינה יהודית בכל הנוגע לכניסה לישראל, יחד עם זאת, מזהיר עו"ד פנק: "החוק צפוי להוביל לשינויים מהותיים בזכויות של מבקשי מעמד שאינם זכאי חוק השבות ולהשפיע על אוכלוסיות מגוונות".
מי עלול להיפגע מהחוק החדש?
בין האוכלוסיות שעלולות להיפגע מהחוק החדש ניתן למנות בני זוג מעורבים שטרם הסדירו את מעמדם, הורים לחיילים בודדים המתגוררים בישראל ללא אשרה, עובדים זרים בתחום הסיעוד שפיתחו קשרים אישיים עם אזרחים ישראלים, ומבקשי מעמד מטעמים הומניטריים. דוגמה לכך היא אזרחים רוסים ואוקראינים המנהלים זוגיות עם אזרחי ישראל ושוהים בארץ ללא אשרה אך ישראל לא מבצעת פעולות אכיפה כנגדם בגלל המלחמה בארץ מוצאם. אם תבוטל מדיניות אי-האכיפה והחוק החדש ייכנס לתוקף, הם עלולים להימצא במצב שבו שהו בישראל ללא אשרה בתוקף מעל שלושה חודשים, ובכך להיחסם לחלוטין מהאפשרות להסדיר את מעמדם.
"החוק קובע שמי ששוהה בישראל ללא אשרה בתוקף למעלה משלושה חודשים לא יוכל להגיש בקשה להסדרת מעמד, גם אם מדובר במקרה הומניטרי או בזוגיות עם אזרח ישראלי. המשמעות היא שמי שהתעכב או השתהה עלול להיוותר מחוץ להליך, ללא אפשרות להסדיר את מעמדו בעתיד", מסביר עו"ד פנק ומוסיף: "החוק גם מגביל את האפשרות לפנות לערכאות משפטיות – כך שמי שאינו אזרח ישראלי או תושב קבע לא יוכל לערער לבית המשפט על החלטות בענייני הגירה. כיום, מי שמבקש מעמד ונדחה יכול להגיש ערעור לבית המשפט, אך לפי החוק החדש האפשרות הזו תיחסם לחלוטין".
בנוסף, החוק מעניק לממשלה סמכות לקבוע מכסה שנתית של מקבלי מעמד, מבלי לפרט את הקריטריונים לקביעת המכסה. "לא ברור לפי מה תיקבע המכסה והיא עלולה להיות שרירותית, כך שגם מי שעומד בתנאים לא בהכרח יוכל לקבל מעמד אם המכסה תתמלא", הוא אומר ומציין כי הכנסת תוכל לקבוע מדינות שמי שמוצא מהן לא יוכל כלל לקבל מעמד בישראל, ללא בחינה פרטנית של כל מקרה "מבלי שייבחנו הנסיבות האישיות לבקשה. הצעת החוק הזו היא נורת אזהרה לכל מי שמעמדו בישראל טרם הוסדר".
מה ניתן לעשות?
עו"ד דור פנק ממליץ לכל מי שמעמדו בישראל טרם הוסדר לפעול במהירות ולהתחיל בתהליך ההסדרה כבר כעת. "החוק צפוי להגביל משמעותית את האפשרות להסדיר מעמד בעתיד, במיוחד למי ששוהה בישראל ללא אשרה בתוקף מעל שלושה חודשים", הוא מסביר. לדבריו, המתנה או עיכוב עלולים להוביל למצב שבו לא ניתן יהיה להגיש בקשה כלל, גם במקרים הומניטריים או בזוגיות עם אזרח ישראלי.
משרדו של עו"ד פנק מלווה את הפונים לאורך כל התהליך – מהכנת התיק, דרך הגשת הבקשה ועד ייצוג מול הרשויות, תוך הקפדה על מקצועיות, ניסיון ויחס אישי. "השלב הראשון הוא פנייה לייעוץ משפטי מקצועי, במטרה לבחון את האפשרויות ולגבש אסטרטגיה מתאימה לכל מקרה. הגשת בקשה מסודרת, עם כל המסמכים הנדרשים והוכחות למערכת יחסים או נסיבות מיוחדות, יכולה לעשות את ההבדל בין קבלת מעמד לבין דחייה מוחלטת", מסביר עו"ד פנק ומסכם: "אם החוק יעבור, האפשרות להסדיר מעמד בישראל תהיה מוגבלת מאוד. לכן חשוב לפעול כבר עכשיו, לבדוק את הזכויות ולממש את ההזדמנות לפני שיהיה מאוחר מדי".
עו"ד דור פנק
למעבר לאתר >>
בשיתוף עו"ד דור פנק
