ציר התנועה העולה מכביש 65 למרכז העיר כפר קרע שוקק מכוניות, קורקינטים חשמליים וכלי רכב מסחריים שפורקים סחורות. משני צידי הכביש אינספור חנויות, משרדים ובתי עסק. במאבק על השילוט בין הערבית לעברית ניצחה האנגלית. בחנות הגלידות והממתקים, הצמודה לחנות הסלולר, מבחר מותגים נדירים מחו"ל ובהם ממתקי מאצ'ה יפניים ופינוקים אחרים, שכנראה עונים על החיך המקומי לפי כמות הפעמים שהשליח הרכוב על אופנוע בא לאסוף אותם. המדרכות הנקיות, המנומרות בצבעי כחול-לבן ואדום, שלטי הרחוב הברורים והבניינים הממוספרים מעידים על מאמץ עירוני לסדר וארגון. ובין כל אלה, מכוניות מרצדס, רבות מהן נהוגות בידי נשים, חוצות את העיר. סמל לשגשוג, אך גם אולי לפערים כלכליים.
"כפר קרע נחשבת ל'הרצליה פיתוח' של המגזר הערבי", אומר בחיוך ראש העיר, עו"ד פראס אחמד בדחי. "יש כאן את המספר הגדול ביותר של רופאים לנפש בישראל, 545 ליתר דיוק, שמועסקים בכל בתי החולים בארץ. כמעט בכל בית אב יש שניים או שלושה אקדמאים. יש לנו מערכת חינוך מצטיינת, שגולת הכותרת שלה היא גם בית ספר דו-לשוני, המלמד בערבית ובעברית, ולומדים בו גם ילדים ובני נוער מיישובי הסביבה היהודיים, כמו חריש וכפר גליקסון. הרמה הכלכלית כאן גבוהה יחסית והעיר מדורגת מעל הממוצע בדירוג החברתי-כלכלי - אשכול 5, לעומת אשכול 3 בערערה וזרזיר, ואשכול 2 באום אל פחם.
"כל זה לא נוצר יש מאין", הוא מדגיש. "היה כאן מאמץ מתוכנן היטב של השנים האחרונות להתמודד עם בעיות ולייצר אסטרטגיה של פיתוח וצמיחה שתקדם את העיר".
גם בדחי הוא דמות שונה, שלא לומר חריגה, בנוף המוניציפלי במגזר הערבי. הוא הגיע לתפקידו הנוכחי לאחר קריירה מבטיחה כארכיאולוג ואחר כך כיועץ משפטי של רשות העתיקות, כשהוא נחוש להציע לתושבים מנהיגות מסוג אחר, המנותקת ממסורת העסקנות החמולתית שמאפיינת את היישובים הערבים. אף על פי שהוא נמנה עם החמולה הקטנה ביותר בכפר קרע והתמודד בראש רשימה עצמאית שאיננה קשורה לשום מפלגה ארצית, הוא זכה פעמיים בבחירות. כיום הקואליציה שלו חולשת על עשרה מושבים מתוך 13. את ההיענות של התושבים למצע שלו, ששם דגש על תכנון אסטרטגי רציונלי והתמודדות עם חסמים היסטוריים, הוא מסביר ברצון העז של התושבים לאיכות חיים גבוהה יותר עבור עצמם ועבור ילדיהם, כמו גם ברעב למנהיגות צעירה שתוביל לקידמה ולפיתוח היישוב.
"אני לא איש פוליטי והטריגר האישי שלי להיכנס למערכת המוניציפלית המקומית היה כאשר הבת שלי סירבה להמשיך ללמוד יותר ביישוב, כי בית הספר שלה איננו איכותי. הבנתי שצריך לעשות מעשה ועליי לתרום את חלקי לקדם את היישוב ולתקן את המעוות. העובדה שבאתי עם שנים של ניסיון בעבודה במגזר הציבורי, תוך היכרות עם המנטליות הישראלית, אפשרה לי לגייס כספים ולבנות לובי נכון, שיתמוך בדרישות שלנו ובתוכניות הפיתוח שהצגנו למשרדי הממשלה השונים.
"אני לא מאמין בבכיינות ובקיטורים או בנאומי סרק על קיפוח וגזענות", הוא מבהיר. "זו לא שיטת עבודה וזה לא מוביל לשום הישגים. מה שצריך זה לבוא מוכן. להכין תוכנית אסטרטגית מקצועית ולבוא למשרדי הממשלה חד וברור, ולדרוש את הזכויות והתקציבים שמגיעים לנו בתור יישוב. אני לא אומר שאין סממני גזענות ואפליה כלפי החברה הערבית, אבל אני, כמנהיג מקומי, נאבק באופן לגיטימי על הזכויות שלנו. אני ממוקד מקצועית ומבסס את הקשר והשיח שלי עם הממשלה על תוכניות ארוכות טווח. צריך לפעמים לדפוק על השולחן, אבל להיות מצויד בתוכנית עבודה מפורטות ומקצועיות ולשכנע מדוע מגיע לנו להגשים אותן".
שקיפות ודיגיטציה של שירותי עירייה
כשבדחי נכנס לתפקידו הוא הציב לעצמו כמה מטרות מרכזיות, שאף אחת מהן לא קשורה לסלילת כבישים, סילוק אשפה או התקנת עמודי תאורה ברחובות. "אלה הם דברים שבשגרה ולא הישגים שניתן להצביע עליהם", הוא מדגיש.
המטרה הראשונה היתה לחולל רפורמה במערכות החינוך והרווחה ולשדרג אותן. המהלך כלל רה-ארגון של מחלקת החינוך, הפיכתה לאגף והצבת יעדים ברורים ומדידים, במטרה להעלות את שיעור הזכאים לתעודת הבגרות. "אנחנו מתקרבים היום ל-80% מסיימי בגרות לעומת 52% כשנכנסתי לתפקידי", הוא מדווח ותולה את ההצלחה, בין היתר, בניתוק מערכת החינוך מהעסקנות הפוליטית ומתן אוטונומיה ניהולית למנהלי בתי הספר. חלקם אף הוחלפו, תוך גיוס מנהיגים חינוכיים שיובילו את מהפכת החינוך המקומי. חלק אחר קשור לשיפור סביבת הלימודים, שיפוצים נרחבים שבוצעו בבתי הספר והקטנת הצפיפות על ידי הוספת כיתות לימוד. "שמנו דגש על מגמות מדעיות והפיכת בתי הספר ליותר אטרקטיביים. תופעת הנשירה מבתי הספר המקומיים נגמרה והיום אין יותר אוטובוסים שיוצאים בבוקר מהיישוב. מערכת החינוך עונה על כל הצרכים של התושבים, מטרום חובה ועד י"ב, עם שני בתי ספר תיכוניים, שלוש חטיבות ביניים, חמישה בתי ספר יסודיים ו-28 גני ילדים. לא רק שאנחנו נותנים מענה לצרכים המקומיים, אלא שהיום אנחנו נותנים גם מענה אזורי. למשל, בית ספר לילדים על הרצף האוטיסטי".
גם מערכת הרווחה עברה מהפך והשתלבה ברפורמה החינוכית. כך למשל הוחל בפרויקט לטיפול בנוער בסיכון, תוך חינוך פיננסי שימנע הידרדרות לפשע ואלימות, במקביל לשילוב הנוער בתעסוקה. לצד טיפול נקודתי במשפחות שנקלעו לקשיים כלכליים, בין היתר בגלל הלוואות בשוק האפור, הורחבה מערכת הרווחה וחוזק החינוך הבלתי פורמלי כדי לספק מעטפת שלמה לילדים בסיכון, כולל פעילויות בשעות אחר הצהריים, הקמת מועדוניות ומענה למשפחות שסובלות מאלימות. זה כלל הקמת מרכז מיוחד לטיפול במניעת אלימות בתוך המשפחה ומרכז עוצמה לחיזוק מעמדן של משפחות ממעמד כלכלי נמוך. לא מדובר ביישוב עני, מבהיר ראש העיר, אבל יש בו כיסי עוני שמחייבים טיפול.
לצד כל אלה פעל ראש העיר להידוק הקשר עם התושבים ולדיגיטציה מלאה של כל שירותי העירייה. כמו כן הוקם מוקד עירוני שבאמצעותו ניתן לדווח על מפגעים עירוניים. "אני מאמין גדול בשקיפות, שהיא הבסיס למנהל תקין וחיזוק הקשר עם התושבים", מצהיר בדחי, "ולכן, כל הפרוטוקולים, התוכניות, המכרזים וההחלטות משוקפות לציבור באמצעות אתר האינטרנט, בערבית ובעברית".
מהפכה בעולם התכנון
מטרה מרכזית נוספת היתה לחולל מהפכה בתחום התכנון, אחת הבעיות המורכבות והמאתגרות במגזר הערבי, שפוגעת אנושות ביכולת לפתח ולקדם את היישובים הערביים. "בכפר קרע לא היתה תוכנית מתאר מאז 1983 והדבר מנע פיתוח כלכלי ומשיכת עסקים ויזמים. התושבים התנגדו לכל הפרשת קרקע לצורכי ציבור ועיסוק בנושא היה נחשב פעם לחיסול פוליטי", מציין בדחי. "לא היתה אפילו תוכנית מפורטת ומאושרת אחת. היום 95% משטח השיפוט נמצאים בהליכי תכנון ואנו מקדמים היום בניית שלושה מתחמי דיור, במסגרת הוועדה למתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) הכוללת פוטנציאל בנייה של 12 אלף יחידות דיור, גם צמודי קרקע וגם לגובה. כמו כן אושרו עוד 1,100 יחידות דיור לשיווק באזור עין וורדה. 173 יחידות דיור נוספות יוקמו בשכונת סטלין, כך גם בשכונת אלחווארנה, שבה שווקו לאחרונה מגרשים לזוגות הצעירים והיא בשלב של פיתוח מתקדם. הציבור הבין שבלי תוכניות מפורטת אי אפשר יהיה להתקדם ולפתור בעיות בתחום התשתית, תוספת מוסדות ציבור ורווחה ושיפור איכות החיים.
"מחלקת ההנדסה שלנו היא מהמתקדמות ביותר בישראל, בראשותה של מהנדסת העיר אינאס ח'ורשיד-פאהום, אדריכלית ומתכננת, שמובילה את התכנון הכוללני והמפורט של כפר קרע ושכונות העיר. היא זכתה להוקרה של איגוד המתכננים, שקבע כי היא שינתה את פני כפר קרע מהבחינה התכנונית מהקצה אל הקצה - מיישוב שהתקיים במשך עשורים ללא תכנון מפורט ליישוב שהוכרז כעיר. גם מינהל התכנון הגדיר את העיר כמופת של תכנון מתקדם".
מאמין גדול בשיח ובשילוב
בכפר קרע מתגוררים כיום 23 אלף תושבים ושטח השיפוט שלה משתרע על 9,000 דונם. לפני כשנה וחצי היא עברה ממעמד של מועצה מקומית לעיר ולפני כשנה התווספו לה 1,214 דונם משטח השיפוט של המועצה האזורית מנשה. מי שמכיר את המאבקים על הקרקעות באזור, שמעורבים בהם אינטרסים ויצרים, לא יכול שלא להעריך את ההישג. "יש לנו יחסים מצוינים עם השכנים בכל היישובים באזור, אבל זה לא היה פשוט להעביר את הקרקע", מספר ראש העיר. "זו היתה תולדה של משא ומתן ממושך ושכנוע של שנים, אבל בסוף הצלחנו".
השטח החדש מיועד להקמת אזור תעשייה חדש, שיכלול מאות אלפי מ"ר של שטחי מסחר, שירותים ומשרדים, בדגש על הייטק. באזור ייבנה גם בית חולים גריאטרי ומרכז חירום רפואי, כחלק מתוכנית אב לבתי חולים עליה החליטה הממשלה. כן יוקמו באזור מכללות ומוסדות אקדמיים וכן סניפים של משרדי ממשלה, כמו הביטוח הלאומי, מס הכנסה ורשות האוכלוסין, כחלק ממהלך לביסוס העיר כמוקד שירותים אזורי.
"יש לנו תוכניות גדולות לפיתוח כלכלי, ופיתוח פרויקטים מניבי הכנסות שנועדו לספק לעיר מקורות הכנסה נוספים מעבר לארנונה קלאסית", מספר מנכ"ל העירייה, שאדי ראבי, שמילא בעבר שורה של תפקידים בכירים במשרד הפנים, במשרד האוצר ובעיריית קריית אונו. "חלק מהפיתוח ייעשה בשיתוף המגזר העסקי, כמו הקמת עמדות טעינה לרכב חשמלי במרחב הציבורי. פרויקטים נוספים הנמצאים בצנרת התכנון הם שדרוג הציר המסחרי בכניסה לעיר בהיקף של 8 מיליון שקל; שדרוג התחבורה הציבורית, הוספת כניסות לעיר הן מהצד המערבי, מתחת לכביש 6, והן ממחלף ברטעה; והקמת אצטדיון עירוני, כולל שטחי נדל"ן מניב, בהיקף של כ-58 מיליון שקל", לצד הקמת קרית חינוך בשכונת אלערק. עוד מוסיף מנכ"ל העירייה: "אנו נערכים להכנת תוכניות עירוניות לטווח של 20 השנים הבאות, במטרה להבטיח צמיחה, עלייה ברמת השירותים, חדשנות ופיתוח ארוך טווח בתחומי תכנון, חינוך, רווחה, פיתוח כלכלי וסביבה".
בעיר גם הוקמו גגות סולאריים על מבני הציבור, לאחר שכל התאורה העירונית הוחלפה בתאורת לדים והותקנו סיבים אופטיים. העירייה גם בשלבים מתקדמים בפריסת מצלמות אבטחה בכל העיר ומיפוי כל העסקים. חלק מהתוכניות יבוצעו על ידי החברה הכלכלית, שנמצאת בשלבי הקמה. יש גם תוכניות לפיתוח התיירות במקום, תוך מינוף משאבי הטבע והאתרים ההיסטוריים, לאחר שהוקמו בעיר שלוש טיילות וארבעה פארקים, שמושכים אליהם מאות בני אדם בסופי שבוע.
מה הטעות שיהודים עושים ביחס למגזר הערבי?
בדחי: "אינכם מחבקים את האזרחים הערבים ואינכם פותחים להם דלתות. הערבים הם חלק אינטגרלי של החברה והכלכלה בישראל. הם רופאים, רוקחים ונהגים, ומשולבים עמוק בתעשייה ובכלכלה. הניסיון הדמגוגי להעלים את הערבים בגלל מלחמות פוליטיות פנימיות וההצהרות הבוטות נגדם רק מעמיקים את השסעים. זה דבר לא נכון ולא ראוי. אני מאמין גדול בשילוב. אין בעיה שלא ניתן לפתור אותה בשיח. אבל צריך לדעת לקבל את השונה, להקשיב לדעות שלא מתיישבות עם דעתך. היכולת להושיב אנשים לשיח כזה היא בעיניי האמנות גדולה של מנהיגות".
האם אתה שוקל להצטרף לפוליטיקה הארצית?
"כל דבר בעיתו. אני לא מכחיש שיש אליי פניות, אבל כרגע אני ממוקד כל כולי בכפר קרע. אני מחובר מאוד למקום ואוהב את העשייה, ובעיקר מרגיש שאני משיג הישגים ומחולל מהפכה ביישוב".
בשיתוף עיריית כפר קרע
