את החיים המקצועיים שלה כחוקרת ותיקה ומרצה באקדמיה, ד"ר שרון ילוב הנדזל מחלקת לשניים: לפני 30 בנובמבר 2022, ואחריו. מעולם, היא מעידה, לא חוותה האקדמיה רעידת אדמה עזה כל כך בפרק זמן קצר כל כך, כפי שאירע עם כניסתם של ChatGPT ושאר מודלי השפה הגנרטיביים. הכל השתנה באחת.
כך נראה יום שגרתי שלה בקמפוס, כראש התוכנית לתואר שני במערכות תבוניות באפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, בזכות החברים הווירטואליים, שלפחות ארבעה מהם פתוחים מולה דרך קבע: היא מקצרת זמני כתיבה, עורכת ומגבשת ביבליוגרפיה למאמר בשעות במקום שבועות, ואפילו גורפת מחמאות מעמיתים-מבקרים על איכות ההתנסחות. היא עושה זאת תוך שילוב בין הכלים, למשל: מבקשת מ-ChatGPT לנסח שאילתה (פרומפט) מפורטת בנושא, ואז מעתיקה לקלוד (Claude). את תוצאת הפרומפט – היא מחזירה ל-ChatGPT תוך ציון שזאת תשובה שקלוד הציע ונותנת להם להתדיין. גם Gemini ו-Copilot עומדים לרשותה, כל כלי AI והחוזקות שלו (האחרון למשל נחשב למצטיין בכתיבת קוד). ואף אחד מהם לא מתעייף ולא זקוק לאוכל, הפסקה או תנאים סוציאליים. "אני עובדת עם היועצים החכמים בעולם, כשאני, שהכי פחות חכמה בחדר, מחליטה מה מתאים ומה לקחת".
ייעול הכתיבה והסגנון הוא רק אחד השימושים במודלי AI אלה. ד"ר ילוב הנדזל שמה לב כי מאז כניסת הכלים החדשים – שמן הסתם כבשו בסערה גם את חיי הסטודנטים – אספקטים מסוימים של הלמידה השתנו. למשל, ערעור על ציונים. לפתע הם נעשו מנומקים יותר, מפורטים יותר, אמנם באנגלית צחה ומושלמת אך לעיתים ללא כל קשר לנושא. זה גרם לה להכריז על אפשרות של הורדת ציון חלקי על תשובה שגויה או ערעור מופרך. "אין לי בעיה שייעזרו ב-AI, אבל לפחות שישקיעו בלקרוא את מה שהוא כותב להם".
בתרגילים עצמם היא כמובן לוקחת בחשבון שייעשה שימוש כזה. "באפקה אנחנו אפילו מעודדים זאת, מתוך הבנה שזה חלק חשוב ואינטגרלי מהכלים גם בתעשייה. יש מוסדות שמעדיפים לאסור, וגם אצלנו הסמכות לכך שמורה למרצים. כולנו עדיין בסוג של ניסוי וטעייה, של למידה תוך כדי תנועה. אני מניחה שעם הזמן תגובש מדיניות סדורה ואחידה יותר". ד"ר ילוב הנדזל לא מתכחשת לבעייתיות שעלולה להיווצר כתוצאה משימוש מוגבר ב-AI על חשבון הלמידה, למשל בקורסי המבוא. היא פותרת זאת באמצעות בחנים עם חומר סגור, הגנה בעל פה על פרויקט וכן ניסוח שאלות שאי אפשר לפתור עם פרומפט אחד פשוט – מה שמחייב הבנה מורכבת יותר וחשיבה ביקורתית.
"אנחנו צריכים להתאים את הפדגוגיה למציאות המשתנה, ולא להכפיף את המציאות לאילוצים או לאזור הנוחות שלנו", היא מציינת ומרחיבה: "לא רק שיטות ההוראה צריכות להשתנות, גם דרך ההערכה שלנו את הסטודנטים ושלהם אותנו. אני כבר לא האוטוריטה עם הידע הנרחב בכיתה – הוא טמון בכף ידם. אבל אני זו שמתווכת, מנגישה ומדריכה אותם כיצד לברור בין עיקר לטפל ואיך להשתמש בכלי ובתוצאות שלו באופן אחראי ומדויק".
למידה בהתאמה אישית
הבינה המלאכותית הגנרטיבית (GenAI) מאפשרת נגישות ותפוצה רחבה יותר להשכלה ולחינוך. זה כולל יישומים וכלים שעד לא מזמן אפשר היה רק לחלום עליהם. דוגמה טובה היא לומדה שלומדת את המתרגל הספציפי, מגלה את חולשותיו בתחום והיכן הוא עוד יכול וצריך להשתפר – ונותנת לו דגשים ותרגילים בהתאם. או מערכת שמנחה ומדריכה את משתמשיה בדרך אל הפתרון, בלי תשובות של "נכון" ו"לא נכון".
"יש כאן שינוי בפרדיגמה", אומר אבי ורשבסקי, מנכ"ל מיינדסט (MindCET) – חממה חינוכית-טכנולוגית מבית מט"ח, שם פיתחו כלים מסוג זה. "התרגלנו להפגין ידע מול המורה והכיתה, אבל פתאום יש לנו כלי עזר שמעודד אותנו להראות, בלי בושה או מבוכה, דווקא מה אנחנו לא יודעים והיכן כדאי להשקיע יותר. היכולת לייצר תוכן מותאם פרסונלית כמעט בכל תחום, לעצב כלי למידה התפורים במידה ספציפית, היא דרמה של ממש שמערכת החינוך עוד מתקשה להבין. אבל התלמידים כבר חיים בסביבה הזאת, וגם המורים מכניסים אותה בתהליך שנבנה מלמטה". בהקשר הזה הוא מזכיר כלי נוסף – מעין מחולל-בונה שמסייע למורים בניסוח פרומפטים לכל צורך לימודי, מעריכת מצגת ועד כתיבת מבחן.
בצד ההזדמנויות של עידן ה-AI בכלל וה-GenAI בפרט, ורשבסקי מונה גם כמה סיכונים – מחיסול מקצועות שלמים, כפי שקורה עם כל טכנולוגיה חדשה, ועד פגיעה משמעותית בכישורים אנושיים ובין-אישיים, כמו ניהול מערכות יחסים בקרב בני נוער. הנקודה האחרונה מטרידה אותו במיוחד: "ראינו את זה קורה לנו עם הסמארטפונים ועכשיו זה מגיע במכפלות. בסוף, אנחנו חיות שזקוקות לסביבה, לאינטראקציה, להתייחסות ולקבלת יחס. כשמאבדים את זה, מאבדים חיבור ליקום". ד"ר ילוב הנדזל מסכימה: "אנחנו חייבים למנן את עצמנו, ללמוד, להשתפר ולהיזהר מההשפעות השליליות. אבל אין טעם לנסות להגביל את הקידמה, או לבודד את האקדמיה כאי מנותק ממנה. נרצה או לא נרצה, דברים עמוקים משתנים לנגד עינינו ובכל פן בחיינו. בהקשר האקדמי והחינוכי, אם נעשה את זה כמו שצריך, מצפה לנו אוצר".
בשיתוף אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב
