כשגבריאל אקשטיין, מייסד "ארט יודאיקה", נשאל על מהות העשייה שלו, הוא אומר בגאווה: "המפעל שלי משרת את המשכיות המסורת היהודית, בכול העולם. המוצרים שלנו מבוקשים בקרב כל שכבות האוכלוסייה היהודית: חרדים, דתיים וחילוניים בארץ ובתפוצות העולם".
במפעל השוכן ביבנה, מעוצבים וזמינים כ־5,000 סוגים שונים של חפצי קודש שימושיים, שמוגנים בזכויות יוצרים של ארט יודאיקה: פמוטים, חנוכיות, גביעים ליין, כיפות, טליתות, כריות לברית מילה, נטלות לנטילת ידיים, תכשיטים עם חמסות, מגן דוד וחי, מזכרות מירושלים וישראל, פריטים שימושיים לחגי ישראל ועוד. מגוון המוצרים משווק לנקודות מכירה רבות בארץ ובעולם – חנויות, מוסדות דת ומוסדות ציבוריים - כ־1,000 מהן בישראל והשאר ברחבי העולם.
אקשטיין מספר על פרט מרתק: בשנים האחרונות מתפתחת מגמה חדשה של ביקוש למוצרי קודש יהודיים בקרב גויים. "הם קונים פמוטים, גביעים לקידוש, מזוזות ועוד. לדוגמה, בנקודת מכירה בדרום אפריקה, בעל החנות סיפר לי שכ־95% מרוכשי המוצרים הם גויים.
"במידה מסוימת אני מגשים חלומות דרך האומנות הזו", הוא אומר. "אני מאמין שכדי לשמר את המסורת היהודית, אני חייב כל הזמן לחדש ולעדכן מוצרים. קוראים לזה 'הידור מצווה', כדי שהחידושים יעוררו עניין ורצון לרכוש אותם. לכלי הקודש יש משמעות עצומה. זה לא משנה איפה מתגורר היהודי בתפוצות הגולה - לעולם ישמשו כלי הקודש ותמונות ירושלים מקור לגעגועים לארץ. אני מאמין שלכולנו, דתיים או חילוניים, יש רצון שהעם היהודי ימשיך להתקיים גם בדורות הבאים, והסממנים האלה הם אחת הדרכים לשמור על המשכיות העם שלנו".
מהתרנגולים לתשמישי קדושה
הלב הפועם של חברת הייצור והשיווק ארט יודאיקה הוא אדם שבחר לקיים אורח חיים מסורתי לפי טעמו. הוא אינו חובש כיפה, וצמח מתוך הזירה הבוהמית של הלהקות הצבאיות. אקשטיין, 84, עשה דרך ארוכה עד שהגיע לפני כ־34 שנים להקמת המפעל הראשון של "ארט יודאיקה", בנווה צדק. משם התרחבה פעילותו למשכן הענקי ביבנה, והיום הוא מוכר כאחד מהיצרנים המרכזיים של תשמישי קדושה בארץ ובעולם.
בצעירותו שירת אקשטיין בלהקה הצבאית של חיל השריון כשחקן וזמר, והיה אחד ממקימיה. שם גם פגש את אשתו רחל, שעמה הוא נשוי כ־60 שנה, ולהם ארבעה ילדים ו־11 נכדים. בסיום השירות קיבל הזדמנות פז להשתתף בלהקת "התרנגולים" המיתולוגית, ונענה לאתגר. אלא שאיפשהו בדרך, החליט לפרוש ממנה והופיע במשך 20 שנה בלהקה שנקראה "צחוק בצד". במקביל פנה למסחר בעסקי מזון; הצעד הראשון היה הקמת חברת "הנמל" שאותה הוביל בהצלחה במשך 25 שנים. "הבטחתי לעצמי שבגיל 45 אפרוש, ואתחיל ליהנות מהחיים ומהמשפחה. כשהתחלתי לממש את ההבטחה, גיליתי שהמרחב הזה עלול להפוך לריק קטלני, וחזרתי לתחום השני שאני מחובר אליו מזה שנים – האומנות". אקשטיין הוא אומן כתב מיניאטורי, ומציין את יכולתו לכתוב על 4 סמ"ר של ביצה, את ספר עובדיה, שכולל כ־400 מילים.
את הגישה האומנותית הוא העביר תחילה ליצירת דברי אומנות שונים, אבל אז זיהו סוחרים את יכולותיו, ועודדו אותו לפתח אותן לטובת עיצוב תשמישי קדושה. הוא התחיל עם מזוזות וגילה עולם ומלואו. מאז קו המוצרים התרחב וכולל כיום כ־5,000 סוגים שונים של מוצרים. פיתוח המוצרים נשען על תשתית רחבה של חומרי גלם, כמו עץ, מתכות שונות, פלסטיק, זכוכית, טקסטיל ועוד.
הוא מציין בגאווה שמתוך 70 עובדי החברה, שישה הם בני משפחה, המשמרים את ערכי השירות, המוניטין ותפיסת העולם שהוא חולק איתם. "זה כאילו כל מה שעשיתי עד היום הוביל אותי להקים את ארט יודאיקה. היום אני מחובר שוב לאומנות ולהזדמנות שחלמתי להגשים כשהסתובבתי עם מזוודה של כלי קודש והצגתי אותה בפני בעלי חנויות בבירות העולם".
לא לבעלי האמצעים בלבד
"בעבר יהודי העולם בחרו לרכוש באופן מסורתי תשמישי קודש מכסף, שבבוא היום ניתן יהיה להתיך ולמכור אותם לצורכי נדודים או הישרדות. הכלים האלה היו יקרים מאוד ולא נגישים למי שלא היה בידיו הון רב", אקשטיין מסביר את מגמת השינוי שחלה בגלל השימוש בחומרים החדשים שהם זולים אך יפים. "כיום, אין כבר צורך הישרדותי כמו פעם, וכלי הקודש שמיוצרים במפעל אינם עשויים מחומרים יקרים כל כך. למשל, אם בעבר עלות גביע קידוש מכסף הסתכמה באלפי שקלים, היום אפשר לרכוש את הגביע, שיופיו ועיצובו לא נופל מהעיצוב של כלי הכסף של פעם, בסכום של כ־100 שקלים בלבד. בנוסף, חסכנו את הטרחה הרבה שהושקעה בצחצוח ובשימור של כלי הכסף, כי הכלים שלנו יבריקו באחריות לאורך שנים". המהלך הזה, לדבריו, הוא דרך נוספת להנחיל את היהדות לכלל הציבור, ולא להשאירה למעטים בעלי אמצעים.
הפצת המוצרים ברחבי העולם נעשית באמצעות אנשי המכירות שמסתובבים בנקודות המכירה בבירות העולם. בנוסף הם ניתנים לרכישה לסוחרים בלבד באתר החברה. "אנחנו מחוברים מאוד לשטח ומזהים מגמות חדשות שמיושמות בפיתוח של כלי קודש חדשים. הפיתוח התמידי לא מסתכם במוצר יפה שמונח בארון. צריך להבין שכל פריט הוא למעשה פריט שימושי וסמל שמחבר את הלקוחות שלנו אל הדת".
אקשטיין מציין שאחד הדברים שמרגשים אותו במיוחד הוא לקבל שיחה או דוא"ל מבעל חנות גדולה ברחבי העולם, שמתזמן את הגעתו לארץ על פי זמני התערוכות המיוחדות שארט יודאיקה מקיימת שלוש פעמים בשנה- לקראת חנוכה, פסח וראש השנה. במסגרת רצונו להטמיע את תחושת השייכות למוצרים והאמונה, הוא פותח את אולם התצוגה לקבוצות, לסיור בסטנדרטים של ביקור במוזיאון.
"אנחנו שוקדים יומם ולילה לייצר מוצרים חדשים ומקוריים שמכניסים משב רוח מרענן לתחום תשמישי הקדושה ונועדו לשמר את הגחלת היהודית. סוד ההצלחה מאחורי מפעל החיים הזה הוא יושרה, שמירת המילה שהובטחה, אהבת האדם, ובחירת העובדים שפועלים מתוך הערכים שהנחלתי להם. המטרה היא המשכיות המסורת היהודית".
בשיתוף ארט יודאיקה
