משפחות רבות נקלעות למאבקים פנימיים מורכבים ואף קשים סביב ירושה, בעיקר במושבים כאשר מדובר במשק או נחלה, שכן אותה ניתן להעביר ליורש אחד בלבד. התוצאה: עימותים ארוכים שגוזלים לא מעט זמן וכסף, לצד סערות רגשיות. גם העובדה שהמושבים הפכו לנכס נדל"ני מגבירה את המאבקים סביב הנחלות. אלא שמתברר כי אפשר לנסות להימנע מעימותים אלה, באמצעות ליווי מקצועי. עורכי דין המתמחים בתחום סכסוכי ירושה במושבים מסבירים מהם הדרכים למנוע מאבקים משפחתיים וכיצד ניתן להגיע לגישור ולהסכמה בין הצדדים? על כך משיבים עו"ד צביקה גלזר, עו"ד אלון גולדברג, משרד עורכי הדין והמגשרים מנחמי דקל, עו"ד אלדר שוחטמן ועו"ד ניר ברזל, המתמחים בתחום.
משפחות הן עניין סבוך ולא פשוט באופן כללי. כשמעורב בכך גם רכוש, הכול רק מתעצם ומסתבך אבל כשזה מגיע לנחלות במושבים, הסכסוכים הללו עלולים להיות מסובכים עד מאוד ולכן חשוב מאד לערב בסכסוכי נחלות שכאלה עורך דין מומחה, בעל ניסיון וידע בכל מה שנוגע לסכסוכים סבוכים ויוכל, אולי, לפתור את הבעיה. אחד כזה הוא עו"ד צביקה גלזר, שגר בעצמו במושב חמד, עובד כ-20 שנה בתחום בעליו של משרד עורכי דין, שעוסק בעיקר בנושאים הקשורים לתחום המושבים.
המשרד של עו"ד גלזר מטפל במגוון מצבים הנוגעים לתחום המושבים, וקשורים לעולם הירושה והבן הממשיך: עסקאות מקרקעין, תכנון ובנייה, ליטיגציה, תביעות וכתבי אישום בגין שימושים חורגים, סכסוכים בין שכנים, הסדרת נחלות, הסכמים פנים משפחתיים, צוואות, ייפוי כוח מתמשך, אפוטרופוסות גישור ועוד.
ירושת נחלה ליותר מיורש אחד
עו"ד גלזר מסביר כי הסיבה לכך שקיימים סכסוכי ירושה רבים הקשורים לנחלות נעוצה בכך שבעיקרון, ניתן להוריש את הנחלה לידי ילד אחד בלבד. בנוסף, מחירי הנחלות בכל הארץ ובעיקר במרכז, עלו בשנים האחרונות בצורה ניכרת כך שיורשיהם של בעלי הזכויות רבים ביניהם. ישנם מקרים שבהם ההורים מינו "בן ממשיך" שהוא זה שאמור לקבל את הזכויות במשק, ישנם מקרים שבהם ההורים משאירים צוואה, ואילו אחרים לא נוקטים עמדה בחייהם והילדים רבים על הזכויות לאחר פטירתם. בכל אחד מהקרים נדרש עורך הדין הבקיא בסוגיית הורשת הנחלות כדי להבין את העובדות, ולהתאימן עד כמה שניתן לאינטרס הלקוח על מנת למקסם את זכויותיו.
"אי הבנה של המצב המשפטי אל מול המצב העובדתי עלולה לפגוע באופן קשה בלקוח, ולכן עורך דין המתמחה בנושא הורשת הנחלות יוכל לפעול בבית המשפט או לחלופין בגישורים על מנת למקסם את זכויות הלקוחות שלו", מסביר עו"ד גלזר. "כיום, בהתאם למדיניות רשות מקרקעי ישראל ניתן לפעול להפרדת מגרש או שניים מהנחלה תמורת תשלומים לא מבוטלים לרשות מקרקעי ישראל אך עצם קיום האפשרות יכולה להביא לפתרונות מעשיים יותר לשמירה על שלמות המשפחה ומניעת סכסוכים משפחתיים ומשפטיים".
הוא מוסיף כי על מנת להימנע מסכסוכים משפטיים כדאי שההורים ישאירו צוואה, כשלעתים ניתן גם לעשות הסדר פנים משפחתי בין הילדים עוד בחיי בעלי הזכויות בנחלה. "גם כאן קיימת חשיבות רבה שמי שיטפל בכך, יהיה עורך דין מקצועי המצוי בתחום הנחלות על מנת שלא יערוך צוואה שלא תכובד בסוף על ידי רשות מקרקעי ישראל", אומר עו"ד גלזר.
"לעתים גם בעיצומו של סכסוך, הצדדים מופנים לגישור והם מצליחים בעזרת המגשר ועורכי דינם להגיע לפתרון מוסכם. יש לי בכך ניסיון עצום עקב מאות התיקים שיצא לי כבר לייצג בהם במהלך השנים ולא פעם הצלחתי לסיים בגישור תיק שנמשך שנים רבות", הוא מסכם.
עו"ד צביקה גלזר טלפון: 052-5360630 למעבר לאתר>> לפנייה בדוא"ל >>
בשיתוף עו"ד צביקה גלזר
----------
אין חולק על החשיבות של הסדרי הורשה והעברה בין דורית, כך שעם פטירתם של ההורים, בני המשפחה יודעים בדיוק מה חלקם בצוואה ומה יקבל כל אחד מהם. אולם לא פעם, ברפט בהיעדר צוואה, מתעוררים סכסוכים קשים בין בני המשפחה. "כל מי שלא השאיר אחריו צוואה המסדירה העברת זכויות בתוך המשפחה, עלול להביא את היורשים שלו בסבירות גבוהה להיפגש בבית המשפט", אומר עו"ד אלון גולדברג, שמכיר את התחום היטב. "סכסוכי ירושה נסובים סביב הדרך הנכונה לחלוקת המשק. בניגוד לדירה שאפשר לרשום למשל על כל הילדים, משק אפשר לרשום רק על יורש אחד. ואם אין צוואה אז חוק הירושה קובע שהיורש שיוכל לקיים את המשק יפצה את האחרים, אבל אין לו תמיד בנמצא את הכספים לכך. הערך של משקים הולך ועולה והיכולת של אנשים לפצות את אחיהם הולכת ויורדת ככל שהם מתבגרים".
עו"ד גולדברג מציין כי הוא בוחר עם לקוחותיו כדרך קבע את דרך הגישור ומאמין שהפתרונות יימצאו שם. החשיבות של פתרונות בגישור, לדבריו, היא בניסיון לשמור על שלמות המשפחה וכך גם הכוח נמצא אצל הצדדים, והם אלה שמחליטים עליו, בניגוד לתיק שמגיע לבית המשפט. "רק במידה שגישור לא מסתייע, פונים לבית המשפט", הוא מדגיש. "בדרך כלל, טווח הפסיקות הוא מעין כרוניקה ידועה מראש. בית המשפט לוקח הערכה שמאית שמגיעה לשווי נטו של המשק, בוחנים מי מהיורשים מסוגל לפצות את האחרים, כאשר ההשקעות של היורשים במשק, אם היו כאלו, נלקחות בחשבון. אין הרבה יצירתיות בפסקי הדין, בניגוד לגישור".
וסכסוכי הירושה נפוצים יותר במשקים ובנחלות במושבים?
"זה נפוץ יותר לאור העובדה כי ביישובים קהילתיים ובהרחבות, יש לבעלים הסכם חכירה ישירה מול רשות מקרקעי ישראל ומדובר בנכס קנייני לכל דבר. במשקים לרוב חל ההסכם המשולש בין רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והאגודה החקלאית, כך שגם אם בעלי המשקים התחילו בתהליך היוון, עדיין אפשר לרשום את המשק רק על אדם אחד. ניתן לפצל שני מגרשים ממשק מהוון, אך הכדאיות הכלכלית של סוג ההיוון תלויה במיקום הגיאוגרפי של הנחלה. לעיתים אני ממליץ לפצל את המגרש במטרה לפתור את הסכסוך, כך שניתן יהיה למכור ואז לממן בעזרת הסכום שייכנס את ההסדר ביניהם".
מה הידע והניסיון שנדרשים על מנת להתנהל בעולם הנחלות וסכסוכי ירושה?
"הידע הנדרש הוא נרחב ואינו מגיע רק ממה שלומדים בבית הספר למשפטים, אלא מהיכרות מעמיקה עם דיני האגודות השיתופיות, החלטות רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), ובעיקר הניסיון שנצבר במשך השנים בתחום ומקורו בין השאר ב-15 שנות כהונה כיו"ר אגודה חקלאית וכמזכיר של אגודות חקלאיות בעבר. יש לי ניסיון כיועץ משפטי של מושבים בעיקר במטה יהודה ואגודות חקלאיות נוספות ברחבי הארץ, חברות בפורומים שונים של ההתיישבות ורמ"י בלשכת עו"ד, ובעיקר ניסיון 'משדה הקרב'".
עו"ד גולדברג הוא מומחה בתחום העסקי וההתיישבותי עם ניסיון של יותר מ-20 שנה בתפקידי מפתח, בעיקר בתחום ההתיישבות, בין היתר במרחב מטה יהודה. הוא משמש במשך 15 השנים האחרונות כיו"ר ועד האגודה החקלאית במושב שבו הוא מתגורר, יועץ משפטי לאגודות חקלאיות שונות, ומלווה פרויקטים עבור מושבים וחברות מסחריות. הוא שימש בעברו גם כמנכ"ל חברת ניהול נדל"ן וחבר בדירקטוריונים שונים.
"כעו"ד העוסק בתחום, עלי להיות בקיא בכל העדכונים האחרונים", מדגיש עו"ד גולדברג. "עו"ד שלא מכיר לעומק את הנושא, עלול לגרום לנזק כבד ליורשים. לא פעם אני נקרא לתקן בגישור או בבית המשפט צוואות שנעשו בידי עו"ד עירוניים עבור מושבניקים. עו"ד מקצועי העוסק בתחום ההתיישבות חייב להכיר את היבטי המיסוי הייחודיים בתחום. יש להכיר את כל הגופים המוסדיים הקשורים בסכסוכים אלו ולקחת אותם בחשבון בפתרונות המוצעים".
כמה זמן נדרש כדי לפתור סכסוך ירושה, במה זה תלוי?
"זה תלוי בצדדים וברצון שלהם להגיע לפתרון. יש הרבה פסיכולוגיה בסכסוכים הללו. צריך הרבה סבלנות למול הצדדים ויש לעתים הרבה משקעים רגשיים שצריך להתמודד איתם. אני ממליץ לכל אדם בכלל ולבעלי נחלה בפרט, לעשות הסדרי ירושה מראש, בשיתוף כל היורשים, לרבות הכנת הסכמים וצוואה. הורים שלא הסדירו את נושא ירושת המשק גוזרים על ילדיהם, כמעט בוודאות, להיפגש בבית המשפט. ככל שיקדימו ההורים להסדיר את ענייני ירושת המשק, כך יהיה קל יותר לילד שבוחר להמשיך ולהתגורר במשק לקבל מימון לצורך פיצוי אחיו".
עו"ד אלון גולדברג כתובת: גבעת ישעיהו 44, 9982500טלפון :02-6434989לפנייה במייל >>למעבר לאתר>>למעבר לפייסבוק>>
בשיתוף אלון גולדברג
---------------------
משרד עורכי הדין והמגשרים מנחמי דקל
"בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה של אנשים מבוגרים, בעלי נחלות במושבים, שרוצים לפנות את הבתים שלהם, או לעבור לבתי אבות. נדרש מהם כסף שאין להם ומכירת הנחלה מתנגשת עם האישורים של משרד החקלאות, הרוצה שהחקלאי בעצמו יחיה בנחלה שלו ולא אחר ולכן מאפשר להשכיר את הנחלה", מסביר עו"ד דקל מנחמי.
לדבריו, כיום נתפסת נחלה במושב עובדים כשטח שאינו למכירה בגלל הערך הנדל"ני הגבוה שלה. הוא מוסיף כי המכירה מתרחשת רק במצבי קיצון, בהם יש צורך בכסף נזיל במיידי. האופציה המועדפת על בעלי נחלות במושבים היא הורשת הנכס לדור הבא, דבר שעלול לייצר סכסוכי ירושה, בעיקר במידה שמערכת היחסים בתוך המשפחה מעורערת. עו"ד מנחמי: "אם אין צוואה ברורה של ההורים ודברים נשארים פתוחים, הדבר מהווה פתח לצרות. צריך לדעת לטפל בזה, כולל לפעמים למנות מנהל לעיזבון, כך שאף אחד לא יינזק כלכלית. איש מקצוע יידע ברוב המקרים להגיע לפתרונות יצירתיים".
אפשר לפתור סכסוכים משפחתיים
משרד עורכי הדין והמגשרים מנחמי דקל ממוקם בקיבוץ אפיקים עם שלוחות בקיבוץ חניתה ובמודיעין. המשרד מורכב ברובו מבני ההתיישבות העובדת ומתמחה בייעוץ משפטי לאגודות שיתופיות, ועדים מקומיים, ליווי של תהליכים תכנוניים, קנייניים, שיוך עסקאות מקרקעין במרחב החקלאי, חברות מסחריות, חברי אגודה שיתופית ויורשיהם.
לדברי עו"ד דגן סלע, שעומד בראש מחלקת מקרקעין ואגודות שיתופיות, "התעסקות קטנה פוטרת צרות גדולות, בין אם בהסכמים קודם למוות בעל הנחלה, או הסדרים שמוגשים מראש לבית המשפט ומקבלים תוקף של מעבר לחוזה".
לאחרונה ניהל עו"ד מנחמי תיק, שבו התעוררה מחלוקת בין בנים יורשים של נחלה. אחד מהבנים הוגדר על פי צו קיום הצוואה כבן ממשיך ויורש הנחלה. על פי הצוואה, אותו בן היה אמור לשלם לאחיו את החלק היחסי, אולם לא עמד בהתחייבות ואיפשר לאחד האחים לגור בבית הורים לאחר מותם. לדבריו, במידה שהאחים היו ניגשים להליך של פיצול נחלה, העלות הכספית היתה גבוהה וידם לא השיגה. כדי לפתור את הסוגיה העמיד עו"ד מנחמי פתרון יצירתי שהקפיא את המצב הקיים מתוך דאגה לדורות הבאים. ההמלצה שלו בנושא הירושות ברורה: "לא להעביר את הצרות לדור הבא ולנסות לתפור חליפה שמתאימה מבחינת היכולות הכספיות".
לדברי עו"ד סלע, מערכת יחסים לא טובה בין היורשים היא הגורם העיקרי לקריאת תגר על צוואות, כשבית המשפט שואל את עצמו מה רצה המצווה ולא מה רצו היורשים. עו"ד סלע: "בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה שבה אחד הילדים מגיע עם עורך דין מלא במוטיבציה ומתחיל לשלוח מכתבים לוועד המושב ולייצר יש מאיין מצב של בן ממשיך, או מצב שבו יש לו עדיפות על האחים. בדרך כלל מדובר בבן הסורר, שהיה בצד כל השנים ופתאום, בשנים האחרונות, חזר לגור עם ההורים טרם מותם. כשאדם כזה מוציא מסמך, לוקח שנים ועשרות אלפי שקלים לתקן את זה".
עו"ד סלע מוסיף כי מדיניות מינהל מקרקעי ישראל בשנים האחרונות היא לאפשר בסיטואציות מסוימת להפוך קרקע חקלאית למטרות לא חקלאיות, או למטרות נלוות לחקלאות, דבר שמהווה כלי נוסף בחלוקת העוגה בצורה יותר שוויונית בין הילדים.
בכל מקרה, מדגיש עו"ד מנחמי לסיכום, את הקרקע החקלאית לא ניתן לחלק, אולם בשטח המגורים ניתן לבנות מספר יחידות דיור.
משרד עורכי הדין והמגשרים מנחמי דקל
כתובת: קיבוץ אפיקים עמק הירדן, ישראל
טלפונים: 04-6736512, 054-7667896
לפנייה במייל >>
בשיתוף משרד עורכי הדין והמגשרים מנחמי דקל
---------------------
כאשר אדם הולך לעולמו, הוא יכול להוריש את נכסי הנדל"ן שלו למי שיבחר כמובן, אולם כאשר מדובר בירושת נכסים במושבים ובשטחים חקלאיים, הנושא מורכב יותר. עורך הדין אלדר שוחטמן ממשרד עורכי הדין בן דוד-אברהם-הכהן, מסביר: "חוקי הירושה שנקבעו במדינת ישראל בנושא רישום זכויות והעברתן ליורשים לאחר פטירה לא חלים על משקים ואזורים חקלאיים. לאזורים אלה יש הסדרים משלהם המעוגנים בהסכם עם הגורמים המיישבים, ולעיתים יש חוסר הלימה משפטית בינם לבין דיני הירושה והמקרקעין הרגילים. מבחינה היסטורית, האגודות השיתופיות במושבים קיימות עוד מלפני קום המדינה, לכן נוצרה בהן פרקטיקה חוקית שונה. כך נוצר מצב שאנשים שרוצים להסדיר זכויות באזורים אלה, ואפילו עורכי דין שלא מכירים מספיק את התחום, טועים בניסוח חוזים וצוואות הסותרים את ההסדרים המיוחדים החלים על נחלות".
עסקאות נדל"ן במושבים אינן מתקיימות רק בין אנשים פרטיים, שכן הזכויות במקרקעין שעליו הוקם המושב מוסדרות בחוזה שנחתם בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הסוכנות היהודית לארץ ישראל והאגודה (המושב). זה עלול להיות בעייתי ומבלבל, אומר עו"ד שוחטמן: "משרדנו ייצג אישה שהייתה נשואה, נישואים שניים, לבעלי משק, עד שהלך לעולמו. לבעלה היו ילדים מנישואיו הקודמים. לפי המצב המשפטי בישראל, כאשר בעל נחלה נפטר, הזכויות עוברות אוטומטית לבן הזוג שבחיים. במקרה הזה, הבן של הנפטר בנה לעצמו דירה בנחלה, בהסכמת אביו. לאחר שהאב נפטר, הגיש הבן תביעה בטענה שהזכויות על כל המשק שייכות לו, מתוקף צוואה שערך האב, שלפיה הוריש את חלקו במשק לבן וכן מתוקף הסכם משפחתי שנכרת לטענת הבן בינו לבין האב, והיה מוסכם לדבריו על שאר הילדים ועל אשתו".
"לא תמיד ההסכם המשפחתי מחייב"
הדיון במקרה, מספר עו"ד שוחטמן, היה מורכב. הוא התחיל בבית משפט לענייני משפחה, שפסק לטובת הבן, משם הגיע למחוזי שקיבל את ערעור האלמנה והגיע עד לבית המשפט העליון, שם נדחה סופית הערעור של הבן וזכויותיו על הנחלה נשללו.
שוחטמן: "הטענה שלנו, שבסופו של דבר התקבלה, הייתה שבהתאם לחוזה המשולש ולכללים שנקבעו בכל הנוגע להעברת זכויות במשקים לאחר פטירה – הזכויות על הנחלה צריכות לעבור לאישה ולא על פי צוואה או הסכם משפחתי שלא הוכח שהאישה הסכימה לו. בתחילת הדרך, בית המשפט לענייני משפחה קיבל את הטענה של הבן והסתמך על ההלכה שנפסקה בפסק הדין התקדימי 'חיים נגד חיים', שקבע שצדדים יכולים להגיע ביניהם להסכם משפחתי מחייב, גם אם הסכם זה סותר את כללי הנחלות. במקרה שלנו, לא הוכח שהאישה הייתה צד להסכם כזה והוא לא יכול היה לחייב אותה".
לדבריו, "בית המשפט לענייני משפחה, שקיבל את תביעת הבן, שלבסוף נדחתה בערעור, בנה במקרה הזה קונסטרוקציה ייחודית בהסתמך על ראיות שונות שגיבשו 'הסכם משפחתי', הגם שלא היה הסכם כזה. בשונה מבתי משפט אחרים, בית המשפט לענייני משפחה נוטה לגלות יותר רגישות ויצירתיות, שכן מדובר במקרים רגישים העוסקים בסכסוכי משפחה. לכן לפעמים מגיע בית המשפט לתוצאה משפטית אבסורדית – וזה מה שקרה בתיק הזה. בית המשפט הכיר בזכויות של הבן למרות שלא היה שום מסמך שהאישה חתמה עליו או הסכימה לו. היא אומנם אישרה לבן לגור בנחלה – אבל בשום אופן לא הסכימה להעביר את הנחלה לידיו לאחר פטירת האב או לאחר פטירתה".
כדי למנוע מצבים כאלה, מסביר עו"ד שוחטמן, חשוב להכיר את המורכבות של חוקי המושבים – ולהיערך לכל תרחיש. "כמובן שצוואה יכולה לסייע – אבל היא כשלעצמה לא בהכרח מספיקה", הוא מדגיש. "בנוסף לצוואה או כנספחים שלה, אפשר לנסח הסכמים נוספים שיהיו קבילים בבית המשפט וימנעו סכסוכים משפטיים מורכבים בהמשך. נחלה חקלאית היא שטח שלא ניתן לפצל, אך אפשר להסכים שאחד היורשים יקבל את המשק ויצטרך לפצות את השאר או לבצע פעולה אחרת שתהיה מוסכמת על כל הצדדים ותעמוד בהסדרים המיוחדים החלים על נחלות".
מתעוררת בעיה עם קרקע חקלאית או נחלה? חשוב לנהל את ההליכים המשפטיים בעזרת עורכי דין מנוסים שמכירים היטב את התחום הייחודי ויוכלו לרתום את הכישורים, הידע והיצירתיות הנדרשים כדי להשיג תוצאה טובה.
עו"ד אלדר שוחטמן – משרד עורכי הדין בן דוד-אברהם-הכהןלמעבר לאתר >> טלפון: 02-6259333
בשיתוף עו"ד אלדר שוחטמן
-----------
סכסוכי ירושה מתקיימים כמובן בכל מגזר בחרבה. ואולם, כשמדובר במושבי עובדים יש לאותם סכסוכים מאפיינים ייחודיים ומורכבים ביותר. הסיבות לייחודיות רבות וכוללות חוזים רבי-משתתפים והסכמים שנמצאים בתוקף מטרום המדינה, כשעדיין לא נקבע פתרון משפטי מקיף בנושא.
נחלות, מוסד הבן הממשיך, פיצול נחלה והסכם משולש הם מושגים הקיימים רק במושבים. על כך יש להוסיף את המצב הקיים שבו במקרים בהם תוצע הנחלה למכירה, בין אם בתוך המשפחה ואם לגורם מבחוץ, העלות הכספית הנלווית של תשלומי מסים היא מאוד גבוהה ותעמוד לעתים עד ליותר מ-40 אחוז מערך הנחלה עצמה, יקר בהרבה מעוד עסקת נדל"ן.
סוגיית הבן הממשיך
הקרקע שעליה עומדת נחלה במושבים שייכת למנהל מקרקעי ישראל, כשהמשפחה חוכרת אותה (קרקע למגורים ושטח חקלאי), או שהיא ברת רשות בה לתקופת חייה. לאחר מות ההורים עוברת הנחלה לבן הזוג הנותר, במקרה שגם הוא כבר אינו בין החיים, היא עוברת לבן הממשיך - ככל שמונה כזה. "על פי חוזה החכירה ההיסטורי במושבים, הבן הממשיך לא צריך לפצות את אחיו בגין קבלת המשק. הדבר יוצר הרבה אנומליה, הרבה עיוותים והרבה אי נעימויות ומחלוקות. מבחינתו טוען הבן הממשיך - הרבה פעמים בצדק - שהוא הסתמך על המינוי, בנה את ביתו במשק, טיפל בהורים, עבד במשק החקלאי ושאלמלא היה עושה כן ההורים המבוגרים לא היו עומדים בכך לבדם והמשק לא היה יכול להתקיים. לכן הוא זכאי לקבלו. מנגד טוענים האחים האחרים שגם אם זה נכון, משק, במיוחד ב-20-30 שנים האחרונות, הוא קודם כל נדל"ן שמחיריו עלו מאוד ויש חוסר צדק בכך שהם לא זכאים לכלום", כך מסביר עו"ד ניר ברזל, המכיר היטב את הסוגיות המורכבות. הוא בעל ותק של יותר מ-25 שנה והתמחות במושבים, נחלות, בנים ממשיכים, זכויות יורשים, שמכהן גם כבורר מטעם רשם האגודות השיתופיות.
לדברי עו"ד ברזל, מוסד הבן הממשיך הוא לא מינוי על פי צוואה, אלא התחייבות בלתי חוזרת של ההורים, המעוגנת בהסכם משולש בין המושב, מנהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית. במידה שהפרוצדורה מסתיימת, היא בלתי ניתנת לביטול, אלא בתנאים מיוחדים ובאישור בית משפט. בשנים האחרונות הסוכנות יוצאת מאותם חוזים, מה שהופך אותם לדו-צדדיים. "בחוזים החדשים לא קיים המושג בן ממשיך. לכן יש להניח שברבות השנים העניין הזה יחלוף מהעולם", אומר עו"ד ברזל.
עו"ד ברזל מספר על תיק שבו ייצג שבו מינו ההורים בן ממשיך, אולם לאחר מות האב, נתנה האם את הזכות לנחלה ולאמצעי הייצור שלה (מכסת ביצים) לבן אחר. לפי בקשת לקוחו של עו"ד ברזל הוציא בית המשפט צו מניעה קבוע נגד העברת הזכויות, בטענה שאין לאם סמכות להעביר את המכסה לבן שאינו בן ממשיך, והמכסה תחזור לידי האם, על מנת שתעבור בבוא היום למי שמינתה כבן ממשיך.
בתיק נוסף מונה אחד הילדים כבן ממשיך אולם הפרוצדורה לא הושלמה ולא נרשמה במנהל. עם הזמן הבן הקים את ביתו במשק, התחתן, הקים משפחה ופרנס את משפחתו ובעיקר את הוריו. בשלב מסוים רצה האב להתגרש וביקש פירוק של שיתוף המשק בדרך של מכירתו ולהתעלם מזכויות הבן הממשיך. בית המשפט קבע שלא ניתן להתעלם מזכויות הבן, אסר לפרק את המשק והורה לרשום את זכויות הבן הממשיך.
איך יקבע הפיצוי ליורשים?
שאלה נוספת שמתעוררת לאחר מות ההורים היא איך ייקבע הפיצוי הכספי בין היורשים במידה שלא הוכרז בן ממשיך? עו"ד ברזל מסביר כי מדובר בסכום גבוה שלא מצוי בכיסם של רוב האנשים. שאלה זו מתקשרת לעלייה התלולה בערך הנחלה בשנים האחרונות. במקרים רבים יטען הבן המקבל את המשק שיש להפחית מן הפיצוי את שווי המיסוי החל על העסקה, שכן הוא יחויב בו כאשר המשק יימכר ביום מן הימים לצד שלישי.
נקודה נוספת ומורכבת יותר, העוסקת בסכסוכי ירושה, היא פיצול נחלה מצד הדור הממשיך, בהתאם להחלטות שהתבלו במנהל לפני מספר שנים בנוגע לעיגון זכויות בנחלה, ישנה כיום אפשרות לפצל מן הנחלה שניים ולפעמים לשלושה מגרשים, לא רק עבור דור ההמשך – ילדים ונכדים, אלא גם עבור צד שלישי, כלומר ניתן למכור את המגרשים לגורם חיצוני. מדובר במהלך מורכב ויקר, שגם במסגרתו הנחלה עצמה עם החלקות החקלאיות הקשורות בה תישאר בידי המשפחה, וכך גם החיובים הקשורים בה, מגורים בנחלה ועיבוד הקרקע.
ניר ברזל משרד עורכי דין כתובת: דרך העצמאות 43 חיפה טלפון: 04-8645885למעבר לאתר >>
בשיתוף עו"ד ניר ברזל
