תביעות רבות נדחות כיום על-ידי משרד הביטחון בטענה שלא ניתן לקשר בין הפגיעה הרפואית לתקופת השירות הצבאי. חיילים המעוניינים לממש את זכויותיהם נכנסים לתהליך מורכב הכולל דרישות למסמכים ובדיקות אותם עליהם להציג, כאשר קיימת האופציה בה קצין התגמולים ידחה את התביעה מה שיוביל לערעורים ולמאבקים ארוכים. לשם כך כדאי לבחור בצוות המתאים שילווה את התהליך וידאג לבסס את תיק התביעה במומחיות הנדרשת ובאופן שיגדיל את סיכויי ההצלחה. בין משרדי עורכי הדין הבקיאים בתחום קיימים כיום משרד עורכי דין צדקוני – סיון, דן זילברמן ושות', משרד עורכי-דין ידידיה בלומהוף, עו"ד אילן בנימיני ומשרד עו"ד יעבץ-ביטון.
nullמשרד עורכי דין צדקוני – סיון
המשרד מתמחה בתביעות למשרד הביטחון - נכי צה"ל ומשפחות שכולות ועוסק בתחום זה כתחום עיסוק עיקרי מזה למעלה משלושה עשורים וצבר ידע מקיף, הישגים והצלחות לאורך השנים. מייסדי המשרד, עו"ד עודד צדקוני ועו"ד תמר סיון, מעניקים ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי לנכי צה"ל ולמשפחות שכולות לקבלת מלוא הזכויות המגיעות להם על פי דין.
עם אילו סוגיות עיקריות מתמודדים נכי צה"ל?
"נכי צה"ל מתמודדים עם שתי בעיות משמעותיות" אומרת עו"ד תמר סיון, "תחילה הקושי בעצם קבלת ההכרה כנכה צה"ל. במקרים רבים משרד הביטחון דוחה את התביעה בטענה שאין קשר בין הבעיה הרפואית לבין השירות הצבאי. בשלב השני, כאשר התובע כבר הוכר, הוא נדרש לעבור ועדות הרפואיות לשם קביעת אחוזי הנכות. פעמים רבות, דרגת הנכות שנקבעת נמוכה מדי או שהנכויות אינן משקפות את מלוא בעיותיו של הנכה".
באילו נכויות מדובר בעיקר?
"נכויות שנגרמות כתוצאה מחבלה תוך ועקב השירות, מחלות שנגרמו או הוחמרו עקב השירות, כולל פגיעות נפשיות, כגון פוסט-טראומה. כשמדובר בחיילים בשירות חובה, החוק מכסה, במקרים מסוימים, גם נכות מחבלה בחופשה.
"כשמדובר בנכות כתוצאה מחבלה באירוע מבצעי מתועד, הליך ההכרה בנכות פשוט ומהיר יחסית. אולם בהמשך מתעוררות לא פעם בעיות סביב קביעת דרגת הנכות. צריך לשמור ולוודא שהחייל מקבל את הנכות המתאימה למצבו. לפעמים, עם השנים, עשויה לחול החמרה במצבו של הנפגע, או שמופיעות נכויות נוספות הקשורות לפגיעה או לנכות המוכרת ואז צריך לעדכן את הנכות.
"דוגמה לפגיעה שהליך ההכרה בה קשה ומורכב היא הפגיעה הנפשית פוסט-טראומה. לא פעם הנפגע מגיש את התביעה שנים אחרי האירוע שגרם לטראומה. זאת משום שלוקח זמן עד שהנפגע מבין בכלל שיש לו בעיה, וזמן נוסף עד שהוא אוזר את כוחות הנפש לתבוע. גם איסוף המסמכים לוקח זמן, ולאחר שהתביעה מוגשת, משרד הביטחון מעביר אותו מסלול ארוך של בירורים ומחסומים משפטיים. בהמשך, אם הנפגע מקבל הכרה בפוסט-טראומה, הוא צריך לעבור גם ועדות רפואיות לקביעת דרגת הנכות. זה מסלול שיכול להימשך שנים ושדורש ליווי מקצועי ומיומן".
מה תפקידו של עורך הדין בתביעות נגד משרד הביטחון?
"תביעה נגד משרד הביטחון היא הליך משפטי לכל דבר ועניין. בדיוק כפי שאדם לא ירכוש דירה בלי ליווי של עורך דין, או ינהל תביעת נזיקין בלי עו"ד, כך גם כאן, כשמדובר בתביעה על זכויות לכל החיים ממשרד הביטחון. ההשלכות של התביעה מבחינה כספית ומבחינת איכות החיים של הנכה משמעותיות ולכן חשוב ליווי מקצועי של עורך דין מנוסה ובקיא בתחום, היודע כיצד להשיג ללקוח את מלוא הזכויות.
"אנחנו מקבלים לטיפולנו תיקים בכל השלבים, כולל ערעורים לערכאות גבוהות. כשמתאפשר, אנו מעדיפים להיכנס לתיק בשלב המוקדם ביותר, עוד בטרם הוגשה התביעה. כך מתאפשר לנו לבדוק את כל החומר, לגלות מבעוד מועד בעיות שצריך להתמודד איתן ולהכין את החומר כך שהטיפול בתיק יתקדם בצורה המהירה ביותר לתוצאה הטובה ביותר.
"אנו בודקים כל תיק לעומק. בכל תיק מערכת נסיבות משלו והתפקיד שלנו הוא להכין את התביעה כך שתציג את ענינו של הנפגע בצורה הטובה ביותר. לאחר הגשת התביעה, אנחנו מלווים את הלקוח בכל השלבים של הבירור במשרד הביטחון, כולל בוועדות הרפואיות. אנו עוקבים ברציפות אחר מצב הטיפול בתביעה במשהב"ט, כדי לוודא שהטיפול בתיק יקודם".
מהם יתרונות משרדכם?
"המשרד שלנו עוסק בעיקר בתביעות מול משרד הביטחון ואנו מכירים את התחום על בוריו. עורך דין צדקוני ואני עבדנו בעבר בפרקליטות וייצגנו את משרד הביטחון, כך שאנו מכירים את התחום משני הצדדים.
"למשרדנו יתרון של ותק וניסיון. כל אחד מהשותפים מטפל אישית בתיקים שבאחריותו ומביא לכל תיק ידע וניסיון של 30 שנה בתחום. כשהלקוח מתחיל בתהליך, הוא יודע בדיוק מי מטפל בעניינו, מי הכתובת לפניותיו ומי יגיע איתו לוועדה הרפואית או לבית המשפט.
"אנו עושים מאמץ להתנהל מול הלקוחות מתוך שיתוף ושקיפות, כך שהם יהיו מעודכנים בכל שלב. במשך השנים פיתחנו כלי ייחודי - מאגר של פסיקה בנושא חוק הנכים וועדות רפואיות, מסודר לפי נושאים. בחרנו לשתף מאגר זה עם ציבור הנכים ועורכי הדין, והוא זמין לצפייה באתר האינטרנט של משרדנו".
משרד עו"ד צדקוני – סיון
כתובת המשרד: נחל איילון 37, תל אביב
פסקי דין בעניין ועדות רפואיות וקביעת נכות >>
פסקי דין בעניין תביעה לפי חוק הנכים וערעור על החלטות >>
טלפון: 03-6813322
----------------------------------------
nullדן זילברמן ושות' משרד עורכי דין
משרדו של עו"ד דן זילברמן עוסק בייצוג של חיילים, אנשי קבע וכוחות הביטחון בתביעות אל מול אגף שיקום נכים - משרד הביטחון, תאונות עבודה, נזקי גוף, תביעות ביטוח, מימוש זכויות רפואיות ורשלנות רפואית.
עו"ד זילברמן חבר בוועדת נכים תגמולים ושיקום, ממלא מקום יו"ר פורום נזיקין ארצי בלשכת עורכי הדין ובנוסף מרצה בתחום עיסוקו.
עו"ד זילברמן, נכה צה"ל, נפגע בעת שירותו הצבאי. כמי שחווה בעצמו את הליך התביעה וההכרה אל מול משרד הביטחון, הוא מבין ומזדהה עם ההליך אותו עובר הלקוח. יתרון זה מאפשר לו לתמוך בלקוח בכל שלב ושלב בצורה מיטבית.
באילו מקרים ניתן להגיש תביעה להכרה כנכה צה"ל?
"כאשר חייל, משרת קבע או איש כוחות הביטחון השונים נפצעים כתוצאה ישירה משירותם, ניתן להגיש למשרד הביטחון תביעה להכרה כנכה צה"ל. גם כאשר פורצת מחלה אותה ניתן לקשור לתנאי השירות (לדוגמה סוכרת, סרטן מסוגים שונים ועוד) ניתן להגיש תביעה דומה.
לגבי מי שאינו חייל סדיר, בנסיבות מסוימות לא ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון להכרה בחבלה או מחלה, אלא יש לפנות למוסד לביטוח לאומי".
מהם הקשיים שעומדים בפני החיילים בדרך להכרה כנכי צה"ל, ואיך אתה מתמודד עימם?
"הקושי העיקרי הוא היכולת להוכיח את נסיבות האירועים אשר הובילו לפציעה או המחלה. דוגמה מייצגת היא תביעות של הלומי קרב. במקרים אלו לא ניתן לראות פגיעה חיצונית. לא אחת אנו עומדים בפני קושי אמיתי במציאת עדים לאירועים בשל חלוף הזמן. לעיתים גם כאשר נמצא עד, הוא עצמו חש קושי להתמודד עם הדברים ולא ממהר לשתף פעולה.
לא אחת דוחה משרד הביטחון את התביעות בטענה להיעדר קשר סיבתי בין המצב הנפשי לטראומה שחוו במהלך השירות. במקרה זה אנו פונים לעזרת מומחים מטעמנו כדי לקבל חו"ד מתאימה ומגישים ערעור על ההחלטה.
דוגמה למקרה אשר טופל במשרדנו וממחיש את הקושי והחשיבות בייצוג של עו"ד העוסק בתחום זה, הוא של חייל בשירות סדיר אשר נפגע במלחמת לבנון השנייה בצורה מאוד קשה פיזית ונפשית. משרד הביטחון דחה את תביעתו בקשר להכרתו כמי שסובל מפוסט טראומה, וקבע כי הוא סובל מדיכאון (אבחנה רפואית שגויה). רק לאחר שהתקבל הערעור שהגשנו לבית המשפט השלום ביושבו כ'ועדה עליונה', הכיר משרד הביטחון באבחנה הרפואית ממנה הוא סובל תוך שינוי הליקוי הרפואי והגדלת אחוזי הנכות שלו".
מדוע כדאי לפנות דווקא אליכם?
"היכולת שלי להבין את מה שחווה הלקוח באותם רגעים מבחינה פיזית ונפשית, ולהקנות כלים להבנה זו גם לצוות המשרד, מאפשרת לנו להעניק ללקוח את מעטפת ההגנה והליווי צמוד לו הוא זקוק לאורך ההליך המשפטי. גם המקצועיות ושנות הניסיון הרבות שלנו גורמים לאנשים להגיע אלינו".
דבר שנפגעים לא מודעים אליו
"תביעות נגד משרד הביטחון מתנהלות בעצלתיים. בזמן הזה החייל שנפגע יכול לקבל טיפול רפואי מטעם אגף השיקום ותשלום חודשי, במידה ואינו כשיר לעבוד, עד שתביעתו תתברר".
לא מוותר על אף תיק
"הגיע אלינו חייל שנפגע בקרסול בחופשה מאושרת. לאחר שהגיש לבדו את התביעה, קיבל תשלום חודשי בסך כולל של 50,000 שקלים, היות ולא היה כשיר לעבוד באותה תקופה. לבסוף תביעתו נדחתה מכיוון שלא נקבעה לו נכות בשיעור 20% ומעלה – אחד התנאים להכרה של חבלה בחופשה מאושרת. בחלוף כ-10 שנים(!) ממועד הדחייה, נשלח אליו מכתב דרישה להחזר הכסף בתוספת ריבית והצמדה.
לאחר בחינת התיק לעומקו, נמצאו מספר טעויות שנפלו בטיפול בלקוח, כגון אי הזמנתו על ידי משרד הביטחון לוועדה רפואית לבדיקת מצבו הסופי. בגין כך פניתי למשרד הביטחון שזימן אותו לעמוד בפני ועדה רפואית, וזו קבעה את נכותו הצמיתה בשיעור של 21%. הכרה זו, כמי שנפגע בחופשה מאושרת, הובילה שהלקוח הוכר כנכה, מקבל תשלום חודשי ולא צריך להשיב כסף למשרד הביטחון".
דן זילברמן ושות' משרד עורכי דין
כתובת: רחוב תל חי 40 כפר סבא
טלפון: 073-3729009, וואטסאפ: 09-8854979, פקס: 073-3729008
לכתובת מייל ראשית >> לכתובת מייל ישירה >>
לעמוד הפייסבוק >>
לעמוד האינסטגרם >>
מעבר למאמרים נוספים באתר המשרד >>
------------------------------------------
nullמשרד עורכי-דין ידידיה בלומהוף
תביעות נגד משרד הביטחון הן הליך משפטי הננקט על-ידי מי ששרתו בצה"ל ובזרועות הביטחון ונותרו עם נזק רפואי המשפיע על חייהם. תביעות אלה מורכבות ממגוון רחב של מאפיינים ומצריכות ידע משפטי-מקצועי, לצד ידע רפואי נרחב והכרות מעמיקה עם צה"ל ועם מערכת קצין התגמולים של משרד הביטחון.
ידידיה בלומהוף הוא עורך-דין מומחה לתביעות כנגד משרד הביטחון שחרט על דגלו לסייע לכל מי שנפגע במהלך שירותו הצבאי או הביטחוני, מכל היחידות ובכל הדרגות. "במהלך שירותי הצבאי כלוחם ביחידת שלדג נפצעתי ולאחר מכן טופלתי והמשכתי בשירות. רק לאחר השחרור, בעת שהייתי סטודנט למשפטים, הבחנתי בפגיעה חמורה בכתף שהובילה אותי להגשת תביעה שבסופה קיבלתי 25% נכות ממשרד הביטחון. במהלך המסע שעברתי פגשתי הרבה חברים במצב דומה שמתמודדים עם קשיים מול המערכת", מספר ידידיה.
משפט-רפואה-צבא
משרד עורך הדין ידידיה בלומהוף הוא שילוב של משפט, רפואה וצבא במקום אחד. לאחר שחווה על בשרו את ההליך המשפטי של תביעה כנגד משרד הביטחון, התמקצע עו"ד בלומהוף בתחום משפטי זה ולמד אותו על בוריו. למרות עברו הצבאי המפואר, הגישה הייחודיות שלו כלפי מערכת קצין התגמולים של משרד הביטחון איננה לוחמנית, אלא מאופיינת בהידוק הקשרים עמם בדרכי נועם, גישה שמוכיחה את עצמה בכל תיק מחדש.
מעל כל אלה, עומד הידע המשולב והנרחב של עורך הדין בלומהוף בכל הקשור למשפט ורפואה. "בסופו של דבר", הוא מסביר, "אלו תביעות בשאלות רפואיות, כך שעורך-דין החזק בידע הרפואי שלו ובחוות הדעת הרפואיות שיגיש, יוכל להתמודד נכון מול המערכת".
עולם הרפואה לא זר לעורך הדין בלומהוף. כבן למשפחת רופאים ותיקה, הוא יודע עד כמה חשובה חוות דעת רפואית מקצועית ומכיר היטב מגוון רחב של מומחים רפואיים. הוא מסביר: "כאשר ישנה בעיה בכתף, חוות דעת של אורטופד אינה מספיקה ויש צורך במומחה ספציפי לרפואת כתף. רק כאשר נציג למומחה מטעם משרד הביטחון את התמונה הנכונה מבחינה רפואית-משפטית – לא תהיה לו ברירה אלא לקבוע כי הנזק אכן נגרם בעקבות השירות".
גם במקרים נדירים, הידע הרפואי הנרחב עומד לצידו ומביא להצלחות. דוגמה לכך הוא מקרה שבו נשיכת עכבר הובילה לאירוע מוחי אצל חייל. "הודות לחוות דעת מובילות של רופאים מהארץ ומחו"ל, הצלחנו להוכיח את התיאוריה לפיה הנשיכה יצרה זיהום שהשפיע על המוח. ללא ספק, ללא הבנה וקשר לעולם הרפואה התביעה הייתה נכשלת", טוען ידידה.
מחויבות בלתי מתפשרת
"אני מנהל תיקים שאני מאמין בהם מהשלב הראשון", אומר עו"ד בלומהוף, "אני תמיד בודק וחוקר האם זהו תיק שניתן להוכיח בו קשר סיבתי בין השירות הצבאי לפגיעה. הקשר הסיבתי הוא לב ליבה של התביעה כנגד משרד הביטחון ותפקידו של עורך-דין מקצועי הוא לבנות תיק המוכיח את הקשר הזה ללא ספק".
הלקוחות הפונים לעזרתו של עורך הדין בלומהוף הם כולם אנשי זרועות הביטחון ששרתו את המדינה. "לאנשים ששרתו את המדינה קשה לתבוע את הגוף שלמענו נלחמו. אנשים אלה הם גם בעלי כוח סבל גדול והרבה פעמים ייקח להם זמן רב להכיר בכך שהם נזקקים לתמיכה. כלוחם לשעבר אני מבין לליבם של לקוחותיי", מציין ידידיה.
"הפגיעה במהלך השירות הצבאי יכולה להיות מגוונת" הוא מדגיש, "פוסט טראומה היא הדוגמה הידועה ביותר למצבים בהם קשה להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעה לשרות. מקרים של פוסט טראומה יכולים לקרות גם לנפגעות תקיפה מינית בצבא. הרבה פעמים במקרים כאלה הקורבן לא תרצה לתבוע את התוקף, אך היא זכאית להכרה בנכותה ולכל הזכויות שמקבלים הלומי קרב".
עו"ד ידידיה בלומהוף
כתובת: מגדלי חגג', רח' הארבעה 28, תל-אביב
טלפון: 03-9552484, 054-7544909
מעבר לאתר >>
מעבר לפייסבוק >>
מעבר לערוץ היוטיוב >>
למאמרים בנושא תביעות נגד משרד הביטחון >>
----------------------------------
nullאילן בנימיני, משרד עורכי דין
משרדו של עורך הדין אילן בנימיני מייצג חיילים ואנשי כוחות הביטחון בתביעות נגד משרד הביטחון. המשרד נחל הצלחות אשר סוקרו באמצעי התקשורת וחרט על דגלו להילחם עבור לקוחותיו שנפגעו בגופם ובנפשם במהלך שירותם בכוחות הביטחון.
"כל איש כוחות ביטחון אשר נפצע וחלה במהלך ועקב שירותו הצבאי, יכול לבחון את זכאותו לתביעות מול משרד הביטחון", מסביר עורך הדין בנימיני. "חשוב לדעת שישנם הבדלים בין חיילים בשירות סדיר לאנשי קבע בשירות הביטחון מבחינת הגדרת הזכאות. למשל איש קבע יוכר כנכה צה"ל אם מדובר בחבלת שירות, כלומר חבלה שנגרמה במהלך אימון מבצעי או פעילות מבצעית, לעומת זאת חייל בשירות סדיר יכול להיות מוכר כנכה צה"ל גם אם הוא נפצע ביום ספורט של היחידה. עד שנת 2017 גם אנשי הקבע היו רשאים לפנות למשרד הביטחון אם נפגעו שלא במסגרת פעילות מבצעית, אך באותה שנה שונה החוק וכעת הם שייכים לביטוח הלאומי".
"מונעים מאידיאולוגיה ויודעים להשיג לנכים את הקצבה המגיעה להם"
ההכרה של משרד הביטחון בחיילי צה"ל ושאר כוחות הביטחון כנכי צה"ל רצופת בירוקרטיות ומכשולים, ופנייה לעו"ד בתהליך תביעות נגד משרד הביטחון אשר בקיא בדרכי הפעולה של משרד הביטחון, חשובה לטובת השגת תוצאות רצויות. "מדובר בחוק נפרד לחוק הנזיקין ובסדרי דין שונים לגמרי המצריכים ידע וניסיון", מדגיש עורך הדין בנימיני.
"מלאכת ההכנה, איסוף המסמכים וגביית העדויות צריכה להיות קפדנית וזהירה. קורה שנכים לא פונים לעורך דין לייצוג נכי צה"ל מול משרד הביטחון, אלא מגישים את התביעות בעצמם או באמצעות עורכי דין שאינם בקיאים בתחום ואז מתחילות להיווצר בעיות. פעמים רבות הם אינם מגישים את כל המסמכים לפי הקריטריונים שאגף השיקום קבע, ואז מתחילות להגיע בקשות מצד אגף השיקום להשלמת מסמכים. פעמים רבות הנכים אינם מבינים אפילו מה אגף השיקום רוצה מהם, והדבר עלול לעלות להם ביוקר. למשל אגף השיקום מבקש מסמך תצהיר נסיבות, ואם התובעים לא ממלאים אותו כמו שצריך, הדבר יעמוד להם לרועץ בבית המשפט".
לדברי עורך הדין בנימיני, לא קל לנהל תיקים מול משרד הביטחון. "הפרוצדורה מתישה, איסוף החומרים על-ידי אגף השיקום אורך זמן רב מאוד, אבל אנו מונעים מאידיאולוגיה ואנחנו יודעים להתמודד מול קציני התגמולים, להוכיח את הקשר הסיבתי שבין השירות בכוחות הביטחון לפגיעה או הנכות, ולהשיג ללקוח את אחוזי הנכות המגיעים לו. משרדנו מתמחה גם בתביעות רשלנות רפואית בצבא, בתביעות החמרת מצב וייצוג בוועדות רפואיות ובערעורים לבית המשפט ולוועדה העליונה במשרד הביטחון".
"נכים רבים אינם מודעים לזכויותיהם ומפספסים הנחות של מאות אלפי שקלים"
כשנשאל עו"ד בנימיני מהם החוזקות והיתרונות של משרדו, הוא סיפר על המעטפת הכוללת שהוא מספק ללקוחותיו ועל כך שהוא מיידע אותם ועוזר להם לממש את הזכויות המגיעות להם בהתאם לאחוזי הנכות שקיבלו. "נכים רבים אינם מודעים לזכויותיהם ומפספסים עד עשרות ומאות אלפי שקלים בהנחות בארנונה, הטבות ברכב, פטור או הקלות מס, בתי מלון ועוד. משרד הביטחון לא מנגיש את המידע כראוי או מיידע את הנכים בדבר זכויותיהם, וההוראות שאגף השיקום מפרסם מעת לעת קשות להבנה".
בית המשפט הכיר בלקוח המשרד כנכה צה"ל - למרות שעברו 36 שנים מאז שחרורו מהצבא
בין סיפורי ההצלחה הרבים של המשרד, בולט במיוחד סיפורו של אלוף משנה בדימוס ומפקד אוגדה בחיל קרבי אשר חלה בסרטן העור עשרים שנה לאחר שחרורו. מפקד האוגדה הגיע למשרדו של עו"ד בנימיני לאחר שמשרד הביטחון דחה את תביעתו בטענה שקיים קושי ראייתי וכי חלה התיישנות. "הגשנו ערעור נגד קצין התגמולים וצירפנו לו עדויות של מומחים רפואיים שטענו כי 27 שנות שירותו בתנאי שדה תוך חשיפה לשמש גרמו לסרטן העור, למרות שהסרטן התפרץ שנים רבות אחר כך. אגף השיקום החליט להכיר בלקוח שלנו כנכה, וזכינו לקחת חלק בצדק שנעשה למפקד האוגדה שנתן שנים רבות למדינה ואף קיבל שלוש פעמים צל"ש על גבורתו".
עו"ד אילן בנימיני
יגאל אלון 94 ב' תל אביב
טלפון: 054-2299769
מעבר לאתר >>
עמוד הפייסבוק >>
--------------------
כשעו"ד עומר יעבץ אומר את המשפט הבא על היחס כלפי נכי צה"ל בישראל, כדאי להקשיב למה שיש לו להגיד: "פעם נכה צה"ל היה אדם שנמצא במעמד מיוחד, בעוד שהיום קיימת שחיקה מאוד גדולה במציאות הזו ובהתייחסות כלפיו".
עו"ד יעבץ הוא נכה צה"ל בשיעור של 100 אחוז, המרותק לכיסא גלגלים כתוצאה מפציעה בקרב במוצב רותם במהלך מלחמת לבנון הראשונה.
אחרי שיקום ארוך בבית החולים תל השומר החליט עו"ד יעבץ ללמוד משפטים, ולהקדיש את חייו לטיפול בנכי צה"ל ובנפגעי פעולות איבה. ואכן, היום הוא עומד יחד עם שותפו עו"ד צחי ביטון בראש משרד עו"ד יעבץ-ביטון המתמחה בענייני צבא וביטחון ובתביעות משרד הביטחון.
מה הסיכוי לקבל הכרה במחלה?
"החוק שמטפל בנכים הוא חוק הנכים, תגמולים ושיקום שנחקק ביוזמת ממשלת ישראל ב-1959", מסביר עו"ד יעבץ, "המטרה הייתה לפצות נכים שנפגעו במלחמות ישראל, או שנגרמה להם מחלה במהלך שירותם הצבאי. אלא שמאז שהוא חוקק היו הרבה שינויים וגם האווירה הציבורית השתנתה".
כדוגמה לשינוי באווירה מביא עו"ד יעבץ את המקרה הטרגי של איציק סעידיאן, נכה צה"ל שהצית את עצמו. "לפני 30 שנה זה לא היה קורה", מדגיש עו"ד יעבץ, "אם בעבר הכירו אוטומטית בפריצת דיסק כפציעה בשירות ביחידה צבאית לוחמת, היום זה לא המצב. כך גם עם מחלות כמו סוכרת מסוג 1 למשל".
ומצב כזה מדגיש עוד יותר את הצורך בליווי של עו"ד המומחה בתחום?
"היום כמעט כל מה שמוגדר על ידי משרד הביטחון כמחלות, נדחה אוטומטית והסיכוי לקבל הכרה במחלה נע בין 10 ל-20 אחוז. גם בבתי המשפט יש שינוי באווירה. הנתונים מראים שכמות הדחיות בתיקי נכים בשנים האחרונות הגיעה ל-78 אחוז. פתח הכניסה למערכת צר ואי אפשר להיכנס בקלות בניגוד למחשבה הציבורית. זה מדגיש את הצורך במשרד מקצועי שיטפל ויבין מה הוא עושה. התחום היחיד שדומה לתחום הזה הוא נפגעי פעולות איבה, שם לומדים במשך שנים כדי להגיע ליכולת שאנחנו מחזיקים בה".
אז מי בעצם יכול להגיש תביעה למשרד הביטחון?
"כל מי שנפגע במהלך ועקב שירותו הצבאי. אם הוא נפגע בזמן שהיה בצבא או שעקב שירותו הצבאי נוצר קשר סיבתי - עובדתי לפגיעה כלשהי, שאפשר להוכיח אותה על פי הספרות הרפואית והכללים המשפטיים ולקשור בינה לבין העובדות. כמו, לדוגמה, אם הרמה של משקל כבד עלולה לגרום לפריצת דיסק, והאם מאמרים רפואיים תומכים בקביעה כזו. למשל בנושא פריצות הדיסק, היו עשרות תיקים כאלה שמשרד הביטחון הביא מאמרים כנגד וטען כי בנושא הזה הכל גנטי ואין חשיבות לחבלות או הרמת משקלים. התפקיד שלנו הוא להוכיח את ההיפך".
"החקיקה הפכה קשה ומצומצמת"
עו"ד יעבץ מכיר מקרוב את הנושא הן במסגרת עיסוקו כעורך דין, והן במסגרת פעילויות ציבוריות שבהן לקח חלק לקידום הנכים במדינת ישראל, כנציג לשכת עו"ד בכנסת בנושא נכים, בדיונים הרבים שבהם השתתף לחקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, בעבודה התנדבותית בארגון נכי צה"ל, כחבר מועצה בארגון, כיו"ר ועד נכים קשים ועוד.
"גם החקיקה הפכה להיות יותר קשה ומצומצמת", מודה עו"ד יעבץ, "אם בעבר רופא מחוזי במשרד הביטחון יכול היה לפרש דברים כפי שרצה ולתת יותר, היום סמכותו צומצמה והוא נותן פחות. המערכת מפקחת עליו הרבה יותר ורואים את טביעות האצבע של אגף התקציבים. אם, למשל, נכה צה"ל קיבל מימון לטיפולי פיזיותרפיה על פי שיקול דעתו של הרופא המחוזי משך שנים, היום חתכו את שיקול הדעת הזה. אין עוד דברים אפורים, רק מה שכתוב בהוראה. הדלתות הפכו צרות ושיקול הדעת נוקשה יותר ויש יותר רגולציה. כאן מתחיל הצורך להילחם ולהסביר ואם צריך לנהל הליכים. זה תחום שלוקח שנים לצבור בו ניסיון, אבל אנחנו עוסקים בו שנים וכך צברנו ניסיון והגענו ליכולת שלנו היום. אנחנו כל הזמן מתעדכנים וחוקרים כדי להיות מוכנים לכל תרחיש".
משרד עו"ד יעבץ-ביטון לענייני צבא וביטחון
בצלאל 10 קומה ג', רמת גן
טלפון: 03-5758482
למעבר לאתר המשרד >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
