בניגוד לדעה הרווחת כאילו אין בישראל עתודות קרקע ובגללן קיימת עלייה במחירי הקרקעות, נתפרסם לאחרונה, כי רק 10% מקרקע המדינה תפוסה על-ידי נדל"ן. מצד אחד זה מבורך, כי המרחב הפתוח חשוב לכולנו, מצד שני יש לאן לצמוח ויש היכן ליישב. לתנועה הקיבוצית וליישובים במרחב הכפרי יש הזדמנות פז להשפיע ולהוביל את המהלך ליישוב הקרקע, תוך מתן הזדמנות למשפחות איכותיות להצטרף לסביבה ירוקה ואיכותית עם מגורים בקהילה תומכת.
להבדיל מרכישת דירה בבניין בה אין ועדות קבלה ואין פרמטרים לאיכות רוכשי הדירות, דווקא בקיבוצים, בהם מקבלים משפחות לאחר סינון כזה או אחר, ניתן ליישב וליצור אלפי בתים צמודי קרקע, ליישב את הארץ ולהזרים דם חדש בישובים מתרוקנים.
בניית בתים פרטיים בהרחבות בקיבוצים מיועדת, בראש ובראשונה, לבנים ממשיכים וטוב שכך. אך לעיתים יש צורך במאסה גדולה יותר של בתים כדי לתמוך בעלויות הפיתוח וכדי לעבות את הקהילה הקיימת. הבתים המתוכננים אסור שייבנו בשיטת "בנה ביתך" אחרת נקים שכונות מתעשרים חדשים בתוך קיבוץ. הבנייה המרוכזת הקהילתית נעשית לאחר התלבטות רבה של הקיבוץ ובמלאכת מחשבת של המתכננים, וכך קיימת שליטה טובה יותר על צביון הבנייה, איכות החיים, מארג השטחים הבנויים והפתוחים וחיבור החדש אל הישן.
פשטות וגמישות
26 שנים חלפו מאז סיים האדריכל אבי שטרנפלד את לימודיו בבצלאל. ממשרדו במרכז הארץ, המונה עשרה מתכננים, הוא חולש על תחומי תכנון רבים - החל מתוכניות בינוי דרך הרחבות קהילתיות ומרפאות לכל קופות החולים ועד מרכזים לוגיסטיים. כמו מתכננים רבים הוא מתכנן גם וילות ובתי יוקרה. את הידע שצבר בתחום שכונות מגורים הביא לשיא כאשר זכה בתחרות תכנון של צה"ל לשכונה בעומר עבור 120 אנשי קבע. מכאן הדרך לתכנון הרחבות קהילתיות הייתה קצרה.
"בתכנון בית פרטי ללקוחות אשר אתה מכיר אישית, אתה תופר למעשה חליפה למידות מוגדרות. תכנון בית פרטי לוקח בחשבון את כיווני האור, הרוחות, נוף, מבנים שכנים וכיוצ"ב. בעיצוב הפנים אתה גם עונה לצרכים הספציפיים של הדיירים כגון גדלי חדרים, אמבטיה או מקלחת, מטבח עם מזווה, סגור לסלון או פתוח לסלון, פינת משפחה ועוד. נדונים נושאים עיצוביים כגון גרם המדרגות והמעקה, גדלי חלונות, יחסי הגדלים בין החללים השונים, חיפוי קירות בחומרי גמר ועוד. אבל כשאתה מתכנן שכונה של עשרות בתים, אין לך את האפשרות לעצב באופן פרטני ובעצם אתה מוסר בית למשפחה שמעולם לא דנה איתך בצרכים האמיתיים שלה" הוא אומר. "עקב כך עלה בעיני הצורך לאפשר בית שיש בו פשטות וגמישות לקבלת שינויים. שינויים בחלל טרם בניית הבית, או שינויים עתידיים בעת התרחבות המשפחה ועלייה ביכולות הכלכליות. פיתחנו במשרד שיטה המאפשרת כבר בתחילת הפרויקט לבחור דגם בית שבו ניתן לראות את השינויים האפשריים בו".
כיצד עובדת השיטה ומה מטרתה?
"בכל פרויקט שאנו מתכננים, אנו מציעים למינהלת הפרויקט ולדיירים, ספר שינויים מובנה, מקצועי ומפורט, הכולל מגוון רחב של טיפוסי בתים שונים, המותאמים באופן אופטימלי לצרכי הלקוח. כך הלקוח יכול לבחור (עוד לפני תחילת תהליך הבנייה) האם הוא מעוניין למשל בדגם חד-קומתי או דו-קומתי? בארבעה או בשישה חדרים? זה מתבסס על שאלות כמו כמה ילדים יגורו בבית וזקוקים לחדר פרטי? האם הדיירים הם בני 50-60 והילדים כבר עזבו את הבית, אך זקוקים לחדר אירוח? או למשל זוג צעיר הזקוקים לבית עם תכנון גמיש, שילך ויתפתח בעתיד בהתאם לילדים. האם הם מעוניינים בשני חדרי שינה או ביחידת הורים אחת גדולה? בעזרת השיטה של ספר שינויים מובנה הכולל טיפוסי בתים שונים, ניתן לפנות ליזם/לקיבוץ מראש, לפני תהליך בניית הבית, בעזרת מחירון מובנה של העלויות הדרושות לכל שינוי".
למה זה משתלם לכולם?
"ראשית, צמצום אי הוודאות בבחירת דגם הבית. שנית, הכניסה לבית מסודרת יותר, משום שיועצי האינסטלציה, החשמל, האדריכל והקונסטרוקטור מקבלים מראש תוכניות מוכנות לסיטואציות השונות וכך העבודה אינה מתעכבת. שלישית, הלקוחות לא צריכים לשכור מעצב/ת פנים בעשרות אלפי שקלים, אלא מקבלים מראש את מגוון האלטרנטיבות לעיצוב.
"כשאני בא לקיבוץ ומציע את ספר השינויים המובנה, קיימת הבנה לגבי מקצועיותנו והערך הנוסף שאנו מוסיפים למיזם", הוא מוסיף. "כשאנו מציגים בכנס הדיירים את דגמי הבתים ואת אפשרויות השינויים בכל בית, זה רגע שבו ניתן לראות את אנחת הרווחה של הדיירים ואת ההתלחשויות ביניהם על הדגם המתאים לכל זוג. הבתים חכמים בפשטותם, עכשוויים בעיצובם ונבנים בתקציב המוגדר מראש".
לשמור על צביון הקיבוץ
משרד "אבי שטרנפלד אדריכלים" מתמחה לאורך שנים בתכנון בתים צמודי קרקע והרחבות בקיבוצים וישובים כפריים וקהילתיים מכל רחבי הארץ, בהם תוכננו מאות בתים פרטיים באיכות הגבוהה ביותר. זאת על סמך ניסיונו של המשרד בתכנון בתי יוקרה לאלפיון העליון, אותו הוא מממש בקיבוצים ובישובים הקהילתיים, תוך שמירה על האיכות והסטנדרטים הגבוהים ביותר, אך בתקציבים מהודקים ונגישים, כיאה לבתים בקיבוצים.
בין היתר תכנן המשרד בתים צמודי קרקע והרחבות בשכונות עירוניות וקיבוצים - העוגן (60 בתים), רבדים (80 בתים), רמת הכובש (80 בתים), גליל ים (40 בתים), דביר (40 בתים), תלמי אליעזר (20 בתים), אשכולות (200 בתים), רמות ב"ש (47 בתים), כפר תבור (100 בתים), חולדה ( 40 בתים), משואות יצחק ועוד. בנוסף, המשרד זכה בתחרויות תכנון לשכונות מגורים. למשל, שכונה בת 121 בתים לאנשי קבע בעומר, 66 בתים בתל מונד ובתכנון להרחבת היישוב מגדל (36 בתים).
שטרנפלד מגדיר את עצמו כאדריכל פרגמטי. "אינני אוהב לעצב גחמות עיצוביות, אשר לא תעמודנה במבחן הזמן. וברור שאין טעם להכניס לתוך בית בקיבוץ אלמנטים מנקרי עיניים או יקרים כיוון שזה מתסכל את כל הצדדים. זה כמו לכתוב שירים שבסופו של דבר יאופסנו במגירה".
לדבריו, המרקם החברתי בקיבוץ הוא עדין, מארג של ותיקים וחדשים, צעירים ומבוגרים. כולם עדיין נפגשים בחדר האוכל. לכן בתכנון שכונה חדשה, חשוב שהיא תתמזג ברוח הקיבוץ הוותיק. דרכי הגישה יהיו המשכיים, שבילי הולכי הרגל ימזגו את לב הקיבוץ אל ההרחבה וראוי להימנע מחניות צמודות לבתים. כך אפשר לשמור על צביון הקיבוץ ולשמר את אורח החיים הייחודי המאפיין קיבוץ.
