בת 57, ללא מחלות רקע, פנתה למיון בשל אירוע של הפרעה בדיבור, אשר נמשך כ-15 דקות וחלף עצמונית. היא עוברת סדרה של בדיקות נוירולוגיות שמובילות למסקנה שהיא חוותה אירוע מוחי חולף. במסגרת הבירור מבוצעת בדיקת הולטר אק"ג אשר מתעדת אירוע של פרפור פרוזדורים.
מהי הפרעת קצב זו וכיצד היא קשורה לסיבה בגינה אושפזה המטופלת? כיצד נמנע אירועים מוחיים עתידיים אשר עלולים להסתיים בנזק בלתי הפיך, פגיעה קשה באיכות החיים ואף מוות?
כשהקצב בהפרעה
פרפור עליות (או פרפור פרוזדורים) הינה הפרעת קצב הלב הנפוצה ביותר, אשר גורמת לקצב הלב להיות מהיר ולא סדיר. הפרעת קצב זו קשורה בעלייה בתמותה, בסיכון מוגבר לשבץ מוחי, אי ספיקת לב, דמנציה, ועוד. לרוב, בשלבים הראשונים של התסמונת, התקפי פרפור העליות מוגבלים וקצרים בזמן, ולכן מכונים פרפור עליות התקפי. המשמעות היא שרוב הזמן קצב הלב הוא סדיר ותקין (קצב סינוס), אולם מידי פעם יש התקפים של מספר שניות, מספר דקות ועד מספר שעות, בהן קצב הלב הוא מהיר ולא סדיר. האירועים של פרפור עליות עלולים לגרום להרגשה רעה, תחושה של דפיקות לב, סחרחורת, מיחושים בחזה וקוצר נשימה, אך לעיתים התקפי הפרפור כלל לא מורגשים ואינם גורמים לתסמינים כלשהם, בעיקר אם הם קצרים. אירועי הפרפור הופכים עם הזמן לממושכים יותר, תדירים יותר, ובסופו של דבר כרוניים. המטרות העיקריות בטיפול באנשים הסובלים מפרפור עליות הן מניעת שבץ מוחי, שליטה בקצב הלב, שיפור תפוקת הלב, ושיפור בתסמינים.
מרבית המטופלים יזדקקו לטיפול במדלל דם להפחתת הסיכון לשבץ מוחי. ההחלטה על הצורך במתן מדללי דם מורכבת משקלול מספר גורמים הכוללים, גיל, מגדר, מחלות רקע, היסטוריה רפואית אל מול הסיכון לדימום משמעותי.
הטיפול
לצורך שליטה בקצב הלב (כדי שלא יהיה קצב לב לא סדיר ומהיר מידי), בדרך כלל קו הטיפול הראשון כולל תרופות משמרות קצב לב. אצל חלק מהמטופלים, תרופות אלו יעילות באופן חלקי בלבד. במטופלים אשר הטיפול בהם נכשל, או אינם סובלים את הטיפול התרופתי בשל תופעות לוואי, מומלץ לבצע צריבה חשמלית (אבלציה), פעולה פולשנית שמטרתה לנטרל מבחינה חשמלית את מקור הפרעת הקצב.
בדרך כלל מקור ההפרעה החשמלית הגורמת לפרפור עליות נמצא בוורידי הריאה, המנקזים את הדם מהריאות אל העלייה השמאלית. אותם מוקדים חשמליים הנמצאים בפתחי ארבעת ורידי הריאה, באזור המפגש שלהם עם העליה השמאלית מעוררים פעילות חשמלית אשר עלולה להידרדר לפעילות חשמלית כאוטית בעליה השמאלית. חלק מהגירויים החשמליים המשתוללים בעליה השמאלית יצליחו לעבור דרך מערכת ההולכה החשמלית של הלב אל חדרי הלב, ויגרמו להם להתכווץ באופן לא סדיר ובדרך כלל מהיר. מטרת הצריבה היא לבודד את מקור ההפרעה החשמלית על ידי יצירת בידוד חשמלי בין וורידי הריאה לבין העלייה השמאלית. במטופלים הסובלים מפרפור עליות מתמשך, מתרחשים תהליכים פתולוגים בעליה השמאלית; רקמת השריר בעליה מצטלקת ועליות הלב מתרחבות בנפחן. במקרים אלו, בנוסף לבידוד ורידי הריאה, יש צורך בקווי צריבה נוספים בתוך דפנות העליה בכדי להשיג שימור של קצב לב סדיר לאורך זמן.
הצריבה החשמלית
הטיפול בפרפור עליות באמצעות צריבה חשמלית פותח לפני למעלה משני עשורים, ומאז אנחנו ממשיכים להתפתח ולהשתפר הן בהבנת מנגנון הפרעת הקצב, והן בטכנולוגיות החדישות אשר משפרות את יעילות ובטיחות הצריבה.
בשנים האחרונות הצטברו הוכחות ברורות לכך שצריבה של פרפור עליות משפרת את איכות חיי המטופל, ומפחיתה אשפוזים חוזרים. במטופלים הסובלים מפרפור עליות המלווה באי ספיקת לב, הוכח שפעולת הצריבה אף מפחיתה את שיעור התמותה. מחקרים עדכניים הדגימו עליונות טיפולית של צריבה על פני טיפול תרופתי משמר קצב.
ביחידה להפרעות בקצב הלב במרכז הרפואי תל אביב אנו מבצעים מעל ל-300 פעולות צריבה של פרפור פרוזדורים בשנה, תוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם. הצריבה מבוצעת באמצעות אנרגיית תדר-רדיו, בצורה מאוד מדויקת וממוקדת, נקודה אחר נקודה, ויצירת נגעים זעירים ברקמת שריר הלב. נגעים אלו מתפתחים לצלקת מקומית אשר מבודדת הולכה חשמלית מהמקור החשמלי הפתולוגי. לצורך ביצוע צריבה מדויקת ומוצלחת אנו נעזרים בבניית מודל אנטומי-חשמלי תלת-ממדי של העלייה השמאלית, המאפשר מיפוי חשמלי וניווט בטוח ויעיל במוקדים הרלוונטיים. המודל נבנה בהדמיה היברידית הכוללת CT לב, מערכת ניווט אלקטרומגנטית, ואותות חשמליים אשר נמדדים בזמן הפעולה. המודל התלת-ממדי מאפשר זיהוי של אזורים פתולוגים ברקמת העלייה והערכה של מורכבות ההפרעה החשמלית. צריבה באזורים הפתולוגים משפרת את תוצאות הפעולה ואת הסיכויים לשימור קצב לב סדיר ותקין לאורך זמן.
הטכנולוגיה בשרות הקצב
בשנים האחרונות, נוצר שיתוף פעולה פורה בין היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי תל- אביב ולחברות מכשור רפואי וטכנולוגיה העוסקות בתחום של הפרעות קצב ומפתחות טכנולוגיות מתקדמות. שיתוף הפעולה הזה מאפשר לנו להשתמש בציוד המתקדם ביותר בהדמיית הלב ובאמצעי הצריבה, ומסייע בפיתוח טכנולוגיות חדישות יותר שממשיכות לשפר את יעילות הצריבה, לקצר את משך הפעולה ולהגדיל את בטיחות המטופל.
לדוגמה, בעת הצריבה אנו עושים שימוש במערכות הדמיה מתקדמות, המאפשרות מיפוי אנטומי תלת ממדי מדויק ביותר של מערכת ההולכה החשמלית של הלב, ושל מוקדים המייצרים פעילות חשמלית לא רצויה. שימוש במערכות אלו, המבוססות בחלקן על בינה מלאכותית, מאפשרות לנו להשיג תוצאות טיפוליות טובות יותר בבטיחות גבוהה יותר.
ההבנה שצריבה של פרפור פרוזדורים היא הפתרון הטוב ביותר עבור המטופלים שלנו, בשילוב עם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, והניסיון הרב המצטבר של הרופאים, מאפשרות השגת תוצאות מצוינות. לכן, המגמה הרווחת כיום בעולם, וגם אצלנו, היא להמליץ על ביצוע צריבה של פרפור פרוזדורים ליותר מטופלים ובשלבים מוקדמים יותר של מחלתם.
פרופ' סמי ויסקין הוא רופא בכיר ביחידה להפרעות קצב ומנהל מחלקת האשפוז במערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי איכילוב - ת"א
ד"ר לורין שוורץ רופא בכיר ביחידה להפרעות קצב, במערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי איכילוב - ת"א
וד"ר רפאל רוסו הוא מנהל היחידה להפרעות קצב במערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי איכילוב - ת"א
