בשנות השבעים של המאה ה-20, שיעור התמותה בקרב חולים אשר אושפזו עם אוטם שריר הלב עמד על 30%. כיום, שיעור התמותה עומד על כ- 3% בלבד, כלומר, אחוז התמותה ירד פי 10 במהלך העשורים האחרונים, וזאת בזכות גישות טיפוליות ותרופות חדשות שנכנסו לשימוש בטיפול בחולי הלב. ההתקדמות ביכולת הטיפול שלנו במחלות לב התאפשרה בזכות מחקר רפואי מעמיק, שתרם להבנה של מנגנוני ההתפתחות של מחלות הלב השונות. כתוצאה מהמחקר, פותחו תרופות חדשות למניעה וטיפול במחלות לב, וכן טכנולוגיות חדשות ופעולות התערבותיות המבוצעות בחדר הצנתורים לאבחון וטיפול במחלת לב כלילית, מחלות לב מבניות ועוד.
תרופות וטיפולים חדשים עוברים שלבים רבים של מחקר וניסויים רפואיים להוכחת הבטיחות והיעילות שלהן, עד האישור לשימוש בבני אדם. חלק משמעותי מהפיתוחים הרפואיים החדשים אינם מגיעים לקו הסיום, ולא נכנסים לשימוש קליני למרות המשאבים הרבים שהושקעו בהם.
המרכז למחקר קרדיו-ואסקולרי (- CVRC CardioVascular Research Center) של המערך הקרדיולוגי באיכילוב, יוזם ומשתתף גם במחקרים מוקדמים (FIRST IN MAN), לצורך הערכת טכנולוגיות חדשות או תרופות חדשות, וכן לוקח חלק בניסויים רב מרכזיים בינלאומיים, במטרה לקבל את האישור הסופי לשימוש בתרופה או מכשור רפואי.
בשנים האחרונות השתתף המרכז בקשת רחבה של מחקרים במגוון תחומי הקרדיולוגיה, בהם אנו בוחנים טיפולים חדשים ופורצי דרך. מחקרים אלו נעשים באישור ובפיקוח ועדת הלסינקי של משרד הבריאות ושל המרכז הרפואי, ובהסכמתו של המטופל הזוכה להתנסות בטיפול החדש.
מחקרים למניעת מחלות לב
הורדת ערכי הכולסטרול בדם תורמת למניעה וטיפול במחלות לב. בעשור האחרון, השתתפנו במחקרים רבים אשר בחנו יעילות של זריקות להורדת כולסטרול (מעכבי Pcsk9) אשר אושרו לשימוש בשנים האחרונות וכיום מהווים מהפכה בטיפול להורדת כולסטרול, בגלל יעילות גבוהה ומיעוט תופעות לואי. בנוסף, נערך כעת מחקר בינלאומי גדול הבודק האם אומגה 3 סינתטית ( כזו שיוצרה במעבדה והינה בעלת השפעה חזקה יותר מאומגה 3 שמקורו בשמן דגים) יכולה להוביל למניעת מחלות לב. לשם כך, אנחנו מגייסים מטופלים עם גורמי סיכון לפתח מחלת לב, כמו: סוכרת וטריגלצרידים גבוהים, ובודקים האם תרופה כזו עשויה להועיל להם ולהפחית את הסיכון העתידי שלהם ללקות בהתקף לב.
מחקר בתחום הטיפול ההתערבותי במחלה כלילית
מאז המצאת התומכן (סטנט) הראשון ב- 1994, אחת לכמה שנים, יוצא דגם חדש ומשופר של תומכן. כל דגם חדש צריך להיבדק במחקרים קליניים, במטרה להוכיח שהינו בטוח ויעיל לטיפול בבני אדם. התומכנים המודרנים עשויים רשת מתכתית דקיקה. בחלקם המתכת עטופה בשכבת פולימר, אך קיימים תומכנים חדישים ללא פולימר או עם פולימר מתכלה. התומכן מפריש תרופה לדופן העורק, אשר תפקידה למנוע תהליך של היצרות חוזרת בתוכו, וכישלון של התומכן. בזכות המחקר הנרחב שנעשה לאורך השנים בתחום, חל שיפור ניכר בתכונות התומכנים, אשר הביא לירידה ניכרת בשיעור הסיבוכים בטווח הקצר והארוך ולהפחתה משמעותית בשיעור כישלון התומכנים. בנוסף, קיימים מטופלים שעל אף טיפול מיטבי עם תרופות וצנתורים טיפוליים, ממשיכים לסבול מתעוקת חזה עם פגיעה קשה ביכולת התפקודית ובאיכות החיים. בעבר, למטופלים אלו לא היו טיפולים ייעודיים יעילים. בשנים האחרונות, אושר לטיפול התקן מצר (Reducer) אשר מושתל בווריד הראשי של הלב (הסינוס הקורונרי), ותורם לשיפור באספקת הדם לאיזורים בלב שסובלים מאספקת דם פחותה. אנחנו היינו שותפים לפיתוחו של טיפול זה אשר מביא להקלה משמעותית בתעוקת החזה ולשיפור באיכות החיים. התקן זה קיבל אישור אירופאי וישראלי וכיום נמצא בשימוש קבוע לטיפול בחולים הסובלים מתעוקת חזה במאמץ במוסדנו.
טיפולים לאי ספיקת לב
בזכות התקדמות הקרדיולוגיה, מרבית המטופלים שורדים לאחר אירוע של אוטם שריר הלב, אך לחלקם נגרם נזק בלתי הפיך ללב, אשר מוביל לירידה בתפוקת הלב ועלול לגרום להתפתחות אי ספיקת לב. אי ספיקת לב הוגדרה כפנדמיה לאור העלייה החדה בשכיחות המחלה. כיום, אנחנו מתרכזים במחקרים לבחינת תרופות חדשות ומכשירים חדשים לשיפור תפקוד הלב.
לרבים מהחולים הסובלים מאי ספיקת לב, קיים לחץ דם גבוה בתוך מדורי הלב השמאליים, מצב שגורם להצטברות נוזלים בריאות ולקוצר נשימה. במסגרת מחקר קליני המתבצע אצלנו, אנחנו יוצרים פתח קטן (בקוטר של 4 מ"מ) בין העלייה השמאלית לימנית באמצעות תומכן. פתח זה מאפשר ניקוז הלחץ הגבוה בחללים השמאליים של הלב, מוריד את גודש הנוזלים בריאות, משפר את תפקוד הלב ואת תסמיני אי ספיקת הלב. דוגמה נוספת לטיפול מחקרי באי ספיקת לב, מתבסס על כך, שבקרב הסובלים מאי ספיקת לב קיים עודף פעילות של מערכת העצבים האוטונומית הסימפתטית (המערכת האחראית על הפרשת אדרנלין) אשר גורמת להגברת קצב הלב, הגברת עוצמת התכווצות הלב, והעלאת לחץ הדם. כשתהליכים אלו מתרחשים לאורך זמן הם תורמים להחמרה בתפקוד הלב. במחקר שאנו עורכים, נבדקת גישה פולשנית להפחתה ונרמול של רמת הפעילות הסימפתטית על ידי שידור גלי אנרגיה מסויימים אל דופן אבי העורקים באתר בו קיים ריכוז גבוה של קולטנים. שידור גלי האנרגיה נעשה מתוך התקן המושתל בצנתור בתוך אבי העורקים באזור בית החזה. הפעלת הקולטנים תפחית את השפעת האדרנלין על הלב, ועשויה לתרום לשיפור בתפקוד הלב ובתסמיני אי ספיקת הלב.
רפואה דיגיטלית
בשנים האחרונות קיים גידול עצום בפיתוחים רפואיים אשר עושים שימוש בטכנולוגיות מבוססות מחשבים, ענן, ולמידת מכונה (machine learning). אנחנו עוזרים לחברות רבות לבדוק ולהוכיח את היכולות הטכנולוגיות שלהן. לדוגמה, שימוש במצלמה מיוחדת הבודקת את תנודות הגוף (ויברציות) ממרחק וללא מגע, ומודדת את קצב הלב, קצב נשימה, הפרעות קצב ותפקוד הלב. לאחרונה, גם בדקנו את המכשיר במסגרת מחקר על חולי קורונה והוא נמצא כיעיל מאוד (במיוחד לאור העובדה שאינו מצריך מגע פיזי בין המטפל למטופל). דוגמה נוספת היא פיתוח של סטטוסקופ אלקטרוני שמאתר קולות (קולות של הלב, הריאות, זרימת דם בעורקים) אשר נמצאים מחוץ לטווח השמע של אוזן הרופא הבודק. על ידי שימוש באלגוריתמים של למידת מכונה ולמידה עמוקה מצליחים לזהות חתימות קול אלו על מנת להבחין בין מצב בריא למצב פתולוגי. הססטסקופ יכול לזהות ולאבחן במדוייק פגיעות בתפקוד מסתמי הלב, ואת חומרתן, לאבחן דלקת ריאות, אסטמה, פגיעה ריאתית של קורונה, ועוד.
לסיכום, הקרדיולוגיה התפתחה והתקדמה מאוד בעשרות השנים האחרונות. אנחנו גאים להיות חלק מהמשך תהליך זה שתורם וימשיך לתרום למניעה ושיפור הטיפול במחלות לב בעשורים הבאים.
פרופ' ירון ארבל הוא מצנתר בכיר ומנהל מרכז המחקר הקליני הקרדיו-וסקולרי במערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי איכילוב - ת"א
