הרפואה הציבורית היא נכס לאומי, ונכס לאומי צריך לשמר ולפתח. האינטרס הציבורי הוא שתהיה לנו רפואה ציבורית טובה, יעילה, מתקדמת, זמינה, שמסוגלת להעניק מענה מיטבי לכולם.
השנה החולפת, שנת הקורונה, הוכיחה את חשיבותה ויעילותה של הרפואה הציבורית. בשנה זו היינו עדים לנס רפואי ממש- למרות הרעבה תקציבית רבת שנים של מערכת הרפואה הציבורית, שהתבטאה בחסר כרוני בתקינת כוח אדם ובחסר משאבים, המערכת הציבורית (בקהילה ובבתי החולים) התמודדה בהצלחה רבה עם עומס תחלואה קיצוני, ובהמשך עם מבצע חיסון לאומי חסר תקדים. עכשיו כשנראה שהמגפה שטלטלה את חיינו והביאה את בתי החולים הציבוריים כמעט אל קצה גבול היכולת עומדת לדעוך, זה הזמן למחשבה יצירתית למציאת הדרך לקדם את האינטרס הציבורי ולחזק את הרפואה בבתי החולים הציבוריים.
חיזוק הרפואה בבתי החולים הציבוריים, היא לא בהכרח רק הזרמה של משאבים כספיים, החסרים תמיד, אלא גם באמצעות פיתוח ויישום של מודלים יצירתיים, שיאפשרו התמודדות הוגנת של הרפואה הציבורית אל מול בתי החולים הפרטיים. מודלים שיתנו מענה לכל אותם גורמים שהופכים את המערכת הציבורית חלשה, ימנעו בריחת מוחות אל הרפואה הפרטית, יגדילו פעילות במשמרת שניה ושלישית, ויאפשרו מימוש זכותו של המטופל לרפואה מצוינת, לבחירת רופא, ולתנאי אשפוז טובים.
שני נתיבים - רפואה אחת?
בישראל, לצד בתי חולים ציבוריים הסובלים ממספר חסרונות משמעותיים, כגון זמינות תורים נמוכה, זמני המתנה ארוכים, רמת שירות לא אחידה, והיעדר אפשרות לבחירת רופא, מתקיים מערך פרטי משגשג אשר מציג יתרונות בדיוק בתחומים אלו.
בחירת רופא היא צורך בסיסי של המטופל, בייחוד כשמדובר בהחלטות מורכבות כמו ניתוח או צנתור לב. העובדה שמונעים זכות זו מהמטופלים ברפואה הציבורית גורמת להם לנהור אחר המנתחים בבתי החולים הפרטיים.
הרצוי והמצוי באיכילוב
המודל הרצוי הוא כזה שיאפשר חיזוק הרפואה הציבורית, ויאפשר תחרות הוגנת מול הרפואה הפרטית. האם קיים מודל כזה, שמשמר את הרופאים הבכירים במערכת הציבורית, מאפשר למטופל לבחור ברופא המטפל, שזמינות הטיפול בו מידית ללא צורך בהמתנה, וכל זאת במסגרת הרפואה הציבורית?
מודל כזה הוא טוב למטופל שזוכה בכל היתרונות מבלי לשלם כסף מכיסו, ועוזר לאינטרס הציבורי של חיזוק המערכת הציבורית והכוחות הפועלים בה.
לנו, כאן, במערך הקרדיולוגי באיכילוב, אין כלים להשפיע ולתקן את תחלואי הרפואה הציבורית ברמה הלאומית, אבל בד' אמותינו, חוללנו רפורמה אשר מתגברת על החסרונות של הרפואה הציבורית, ומקנה רמה גבוהה של איכות, שרות ובטיחות אשר עולה על זו של בתי החולים הפרטיים.
הרפורמה שהובלנו מאפשרת למטופל לבחור את הרופא המומחה שיטפל בו, תוך הענקת תנאי אשפוז טובים. מאפשרת קבלת טיפול רפואי מיטבי בפרק זמן קצר, תוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר ללא קשר לביטוח הרפואי וללא תשלום.
הרופאים שלנו מחויבים לבצע צנתורים וטיפולים התערבותיים רק בבית החולים הציבורי, וכדי לאפשר מתווה כזה יצרנו מנגנון השתכרות של הצוות הרפואי המאפשר השארתו המכובדת בבית החולים הציבורי.
בכדי לשפר את איכות הטיפול שאנחנו מעניקים, עיבדנו והטמענו מדדי איכות ובקרה מחמירים, תוצאות הטיפולים נבחנות אל מול סטנדרטים בין לאומיים, נערכת בקרה פנימית קבועה על האינדיקציות לטיפולים ועל איכות ובטיחות התוצאות. כל אלה מצטרפים ליתרונות המובנים של מטופל הצורך שירות בבית חולים ציבורי אוניברסיטאי גדול.
ברפואה הציבורית תהליכי קבלת ההחלטות הרפואיות מסודרים, היררכיים ומובנים. הדיון באינדיקציות הרפואיות הוא מדעי ומקצועי טהור, וחף משיקולים כספיים. כל הליך רפואי שמבוצע כפוף לביקורת רפואית פנימית. תהליכי הבקרה משמרים רמה רפואית גבוהה וחסרת פשרות.
המהפכה שיצרנו בקרדיולוגיה הציבורית באיכילוב לפני יותר מעשור, גרמה בזמנו לרבים להטיל ספק ביכולתה של הרפורמה הזו לשרוד לאורך זמן. אולם, העובדות מדברות בעד עצמן. מדובר במהלך בן 14 שנה, שהפך את המערך הקרדיולוגי באיכילוב למחלקה דומיננטית ומובילה, שהמטופלים בוחרים בה לקבלת הטיפול בלב שלהם.
אנחנו משמרים את הרופאים הבכירים במערכת הציבורית, ומעל לכל אנחנו מאפשרים למטופלים שלנו רפואה מיטבית בכל שעות היממה.
כאן המטופל נהנה מכל היתרונות: בחירת רופא מצנתר ללא עלות, זמינות מידית של הטיפול, בקרת איכות קפדנית של האינדיקציות לטיפול ושל רמת התוצאות, תוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם.
פרופ' שמואל בנאי הוא מנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי איכילוב - ת"א
