מגוון הפעולות המבוצעות באופן שגרתי בחדר הצנתורים, גדל בעשור האחרון בקצב מסחרר וחסר תקדים, וכולל טיפול במחלות אשר בעבר הלא רחוק טופלו בחדר הניתוח עם צורך בפתיחת בית החזה. טכנולוגיות חדשניות בתחום הקרדיולוגיה ההתערבותית, מאפשרות כיום טיפול זעיר פולשני במחלות של מסתמי הלב, מומי לב, וכן צריבה של מוקדים חשמליים לטיפול בהפרעות בקצב הלב.
ההתקדמות הרבה בתחום, התאפשרה בין היתר בזכות מהפכה של ממש ביכולות ההדמיה התלת ממדית של הלב, ופיתוח כלים לתכנון ויישום מדויק, מותאם אישית ובטוח של הטיפול בחדר הצנתורים. למעשה, ככל שהפעולה פולשנית פחות, כך נדרשים אמצעי הדמייה מדויקים ומתקדמים יותר, כדי לאפיין את האנטומיה הייחודית של כל חולה, להעריך את דרך הפעולה הכדאית ביותר, את הסיכונים הכרוכים בה ואת סיכויי ההצלחה שלה.
ההדמיה הסטנדרטית המבוצעת בחדר הצנתורים, מבוססת על שיקוף רנטגן המופק בזמן הפעולה בעזרת מצלמת רנטגן. צילום רנטגן משתמש בקרני x להדגמה של רקמות קשות, כגון עצמות, אך למעשה "מתעלם" מרקמות רכות כמו שריר הלב, רקמת חיבור וכלי דם, אותם דווקא חשוב להדגים בצנתור, או בעת צריבה של מוקד הפרעת קצב, ולכן ישנו צורך בהזרקת חומר ניגוד (על בסיס יוד), אל חללים של רקמות אליהן מכוונת ההתערבות. ככלל, שיטה זו אמנם מספקת לצוות המטפל תמונה טובה וברורה של מוקד ההתערבות, אך יחד עם זאת טומנת בחובה מספר מגבלות: (1) בצילום הרנטגן מתקבלת תמונה דו-ממדית של אברי גוף תלת ממדיים (הלב וכלי הדם), כך שאלמנטים מבניים חשובים, אינם זוכים להדגמה אנטומית מדויקת. כדי לפצות על מגבלה זו, יש צורך לשקף את הלב במספר זוויות משלימות, לקבלת תמונה מלאה יותר, וקביעת מנח העבודה המועדף לביצוע הפעולה; (2) צילום הרנטגן אינו נותן ביטוי חזותי לפעילות החשמלית של הלב; (3) חומר ניגוד המוזרק לחללי הלב ולכלי הדם עלול להזיק לכליות, ולכן הזרקתו מוגבלת במיוחד בחולים עם אי ספיקה כלייתית; (4) צילום הרנטגן מטבעו כרוך בחשיפת החולה והצוות הרפואי לקרינה מייננת.
דמיון היברידי
כמענה למגבלות המרכזיות של שיקוף הרנטגן, טכנולוגיית הדימות ההיברידית (hybrid imaging), המאחדת נתונים מאמצעי הדמיה שונים, המשתלבים בתוך תמונה אחת, החלה לתפוס תאוצה בתחום הקרדיולוגיה ההתערבותית בשנים האחרונות. הדמיה היברידית נועדה לשפר את ההערכה האנטומית הייחודית של כל מטופל ובכך לאפשר תכנון מותאם אישית של הפעולה הנדרשת עבורו באופן מדויק, יעיל ובטוח. העיקרון בבסיס טכנולוגיה זו הוא שלשיטות הדמיה שונות, המשתמשות בטכנולוגיות שונות, יתרונות וחסרונות, אך שילוב נכון ביניהן יכול להניב תמונה מדויקת ומעמיקה יותר בעת תכנון פעולות וביצוען, בהשוואה לכל הדמיה בנפרד. כך למשל, אקוקרדיוגרפיה (אולטראסאונד של הלב) מאופיינת ברזולוציית זמן (temporal resolution) גבוהה, כלומר יכולת הפרדה גבוהה בין תמונות עוקבות על פני זמן נתון, תכונה המאפשרת קבלת מידע איכותי על התכווצות שריר הלב ותפקודו, או על תנועת המסתמים ומהירות זרימת הדם על פניהם. לעומת זאת, טומוגרפיה ממוחשבת (computed tomography CT) או תהודה מגנטית (imaging, MRI (magnetic resonance מתאפיינים בעיקר ברזולוציה מרחבית גבוהה, המאפשרת איכות תמונה מצוינת בשל יכולתם להפריד בדיוק רב בין מבנים אנטומים סמוכים. הדמיה היברידית בחדר הצנתורים מאפשרת שילוב של מידע אנטומי משיקוף הרנטגן עם מידע המתקבל מאמצעי הדמיה אחר המבוסס על טכנולוגיה שונה, כגון אקו לב או CT לב. שילוב זה מעניק לרופא המצנתר הבנה מרחבית טובה יותר של המבנים בהם מתבצעת הפעולה וכן מידע על תפקוד המסתמים וזרימת הדם בין מדורי הלב. כל אלו תורמים לביצוע מדויק ויעיל יותר של ההתערבות, תוך צמצום הסיבוכים. בנוסף, התמונה המפורטת המתקבלת על סמך הדמיה היברידית, מאפשרת לצמצמם משמעותית את נפח חומר הניגוד הנדרש בעת הפעולה, ואף את מידת החשיפה של המטופל והצוות הרפואי לקרינת רנטגן.
נותנים קצב
בתחום הטיפול הפולשני בהפרעות קצב, ביצוע צריבה של מוקדי הפרעת קצב מבוסס לא רק על רישום פעילות חשמלית (אק"ג) מתוך הלב, אלא גם על מערכות הדמיה מתקדמות המאפשרות מיפוי אנטומי תלת ממדי מדויק, של מערכת ההולכה של הלב ושל מוקדים המייצרים פעילות חשמלית לא רצויה. מערכות אלו מאפשרות ניווט יעיל ובטוח של קטטרים מגוונים בתוך מדורי הלב, שתכליתם לאתר מוקדים חשמליים הגורמים להפרעות קצב ולצרוב אותם (ablation). המידע החשמלי שמופק על ידי מערכת ההדמיה מוצלב עם המידע האנטומי, לעיתים מבוסס על CT, וכך מושגת מפה חשמלית תלת-ממדית מדויקת, אינדיבידואלית לליבו של כל חולה. מערכות מיפוי אלו מאפשרות לנו כיום להרחיב משמעותית את יריעת הפרעות הקצב הניתנות לטיפול במעבדת הצנתורים.
הדמיה היברידית של הלב וכלי הדם הינה כלי חדש ומהפכני בטיפול במחלות לב לסוגיהן בחדר הצנתורים. המערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי תל -אביב, מצויד בטכנולוגיות החדישות ביותר בעולם, המספקות לצוות המטפל מידע מעמיק ומדויק להבנת האנטומיה ותפקוד הלב בזמן אמת, ולחולה טיפול יעיל ובטוח יותר בגישה זעיר פולשנית.
יובל לוי הוא טכנולוג רפואי ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה של המרכז הרפואי איכילוב - ת"א
ד"ר ג'רמי בן שושן הוא מצנתר בכיר ביחידה לקרדיולוגיה התערבותית של המרכז הרפואי איכילוב - ת"א
