ב.ש, בן 62, ללא כל מחלות רקע, היה באימון הריצה הקבוע שלו, כאשר לפתע התמוטט ברחוב ואיבד את הכרתו. בהעדר סימני דופק או נשימה, עוברי אורח החלו בביצוע החייאה בסיסית. צוות ניידת טיפול נמרץ שהגיע למקום תוך זמן קצר, חיבר אותו למוניטור שזיהה הפרעת קצב קטלנית הגורמת לדום לב מיידי, בשם פרפור חדרים. לאחר עיסוי לב, וטיפול על ידי מתן מכת חשמל חזר הלב לפעום, ונמדד דופק סדיר. צוות הניידת יצר קשר ישיר עם היחידה לטיפול נמרץ לב, והקרדיולוג התורן קיבל דיווח על פרטי המקרה. תרשימי האק"ג שבוצעו בשטח והועברו לקרדיולוג התורן העידו שמדובר באוטם חד בשריר הלב, ועל כן נתן הקרדיולוג הנחייה לצוות מד"א להעביר את החולה ישירות לחדר הצנתורים לביצוע צנתור טיפולי דחוף. ההנחייה שנתן הקרדיולוג לדלג על המעבר דרך חדר המיון, ולהגיע ישירות לחדר הצנתורים, נועדה לחסוך זמן יקר כדי לנסות למנוע נזק בלתי הפיך ללב. צוות מד"א העביר את החולה ישירות מהאמבולנס לחדר הצנתורים כשהוא מורדם ומונשם. בחדר הצנתורים הודגמה חסימה מלאה של העורק הכלילי הקדמי, שהוא החשוב משלושת העורקים הכליליים המספקים דם לשריר הלב, ובאמצעות טכנולוגיה של צנתור טיפולי התערבותי, הצליח הקרדיולוג המצנתר בתוך דקות ספורות לפתוח את החסימה בעורק הכלילי ולחדש בו את זרימת הדם. באזור החסימה בעורק השתיל המצנתר תומכן (סטנט) כדי לשמר את העורק פתוח עם זרימת דם תקינה.
לאחר הצנתור הועבר ב.ש ליחידה לטיפול נמרץ לב, כשהוא עדיין מורדם ומונשם. ביחידה קיבל אותו צוות הסיעוד אשר חיבר אותו למספר מערכות ניטור וטיפול: הגוף כולו נעטף במערכת קירור שתפקידה לשמר טמפרטורת גוף נמוכה (33 מעלות צלסיוס) למשך 24 שעות. קירור הגוף מסייע במניעת נזק מוחי על רקע העדר חמצן, במטופלים שעברו החייאה. בנוסף הוא חובר למערכת המנטרת את טמפרטורת הגוף, מספר הנשימות, לחץ הדם, הדופק, אחוז ריוויון החמצן בדם, ותפוקת השתן. הוא חובר למכונת הנשמה ולמערכות המזליפות תרופות שונות בריכוזים על פי הנחיית הרופא. לאחר יממה טמפרטורת הגוף הועלתה בהדרגה, חומרי ההרדמה הופחתו ולאחר יום נוסף חזר להכרה ובהמשך התאושש לחלוטין. לאחר ימים ספורים שוחרר לביתו.
ייחודה של היחידה
זו שגרת יומה של היחידה לטיפול נמרץ לב המהווה את חוד החנית של הטיפול הקרדיולוגי הדחוף בחולים הקריטיים. ביחידה לטיפול נמרץ לב מאושפזים חולי לב הנמצאים במצב רפואי-קרדיאלי לא יציב ושנשקפת סכנה לחייהם בטווח המיידי. בנוסף מאושפזים ביחידה מטופלים שעברו פרוצדורות טיפוליות מורכבות כמו השתלות של מסתמי לב, חולים הזקוקים לתמיכה מכנית או חשמלית בתפקוד הלב, וחולים הזקוקים לניטור צמוד בשל סכנה להופעה של הפרעות קצב קטלניות.
בשעה שהיחידות האחרות במערך הקרדיולוגי, מפתחות מומחיות כל אחת בתחום צר יחסית, צוות הטיפול הנמרץ נדרש לגלות שליטה במגוון רחב של פרוצדורות טיפוליות וסיבוכיהן האפשריים, ולהכיר את שיטות הטיפול החדשניות ביותר. מעבר לכך, מצבם המורכב של החולים מצריך מצוות היחידה להתמודד עם מגוון סיבוכים שאינם קשורים רק ללב, אלא לאברים אחרים אשר תפקודם נפגע כתוצאה מכשלון הלב, כגון כליות, ריאות, וכבד. על כן, העבודה ביחידת טיפול נמרץ נעשית תוך שיתוף פעולה עם רופאים מתחומי מומחיות אחרים בתחום הלב (מצנתרים, מומחי אי ספיקה, מומחי הפרעות קצב) וכן עם רופאים מומחים מתחומים שונים כגון מומחים במחלות זיהומיות, מחלות ריאה, מחלות כליה, מערכת העיכול ועוד. היחידה לטיפול נמרץ לב מצוידת במיטב התרופות והציוד הרפואי שהם המילה האחרונה ברפואה ובטכנולוגיה. בין אלה נכללים מכשירי הנשמה פולשניים ולא פולשניים, אמצעי תמיכה מכנית ללב הכושל, ניטור המודינמי מתקדם, מכשיר לטיפול היפותרמי בחולים לאחר החייאה, מכשירי דיאליזה ומכשירי אולטרה-סאונד להדמיה של הלב, הריאות וכלי הדם.
כל מה שהלב צריך
לאחרונה שודרגה מערכת המוניטורים ביחידה למערכת חדישה ומשוכללת המנטרת את המטופלים באופן קבוע ומעבירה מידע חיוני לתחנת האחיות, במשך 24 שעות ביממה. זאת, כדי לזהות ולאפשר תגובה מהירה ויעילה של הצוות לכל בעיה. המערכת מנטרת את מדדי לב החולה גם כשהוא שוכב במיטתו, וגם כאשר הוא מועבר לבדיקת הדמייה מחוץ למחלקה.
ב.ש התאושש יפה מהאירוע שעבר ושוחרר לביתו לאחר מספר ימים. במקרים אחרים, אירוע דומה של אוטם שריר הלב עלול להוביל למהלך מסובך יותר עם פגיעה קשה בתפקוד הלב והתפתחות סיבוכים, כגון הפרעות קצב, ואי ספיקת לב, המצריכים טיפול ממושך יותר, עם גמילה איטית מהנשמה והתאמת הטיפול התרופתי המיטבי. במקרים קיצוניים (למשל לאחר אוטם נרחב או דלקת חריפה וקשה בשריר הלב), כאשר יש צורך לאפשר ללב זמן החלמה לצורך התאוששות, מחובר החולה למכשיר "אקמו" שהינו סוג של מכונת לב-ריאה. הדם נשאב ממחזור הדם של המטופל באמצעות משאבה מכנית, מוזרם במכשיר דרך ריאה מלאכותית, המחמצנת אותו ומסלקת ממנו פחמן דו-חמצני, מועבר בהמשך דרך רכיב במכשיר המחמם אותו ומוזרם חזרה אל גופו של המטופל. הטיפול בחולים המחוברים למכשיר האקמו מתבצע על ידי צוות רב מערכתי הכולל רופאים מהיחידה לטיפול נמרץ לב, טיפול נמרץ כללי, מערך האקוקרדיוגרפיה ואי ספיקת לב.
במקרים אחרים, בחולים עם אי ספיקת לב קשה נדרשת השתלה של לב מלאכותי. הלב המלאכותי שנמצא בשימוש הרווח ביותר קרוי LVAD (Left Ventricular Assist Device), והוא למעשה מכשיר שתומך בפעולת החדר השמאלי של הלב, דרכו זורם הדם שמסופק בהמשך לכל איברי הגוף. מחדר שמאל, זורם הדם לאבי העורקים ומשם לעורקים גדולים, עורקיקים לאיברי הגוף כולו, לשם העברת חמצן ומזון לתאים. טיפול זה ניתן כאמור לחולים עם אי ספיקת לב קשה, לעיתים כ"גשר" עד להשתלת לב, ולעיתים כטיפול קבוע.
מאז שהוקמו לראשונה היחידות לטיפול נמרץ לב בשנות השישים של המאה הקודמת, חל שינוי משמעותי באוכלוסיית החולים השוהה ביחידות אלו. בתחילת דרכן, הדגש העיקרי ביחידות היה על ניטור קצב הלב של החולה ומתן מענה מהיר להפרעות קצב וסיבוכים חריפים של אוטם בשריר הלב.
השימוש בצנתור ראשוני בזמן אוטם שריר הלב (ביצוע צנתור טיפולי תוך 90 דקות מרגע האבחנה של האוטם), הביא לעליה דרמתית בהישרדות המטופלים הלוקים באוטם שריר הלב, ולירידה בסיבוכים המידיים והמאוחרים. במקביל , התפתחו טיפולים מתקדמים לאי ספיקת לב, הפרעות קצב, ומחלות לב מבניות אשר הביא לשיפור ביכולת הטיפול שלנו במגוון מחלות לב אך גם הביא לעליה במספר החולים המורכבים אשר סובלים מבעיות רפואיות נוספות מעבר למחלת הלב. בנוסף, חלה עלייה מתמדת בגילם של החולים המבוגרים המתאשפזים, הסובלים לעיתים קרובות ממחלות רקע מרובות. ועל כן חולי לב רבים מתאשפזים ביחידה לטיפול נמרץ בלב עם מעורבות ישירה או עקיפה של מערכות נוספות בגוף, בנוסף לבעיה הראשונית בלב, למשל, זיהום חריף המלווה בכשל רב מערכתי, אי ספיקת כליות וכבד חריפים, אי ספיקה נשימתית ועוד. הטיפול בחולים המורכבים הוא אחד מאתגריה של היחידה לטיפול נמרץ לב, אשר עושה שימוש בצוות רב תחומי, ובציוד המתקדם ביותר על מנת לטפל באופן מיטבי בחולים אלו.
ד"ר קובי שחם הוא מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, במערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי איכילוב - ת"א
