בשנים האחרונות חלה תמורה ביחסי מטפל-מטופל המתבטאת במתן חשיבות הולכת וגדלה למעורבות המטופל בטיפול שמוענק לו. מטופל מעורב הוא כזה שמודע ומבין את מצבו, מעודכן באפשרויות הטיפול ומשתתף באופן פעיל בקבלת ההחלטות הרפואיות. כאשר המטופל מעורב, סיכויי הצלחת הטיפול בו גדולים יותר, משך אשפוזו מתקצר, והסיכוי לצורך באשפוז נוסף יורד.
גם המערכת הרפואית מרוויחה ממטופל מעורב. עלות הטיפול קטנה יותר, והעומס על הצוות הרפואי קטן, כיוון שהוא נדרש לשהות פחות לצד מיטתו של המטופל שלוקח שליטה על בריאותו. ההכרה בחשיבות הנושא היא רק תחילת התהליך. המפתח למעורבות המטופל מצוי בהבנה של המטופל את מצבו, אבל מערכות בריאות בכל העולם מתקשות לגשר על פערי התקשורת, התרבות והאוריינות הרפואית, המקשים על המטפל להסביר למטופל את מצבו ואת הטיפול שנבחר עבורו.
"המטופל במרכז" היא תפיסה חדשנית בתחום הרפואה. היא גורסת שתפקיד המוסד הרפואי הוא לטפל באדם, ולא במחלה. בית החולים איכילוב קיבל החלטה אסטרטגית להוביל את מהפכת המטופל במרכז בישראל, והתמודדות עם אתגר התקשורת ניצב במרכז מאמציו למימושה.
הפתרון נמצא בשיטה פורצת דרך להדרכה ולהנגשת מידע רפואי בסיוע טכנולוגיה. בשותפות עם החברה הישראלית GistMD, הוטמעה בבית החולים מערכת המאפשרת הדרכה מותאמת אישית לכל מטופל. המערכת, באמצעות אלגוריתם חכם, מייצרת למטופל סרטון הנפשה בכיכוב בן דמותו מבחינת מגדר, גיל, ושפה. הסרטון מסביר בשפתו של המטופל ותוך שימוש במושגים ברורים ומוכרים את מצבו הרפואי, לרבות מחלות הרקע המיוחדות לו, את אפשרויות הטיפול המתאימות וכיצד הטיפול הספציפי אותו הוא עומד לקבל יסייע בהחלמתו.
הצעד הראשון בהטמעת המערכת הייתה פיתוח מערך הדרכה, מעין תסריט עם עלילה משתנה, לכל הליך רפואי, שעל בסיסו תרכיב המערכת את הסרטון המותאם. בזכות התגייסות של פרופ' שמואל בנאי, מנהל המערך הקרדיולוגי, רופאים מומחים ומנהלות מערך הסיעוד.
אלה, יחד עם פסיכולוגים, אנתרופולוגים, אנימטורים, מומחי ממשק משתמש, מומחי בינה מלאכותית, ומפתחי תוכנה, עבדו על הפרוייקט במשך 18 חודשים. התוצר הוא מערך הדרכה דובר חמש שפות, המכסה את כל הפתולוגיות (המחלות) הרלוונטיות ואת מגוון מחלות הרקע הנלוות למחלת לב. הסרטון המותאם מלווה את המטופל לכל אורך האשפוז ומשתנה בהתאם למצבו, כשהוא ובני משפחתו יכולים לצפות בו שוב ושוב.
היום, שבועות בודדים לאחר השקת המערכת במערך הקרדיולוגי, השינוי כבר מוחשי. ניכר שהמטופלים מגיעים לפגישות עם הרופאים, כשהם יותר מוכנים ומודעים למצבם הרפואי ולטיפול לו הם זקוקים. המערכת מעשירה את הקשר של המטופל עם הצוותים המטפלים.
מחקר של שירותי בריאות כללית, מגלה שבשנת 2020 אובחנו בישראל כ-53,000 חולי אי-ספיקת לב, מתוכם אושפזו כ-47,000 ביותר מחצי מיליון ימי אשפוז, מעל עשרה ימים בממוצע למטופל. קרוב ל- 30% מהם צפויים לחזור לאשפוז תוך חודש מהשחרור, כשלרוב הדבר נובע מהעדר תוכנית טיפול ברורה במעבר לקהילה.
עבור ד"ר עופר חבקוק, מומחה לאי ספיקת לב ומנהל האשפוז הקרדיולוגי, מציאת פתרון לבעיית האשפוז החוזר הוא יעד מרכזי. "אנחנו חשים תסכול גדול כשאנחנו פוגשים מטופל שחוזר לאשפוז, רק בגלל שלא הצלחנו לגרום לו להבין למה וכיצד הוא צריך להמשיך את הטיפול התרופתי בבית. זו אחת הסיבות למוטיבציה הרבה שלנו להרים את הפרויקט המורכב הזה".
בחזונו של פרופ' שמואל בנאי מנהל המערך הקרדיולוגי באיכילוב, האתגר הבא הוא מינוף הצלחת הפרויקט לפיתוחו של כלי הדרכה להבטחת הרצף הטיפולי בשחרור לקהילה.
"מדובר בנקודת כשל שבכל העולם מנסים להתמודד איתה, ואנחנו, כאן באיכילוב, קרובים מאוד למציאת הפתרון. מבחינתנו 'המטופל במרכז' - כבר הרבה יותר מסיסמה, זה כבר ממש סרטון", מדגיש פרופ' בנאי.
GistMD הוקמה ע"י דן רולס, פרופ׳ אורי רוגובסקי, ד״ר אמיר בקר, ד״ר אורית נוידרפר יחד עם קבוצת משקיעים ויזמים בתחום הבריאות, בהובלת ניר קלקשטיין, יוסי סגול, פיטר קאדאס וד"ר אילן כהן. החברה מונה כשלושים עובדים, והמוצרים שפיתחה בתמיכת הרשות לחדשנות ובשיתוף פעולה ייחודי עם הצוותים באיכילוב, נמצאים בבחינה בבתי חולים מובילים בעולם.
