רו"ח בועז יפעת לקח את תחום השכלתו ועיסוקו ויחד עם עברו כקצין במשטרת ישראל, הצליח להתמחות בנושא מרתק ובאותה המידה חשוב: חקירת מעילות והונאות. רו"ח יפעת, בעל ותק של 30 שנה בתחום חקירות כלכליות, מספק שירותים לחברות מכל הסוגים, ומצליח לסייע להן למנוע הפסדים כספיים כבדים בעקבות חשיפת מעילות בתוך הארגון ומחוצה לו. זאת, לאחר שצבר ידע וניסיון, הן כרואה חשבון והן כקצין משטרה בכיר. בעקבות ניסיונו הרב הוא גם מעניק חוות דעת כלכליות לבתי המשפט.
ראיית חשבון מצטיירת כתחום עיסוק אפור ומשעמם, ואילו העיסוק שלך בחקירת מעילות והונאות נשמע מרתק. איך הגעת לעסוק בתחום הזה?
"אחרי מספר שנים של עבודה בראיית חשבון מסורתית, כמנהל כספים בחברה תעשייתית בישראל ובארצות הברית, 'נחתתי' ביחידה הארצית לחקירות הונאה של משטרת ישראל. כן, זו שכבר שנים רבות עוסקת בחקירת פוליטיקאים. הייתי מעורב בחקירות כלכליות וחשבונאיות גדולות ומוכרות, ובשני משפטים כלכליים מורכבים הייתי צמוד לתביעה במהלך המשפט. סיימתי את שירותי במשטרה אחרי חמש שנים בדרגת סגן ניצב, והחלטתי להתמקד בתחום של חקירת מעילות והונאות. זה תחום מרתק ואין מקרה דומה למשנהו".
מה בעצם עושה חוקר מעילות והונאות?
מעילה והונאה כספית הן עבירות צווארון לבן המתבצעות בתדירות גבוהה למדי בעסקים, חברות וארגונים בישראל, וכמובן שבכל העולם. הן עלולות לגרום לנזק כלכלי משמעותי לארגון וגם לנזק תדמיתי. את העבירות עלולים לבצע לא רק עובדים בדרגים שונים מתוך הארגון, אלא גם גורמי מחוץ לארגון, כגון ספקים או לקוחות".
"לצערם של הנפגעים, המעילה מתגלה באיחור כאשר כבר יש נזק. במקרה כזה יש צורך בחקירת האירוע, כדי להבין מה היו הפרצות שאפשרו את המעילה ולאחר מכן לפעול לסגירת הפרצות. כמובן שצריך לכמת את הנזק שנגרם לארגון וזאת לצרכים שונים, כמו הגשת תביעה נגד מבצע המעילה ונגד חברת הביטוח, אם לחברה יש ביטוח מתאים כגון ביטוח נאמנות עובדים; עדכון הרישומים החשבונאיים והגשת תלונה במשטרה נגד העבריין".
למה חברה שבה מתעורר חשד למעילה צריכה לפנות למומחה חיצוני, ואינה יכולה לטפל באירוע עם אנשי המקצוע שלה?
"רצוי להיעזר במומחים מחוץ לחברה כדי לחסוך במשאבי הניהול של הארגון, ולמנוע מעורבות רגשית של העובדים באירוע המצער. לפני מספר שנים בארגון כלכלי של קיבוצים התעורר חשד למעילה של מנהל הכספים. חבר שלי היה היועץ הפיננסי של הארגון ובעל יכולת מקצועית לבצע החקירה, אבל הוא ביקש שאני אעשה זאת בגלל היכרות רבת שנים עם החשוד. המעורבות הרגשית שלו עם החשוד הייתה עד כדי כך גבוהה, שכאשר התגלה ממצא שלכאורה הסיר החשד ממנהל הכספים, פנה אלי היועץ הכספי בתקווה שהחשד אינו מבוסס".
האם הניסיון והיכולת המקצועית שלך מוגבלים לחקירות רק בישראל?
"לא ולא. במשך השנים היו מספר מקרים בהם ביצעתי חקירות בחו"ל, בגלל הניסיון שלי בארצות הברית והשליטה שלי באנגלית וצרפתית. עשיתי גם חקירה באוקראינה. הרישומים בהנהלת חשבונות הם בשפה בינלאומית, ולא משנה איך מאייתים חובה וזכות".
האם יש חשיבות לזמן ולמהירות שבה מתבצעת חקירת החשדות?
"בוודאי, ומכמה סיבות: יש לוודא מי מעורב במעילה כדי לעצור אותה סופית, ולמנוע ממעורבים נוספים לשבש את ההוכחות. תגובה מהירה מאפשרת לארגון לנקוט בהליכים משפטיים מידיים נגד החשוד, כמו צו עיכוב יציאה מהארץ ובקשה במעמד צד אחד להטלת עיקולים. זאת, כדי למנוע מהחשוד להבריח נכסים, שמהם הארגון יוכל להיפרע ולהקטין את נזקיו. אם לארגון יש ביטוח נגד מעילות עובדים, יש לעדכן במהירות את חברת הביטוח. סיבה נוספת לחשיבות מהירות התגובה נועדה לחשוף את הנסיבות שאפשרו את ביצוע העבירה, להסיק מסקנות מהאירוע, ולסגור את הפרצות שימנעו הישנות מקרים דומים בעתיד".
במקרה של מעילה, האם אתה ממליץ ללקוחותייך להגיש תלונה במשטרה?
"מדובר בהחלטה משותפת לעורכי הדין, להנהלת הארגון ולי כחוקר. יש כמובן גורמים אינדיבידואליים, ואין נוסחת פלא שקובעת האם להגיש תלונה או לא. אני כן מדגיש ללקוחות שעדיף כי את התלונה אני אגיש. בעקבות הניסיון שלי במשטרה, אני יודע לתקשר עם החוקרים בשפתם".
"במעילה שאירעה בחברה בת של חברה ציבורית גדולה הגשתי תלונה בשם החברה. מסירת התלונה במשטרה נמשכה על פני שבע פגישות, כי היה צריך להציג את כל הראיות מהבנקים. הגשתי לחוקרת את הראיות 'על מגש של כסף', ומיד עם סיום הגשת הראיות המשטרה עצרה את מנהל החשבונות שהיה חשוד במעילה. הוא נעצר עד תום ההליכים. במקביל, הגשתי סיוע צמוד לפרקליט שניהל את ההליך המשפטי, ובגלל איכות הראיות הסנגור הסכים לעסקת טיעון ללא קרב משפטי. אני יכול לספר על שני מקרים נוספים שבהם הגשתי תלונה במשטרה, ומאוחר יותר, במסגרת פשרה אזרחית המתלונן משך את התלונה. התלונה שימשה כמנוף להשגת פשרה לטובת המתלונן שהיה נפגע בהליך אזרחי".
באתר האינטרנט שלך מצוין שאתה גם עוסק במתן חוות דעת כלכליות וחשבונאיות לבתי משפט. כיצד ניתן להסביר את החיבור בין חקירת מעילות והונאות לבין מתן חוות דעת כלכליות?
"חוות הדעת שאני מגיש אינן 'מוצר מדף', כמו חלוקת זכויות פנסיוניות בין בני זוג במסגרת סכסוך בבית משפט למשפחה. גם בחוות הדעת שלי יש אלמנטים חקירתיים הנדרשים בחקירת מעילות והונאות. באחד המקרים מוניתי כמומחה מטעם בית המשפט למשפחה. האשה טענה שבעלה מכר סחורה ללא עקבות בהנהלת החשבונות, ובכך הבריח ממנה כסף. לצורך הבדיקה לקחתי את מסמכי הנהלת החשבונות של הבעל, וביצעתי מעקב אחרי פריטים מהקנייה שלהם מהספקים עד האספקה ללקוחות, ועל ידי כך שללתי את טענת האשה לפיה הבעל קנה ומכר ללא חשבוניות".
מהו האתגר הגדול ביותר בעבודתך?
"לפצח את המעילה ולהשיג את ההוכחות הטובות ביותר לביצועה, כדי שללקוח תהיה תועלת מעבודתי. התועלת ללקוח היא האפשרות להגיש תביעה לביטוח או תביעה אזרחית נגד המועל או נגד צדדים שלישיים, כגון רואי חשבון שעקב רשלנות בעבודתם התאפשרה המעילה. בשלב הבא עליי לכתוב את חוות הדעת כך שיהיה מובן לקורא. צריך לזכור שיכולים להיות כמה קוראים, בהם חברת הביטוח שצריכה לפצות את החברה על אירוע המעילה; חוקר המשטרה שבפניו אני מגיש את התלונה בשם החברה ובית המשפט שבפניו מוגש הדוח אם מוגשת בקשה לעיקול על נכסי מבצע המעילה, או כאשר מתנהלת תביעה נגד מבצע המעילה".
איני יכולה להימנע מלשאול על התביעות הייצוגיות והנגזרות שבהן היית מעורב. כיצד זה קשור לעיסוקך?
"זה חלק מהדנ"א החקירתי שלי. מספיקה ידיעה בעיתון או מידע שאני שומע כדי שאתחיל בביצוע בדיקות ובהתייעצות עם עורך דין אפתח בהליך בין אם זו תביעה ייצוגית או נגזרת".
בין החברות שתבעת נמנות חברות ענק, כולל בנק ומספר יבואני רכב. אלה לא דגי רקק, אינך פוחד להילחם בענקים?
"העובדה שהייתי בהליכים נגדם מוכיחה שאיני פוחד, כל עוד אני ועורכי הדין שלי משוכנעים שאני צודק. אם צריך אני גם מגיש ערעור לבית המשפט העליון. לשמחתי, עד עכשיו בשני מקרים בהם הגשתי ערעור זכיתי. באחד המקרים אף הייתה במשך שנים הלכה על שמי 'הילכת יפעת', העוסקת בגילוי מסמכים בתביעה ייצוגית".
לסיכום, האם יש תיק שזכור לך במיוחד?
"בין בני דודים שהיו בעלי מניות בחברה, התגלע סכסוך לגבי תשלום שכר לאחד הצדדים. המקופח ביקש שאערוך חקירה בחברה לגבי תשלומים לבעל המניות האחר. ביצעתי חקירה מתוך מערכת הנהלת החשבונות של החברה והכנתי חוות דעת, שבה טענתי כי אחד מבעלי המניות גנב מהחברה כשני מיליון שקלים והסתיר המשיכות באמצעות רישומים כוזבים מתוחכמים בהנהלת החשבונות. כאשר מוגשת חוות דעת בהליך משפטי, הצד השני מגיש חוות דעת מטעמו שנועדה להפריך את חוות דעתי או לחקור אותי בבית המשפט. במקרה הנדון הצד השני לא הביא חוות דעת נגדית ולא חקר אותי בבית המשפט, וכבוד השופטת קבעה כי חוות הדעת שלי סופית ומוחלטת".
