בסעיף 4 לחוק המחשבים התשנ"ה-1995, מוגדרת "חדירה לחומר מחשב" ככניסה שלא כדין לחומר הנמצא במחשב באמצעות התקשרות או התחברות עם המחשב, או על ידי הפעלתו. דין ביצוע עבירה זו הוא מאסר של שלוש שנים. סעיף 5 לחוק מוסיף כי דינה של חדירה לחומר מחשב לשם ביצוע עבירה אחרת כגון גניבה וכיו"ב, הוא מאסר של חמש שנים.
פסק דין רע"פ 8464/14 בעניין מדינת ישראל נ' עזרא (ניתן ביום 15.12.2015) היווה מהפכה של ממש בכל הנוגע לעבירות מחשב ופשיעה במרחב הסייבר. בפסיקה זו הרחיב בית המשפט העליון את המושג "חדירה לחומר מחשב" וקבע כי היסוד ההתנהגותי שב"חדירה" יפורש באופן רחב ויכלול כל גישה או כניסה אל מידע הנמצא במחשב, וזאת בכל דרך שהיא.
נניח, לדוגמא, שפלוני גילה לכם את סיסמת הכניסה למחשבו של אלמוני ועשיתם בה שימוש על מנת להיכנס אל המחשב. בעבר הייתם נאשמים רק בעבירה לפי חוק הגנת הפרטיות, שכן הפרשנות שניתנה לחוק המחשבים עסקה ב"פריצה" - חדירה באמצעות מניפולציית קוד. היום, לאור פסיקת בית המשפט העליון, תואשמו גם בביצוע עבירה לפי סעיף 4 או 5 לחוק המחשבים.
היסוד ההתנהגותי של העבירה אינו דורש התגברות על מכשול טכנולוגי בדמות סיסמא או הצפנה כזו או אחרת. כלומר, עצם הכניסה למחשב ללא רשות מהווה עבירה לפי סעיפים 4 ו-5 לחוק המחשבים. בהתאם לכך, גם "פיגוע פייסבוק" או כל פעולה שתבוצע בחשבון פייסבוק ללא רשות בעל החשבון - ייחשבו לעבירה לפי סעיפים אלו.
בנוגע לעניין ההרשאה, בית המשפט העליון קבע כי גם אדם בעל גישה פיזית למחשב והרשאה לתיקיות ספציפיות בו, אשר ייגש לתיקיות אליהן אין לו הרשאה, יעבור עבירה של חדירה לחומר מחשב.
בית המשפט העליון אף קבע כי לאור החידושים הטכנולוגיים התכופים, לא ניתן לפרש את החוק לפי אותה פרשנות ארכאית ומיושנת. מכאן, שעל בית המשפט מוטלת החובה לפרש את לשון החוק בהתאם למציאות המשתנה בה הטכנולוגיה ומרחב הסייבר תופסים מקום רחב יותר בחיי האזרחים, ובכך להעניק לצרכני הטכנולוגיה והאינטרנט ביטחון בשימוש והגנה משפטית מתאימה.
במקביל, קיימים מקרים בהם יחמיר בית המשפט עם מבצע העבירה, כגון: ביצוע עבירה נלווית כגון גניבה, פגיעה בצנעת הפרט וכיו"ב; גרימת נזק ישיר או עקיף בעקבות החדירה; הפקת רווח כלכלי או כוונה להפיק רווח כלכלי מביצוע העבירה; ריבוי חדירות למחשב מסוים ו/או ריבוי מחשבים אליהם נעשתה חדירה; השתלת נוזקה ("סוס טרויאני") לצורך אפשרות לחדירה חוזרת; התחזות לאדם בעל הרשאת גישה; תחכום והתגברות על מכשולים טכנולוגיים בדמות סיסמאות ועוד.
לעומת זאת, קיימים מקרים בהם יקלו את הדין עם מבצע העבירה, כמו למשל חדירה שבוצעה אך ורק לצורכי אבטחת מידע, קרי, להתריע בפני בעל המערכת על פגיעותה; או חריגה מהרשאה מבלי לבצע עבירה נלווית, וללא תחכום והתגברות על מכשולים טכנולוגיים.
לקריאה נוספת בנושא עבירות מחשבים, הן על ידי חובבנים והן על ידי האקרים (בעברית: "פרצנים").
המאמר אינו תחליף לייעוץ משפטי בידי עורך דין. האמור מעניק מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואף לא חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.
_______________________________________________________
שם העו"ד: אמיר ברכה
שם המשרד: משרד עו"ד פלילי – אמיר ברכה
תחום התמחות: משפט פלילי
רזומה מקצועי מקוצר:
לעו"ד אמיר ברכה תואר שני (אשכול פלילי) מאוניברסיטת בר אילן. עבר התמחות בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה). במשך שנים רבות עבד עו"ד ברכה במשרדי עורכי דין מובילים בתחום הפלילי. מלבד הניסיון והרקע בליווי וייצוג בתיקים פליליים, למשרד התמחות ייחודית בעבירות מחשב. התמחות זו נסמכת על הידע הטכני הנרחב במחשבים בשילוב הבקיאות המשפטית המקיפה של עו"ד ברכה.
אני מאמין/מוטו: אנו מטפלים באנשים ולא בתיקים, דוגלים בלויאליות ובתשומת לב רבה לצרכי הלקוח ומשפחתו, לצד מקצועיות חסרת פשרות.
פרטי התקשרות:
כתובת: אריאל שרון 4 (מגדל השחר), גבעתיים
טלפקס: 03-5747402
נייד (24/6): 054-5417541
אתר: https://www.mishpati.co.il/lawyers/amirous
דוא"ל: Amirous@gmail.com
עמוד פייסבוק: משרד עו"ד אמיר ברכה
לעמוד של עו"ד אמיר ברכה באתר זאפ משפטי >>
בשיתוף אתר זאפ משפטי
לכל הטיפים מעורכי הדין והמומחים >>
