שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה הוא אינו דבר שבשגרה בישראל, אבל בשנים האחרונות מתגבשת ההכרה שעבודה משותפת עשויה לתרום לשני הצדדים. באקדמיה מבינים שכדי להישאר רלוונטיים הם חייבים להיות מעורבים יותר בעולם התעסוקה, ואילו בתעשייה מבינים שכדי להצליח בשוק גלובלי המתפתח ללא הפסקה, עליהם להשקיע כל הזמן במחקר ופיתוח.
הטכניון ומועצת נאות החליטו להרים את הכפפה, וקיימו החודש בקמפוס שרונה של הטכניון בתל אביב מפגש ייחודי בין נציגי המפעלים באזור התעשייה נאות חובב לחוקרי הטכניון.
הצורך במפגש עלה לאחר ביקורו של נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, במועצת נאות חובב. במהלך הביקור הציג ראש מועצת נאות חובב, אנדרי אוזן, את השינויים שחלו בפארק התעשייה בשנים האחרונות, וסיפר על כוונתה של המועצה ליצור שיתופי פעולה עם האקדמיה: "התעשייה בישראל נמצאת במצב לא מעודד, בלשון המעטה. המפעלים הקיימים מצמצמים את פעילותם או מעתיקים את הפעילות למזרח ואין מחקר ופיתוח שיביא לייצור מוצרים חדשים ולהקמת מפעלים חדשים", אמר אוזן. "אם נצליח להביא לשיתוף פעולה עם חוקרי האקדמיה, וכך נצליח לפתח חומרים חדשים לטיפול בצומח, בבעלי חיים, בשפכים, בטיפול בנושאים הסביבתיים - עם ישראל ירוויח, המפעלים ירוויחו והטכניון ירוויח, כי בסופו של דבר מחקר ופיתוח לא הולך בלי תעשייה ולהפך", הוסיף אוזן.
ההחלטה האסטרטגית של מועצת נאות חובב משתלבת היטב עם חזונו של נשיא הטכניון - להנגיש את הידע העצום של הטכניון לתעשייה בישראל. ראש מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע"מ, פרופ' ווין קפלן, התגייס לקידום הרעיון ויזם מפגש ראשון לקידום שיתוף הפעולה בין הטכניון למועצת נאות חובב ומפעלי המועצה התעשייתית. "לטכניון יש שלוחה בקורנל, ניו יורק. אנחנו מקימים קמפוס ענק בסין, והקמנו את הקמפוס הגדול בשרונה ת"א. הטכניון עושה הכול כדי להפיץ את הידע שלו", אומר עודד רביב, מנהל תחום לימודי ההמשך, "אבל אסור לשכוח שלפני הכול אנחנו מוסד אקדמי-ישראלי, ולכן חשוב לנו להביא את הידע לקהל היעד הטבעי שלו - התעשייה הישראלית", מבהיר רביב.
לפרטים נוספים אודות תחומי הלימוד ביחידה ללימודי המשך של הטכניון >>
במפגש נכחו בכירי מערך מחקר ופיתוח של המפעלים "מקסימה", "לוקסמבורג", "קופולק", "טבע", "אדמה מכתשים" "פריגו" "כיל – תרכובות ברום", וכן מנהלי מועצת נאות חובב, לצד חוקרים מהטכניון מתחומי ההנדסה האזרחית, הסביבתית, הכימית ועוד.
המפגש נפתח בפרוט של נציגי המפעלים השונים על האתגרים והבעיות עמם הם מתמודדים. כך למשל, נציג חברת "לוקסנבורג", המייצרת, מייבאת ומפתחת חומרי הדברה לחקלאות, הסביר כי הבעיה העיקרית בה הם נתקלים במפעל היא הקושי בייעול תהליכי הייצור והקטנת בעיית הרחף של תרסיסי ההדברה. נציגי "טבע" סיפרו כי הם מתמודדים עם אתגרי ייצור, בטיחות ואיכות סביבה, ואילו נציג המפעל "תרכובות ברום" הסביר כי יש בשטחם כמות עצומה של פסולת שכרגע לא ניתנת למחזור, והשאיפה שלהם היא להפוך את אותה הפסולת למקור לרווח נוסף.
נציג מועצת נאות חובב סיפר על התמודדות המועצה עם בעיה קשה של מפגעי ריח בשטחה, כתוצאה משפכים שהצטברו בצורת מים מזוהמים בבריכות המועצה ובמאות דונמים של בוצה מזוהמת, וכן הקושי בטיפול במי התהום המזוהמים: "למרות שהמועצה עומדת בדרישות התקינה, היינו שמחים לו יכולנו לשתף פעולה עם חוקרי הטכניון בנושא של מפגעי ריח, מים וטיהור שפכים", אומר אוזן. "אם נוכל לטהר את המים ולהשתמש בהם להשקיה, ולפתור את מפגעי הריח זה יכול להיות רווח של החקלאים ותושבי הסביבה".
לפרטים נוספים אודות תחומי הלימוד ביחידה ללימודי המשך של הטכניון >>
אחרי נציג המועצה, הציגו חוקרי הטכניון את המחקרים שלהם בתחומים שיכולים להשיק לתחומי הפעילות של המפעלים. פרופ' אורי להב, פרופ' להנדסה סביבתית מהפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון המשמש גם כראש מכון המים, סיפר כי בטכניון למעלה מ- 50 אנשי סגל שהמחקר שלהם נוגע לתחום המים: "באופן מסורתי האקדמיה בישראל לא מחוברת טוב לתעשייה. בגרמניה למשל החיבור הוא מידי לטוב ולרע: מצד אחד זה גורם לכך שהתעשייה הגרמנית היא מהמובילות בעולם, ומצד שני המימון מגיע מהתעשייה אז המחקרים עלולים להיות מאוד מוכוונים. לכן צריך לשמור על איזון, אבל אנחנו בהחלט יכולים לזוז יותר בכיוון של מחקר תעשייתי ועדיין לא להפר את האיזון. אני שמח על שיתוף הפעולה, ובהחלט אתמוך ואקדם אותו", הוסיף להב.
עם זאת, החלק המעניין ביותר במפגש היה למעשה בחיבור בין התעשייה לחוקרים, שהושאל מתוך עולם ה"ספיד-דייטינג": נציגי המפעלים והחוקרים התחלקו לשולחנות עגולים, בהתאם לתחומי עיסוקם. "יש כבר סיכומים להמשך עבודה משותפת, וכמה נציגים של מפעלים קיבלו רעיונות לפתרונות אפשריים מחוקרי הטכניון", סיכם רביב, "זהו מפגש ראשון של מה שאנחנו מקווים שיתפתח לעשייה מאוד רחבה. אני מאמין שבתוך כמה חודשים יהיו תוצאות של ממש".
