המלחמה באיראן חידדה עבור המשקיעים לקח חשוב: במצבי קיצון גיאופוליטיים, דולר-שקל, זהב ונפט פועלים כמערכת אחת, אבל לא באותו קצב ולא עם אותו ערך גידורי. זה בדיוק ההבדל בין חשיבה מאקרו-רגילה לבין חשיבה של ניהול סיכונים בעולם של שיבושי אנרגיה, פרמיית סיכון אזורית ולחץ אינפלציוני.
הבסיס המאקרו-כלכלי ברור: מיצרי הורמוז הם עדיין אחד ממעברי האנרגיה הקריטיים בעולם שבו עוברים כ-20% מתעבורת האנרגיה העולמית. כאשר השוק מאמין שהאירוע עלול לפגוע בזרימת אנרגיה, הוא לא מתמחר רק מלחמה, אלא הוא מתמחר אינפלציה, ריבית, צמיחה, מטבע, ובסוף גם מכפילים.
דולר-שקל: גידור הסיכון המקומי
במלחמה הזו התחזק שוב דפוס שכבר ראינו היטב באוקטובר 2023: בזמן קפיצה בפרמיית הסיכון של ישראל והאזור, הדולר-שקל הוא בדרך כלל הנכס הראשון שמגיב. לא משום שהדולר הוא תמיד הנכס הטוב ביותר בעולם, אלא משום שבמונחים מקומיים הוא מתפקד כגידור הישיר ביותר להתרחבות הסיכון הגיאופוליטי.
באוקטובר 2023, מיד לאחר פרוץ המלחמה בעזה, השקל נפל ב–2.8% מול הדולר לרמה של 3.95 שקלים לדולר. באירוע ביטחוני חד, הדולר-שקל אינו רק משתנה מאקרו, הוא משתנה סיכון. לכן, מי שמחפש הגנה מיידית מפני הסלמה אזורית, בדרך כלל יקבל תגובה מהירה יותר בדולר-שקל מאשר בזהב, ולעתים גם תגובה נקייה יותר מהנפט, משום שהוא מבטא ישירות את פרמיית הסיכון המקומית.
אבל צריך לדייק: הדולר-שקל אינו גידור מושלם לכל תרחיש. הוא יכול לעבוד טוב כאשר המוקד הוא ישראל, האזור, או פגיעה באמון בשווקים המקומיים בארץ.
נפט: גידור של שיבוש
הנפט הוא הנכס שמספר לנו האם השוק חושש רק מהמלחמה, או כבר מתחיל לחשוש מהפגיעה המעשית בזרימת היצע. זהו ההבדל בין פרמיית סיכון לבין תמחור של מחסור.
מיצר הורמוז הוא צוואר בקבוק עם מעט מאוד חלופות, ולכן כל חשש ממשי לשיבוש בו מתורגם כמעט אוטומטית לעליית מחירים. ראינו זאת בכמה אירועים קודמים: ביום הפלישה הרוסית לאוקראינה, וגם באירוע הישיר של איראן מול ישראל ב-2024, כאשר מחירי הנפט עלו בחדות לאחר מטח הטילים האיראני. מן הצד השני, המלחמה הראתה גם את מגבלת הנפט כגידור: ברגע שהשוק הבין שפרמיית הסיכון אינה הופכת בהכרח לשיבוש בפועל, מתרחשת ירידה חדה.
הנפט יכול להיות גידור מצוין לתרחיש של פגיעה אמיתית בהיצע, אבל הוא גם הנכס בעל סיכון התנודתיות והיפוך המגמה החד ביותר ברגע שהשוק מבין שלא נוצרה הפרעה ממשית לזרימה. במילים אחרות, נפט הוא גידור לאירוע, לאו דווקא למשטר מתמשך של אי-ודאות.
זהב: הנכס שמחזיק מעמד
לזהב יש אופי אחר. הוא פחות רגיש לשאלת המעבר הפיזי של חביות נפט, ויותר לשילוב של פחד, שחיקת אמון, וחשש שטעות גיאופוליטית תהפוך גם לטעות מוניטרית. לכן הזהב אינו תמיד המגיב הראשון, אבל פעמים רבות הוא הנכס שמצליח להחזיק את הפרמיה כאשר המשבר הופך ממכת פתיחה לסיפור מתמשך.
הזהב עשוי להיות פחות מתאים כתגובה הטקטית הראשונה להסלמה אזורית מקומית, ויותר כמרכיב שמגן על תיק ההשקעות כאשר המשבר נמשך, כשקיים חשש לאינפלציה עיקשת, לריביות גבוהות לאורך זמן, או לאובדן אמון ביכולת המערכת הפיננסית לייצב את המצב במהירות.
המתאם בין שלושתם: סדרתי ולא סימולטני
המתאם בין דולר-שקל, זהב ונפט הוא דינמי ומתנהל בשלבים. בשלב הראשון, כשהאירוע נתפס כהלם חד, דולר-שקל נוטה להיות הראשון להגיב בישראל, משום שהוא מתרגם מיד את העלייה בפרמיית הסיכון המקומית בישראל. בשלב השני, אם יש חשש קונקרטי לתשתיות אנרגיה או לחופש השיט, הנפט מזנק. בשלב השלישי, אם מתברר שהאירוע אינו רגעי אלא כזה שעלול להשפיע על אינפלציה, מדיניות מוניטרית ואמון מערכתי, הזהב מקבל את הבמה.
באירועי קיצון של ממש שלושת הנכסים יכולים לעלות יחד, אבל כל אחד מסיבה אחרת. הדולר-שקל עשוי לעלות בשל סיכון מקומי, הנפט יכול לעלות בשל סיכון היצע, הזהב - בשל סיכון מערכתי. לכן אין כאן "אותו טרייד בשלוש צורות". יש כאן שלושה מנגנונים שונים, שפועלים יחד כשהמשבר מתרחב מכיוון ביטחוני לכיוון מאקרו-פיננסי.
לפעול במציאות דינמית
התובנות הללו מתורגמות ישירות לאופן שבו מנוהלות אסטרטגיות השקעה בפועל בקרנות הגידור של רימון. קרן התמד - הפועלת בשוקי ההון הגלובליים באמצעות מסחר במטבעות מרכזיים ובסחורות - מתמקדת ביכולת לפעול בכל מצב שוק תוך שימוש בגידור מלא לצמצום סיכונים. האסטרטגיה עליה מבוססת הקרן מנצלת את התנודות במטבעות והשינוי במחיר הזהב והנפט במטרה להשיא ערך למשקיעים. קרן מנגו מבוססת על אסטרטגיית גידור של צמדי מטבעות וסחורות תוך ניצול הפרשי ריבית בין מטבעות, כך שהתשואה אינה תלויה בכיוון השוק אלא במבנה הריביות הגלובלי ובדינמיקה ביניהן.
שתי הקרנות מבטאות את מה שלמדנו מהמלחמה: השוק אינו נע רק לפי כיוון, אלא לפי יחסים בין נכסים. בעולם שבו המתאמים בין דולר, סחורות ונכסי מקלט משתנים במהירות, יתרון תחרותי אינו נובע רק מחשיפה לנכס "הנכון", אלא מיכולת לנהל באופן דינמי ויומיומי את הקשרים ביניהם.
הכותב הוא אריה גולדין, אסטרטג ומנהל השקעות ראשי ברימון קרנות גידור.הבהרה: הזכויות בקרנות הגידור אינן מוצעות ולא יוצעו לציבור. השקעה בקרנות מיועדת ללקוחות כשירים בלבד כהגדרתם בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
אין במסגרת ההשקעות הבטחה לתשואה כלשהי וההשקעה טומנת בחובה סיכויים וסיכונים והכל בהתאם לתנאי הסכמי ההשקעה בשותפות הרלוונטית.
אין האמור לעיל מהווה משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכיו האישיים של כל אדם.
רוצים לדעת עוד על קרנות רימון קרנות גידור? rimon-hf.co.il >>
נשמח לשמוע מכם: info@rimon-hetmed >>
בשיתוף רימון קרנות גידור
