פיצוץ במצבור נשק בחומס
פיצוץ במצבור נשק בחומס צילום: אי-אף-פי

זה רק נשמע משעמם - אבל זו פצצת זמן

מה דחף את בריטניה לברקזיט? התשובה נמצאת בתהליכים גלובליים שמתחילים בגדול ומסיימים את דרכם בכיס שלנו - ועושים זאת כיום מהר מתמיד ■ החלק הראשון של הפרק החדש בסדרה מאני טיים סוקר שתיים ממגמות אלה, ואיך ישראל נמדדת בהן

אנא הזינו את מספר הטלפון הנייד כדי לקרוא את הכתבה המלאה ללא תשלום
אנא הזינו קידומת ומספר טלפון נייד ברצף
כבר רשומים? התחברו
אנא הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
לא קיבלתם SMS? לחצו לשליחת הקוד פעם נוספת

השבוע איימו הצרפתים להעביר את "עיר הפליטים" שבה מתגוררים אלפי מהגרים לא חוקיים ליד העיר קאלה שלחופי תעלת למאנש לידי הבריטים.

הסיבה: הבריטים הצביעו בשבוע שעבר בעד עזיבתה של בריטניה את האיחוד האירופי, והצרפתים התרגזו מאוד. הגרמנים משחקים עכשיו את הרגועים — הקנצלרית אנגלה מרקל אומרת שלא צריך לזרז ולבעוט בבריטניה החוצה מהאיחוד, בעוד שראשי מוסדות האיחוד האירופי בבריסל מתנהגים כמו פקידים שהריחו יותר מדי סטנסילים ומתבטאים מול בריטניה כמו בריונים שצועקים: "תחזיקו אותי".

הסערה בשווקים: 9 דרכים שבהן תוכלו להגן על הכסף שלכם

הבריטים אינם יוונים. ממשלתם קיבלה את דין הציבור שהתקבל בתהליך דמוקרטי שקשה למצוא דומה לו בהשתתפות ובסדר. אם הבריטים קיבלו החלטה נכונה או שגויה, אם אחריתם מרה או ששום דבר רע לא יקרה להם, רוב המצביעים אמרו את דבריהם. מי שבחר לא להשתתף, לא יכול לומר עכשיו "פוס משחק, רוצים משאל חוזר".

מה דחף את בריטניה לצעד היסטורי מזעזע עולמות שכזה? התשובה נמצאת בתהליכים הגלובליים הגדולים, חובקי העולם, שמתחילים בגדול ומסיימים את דרכם גם בכיס הפרטי שלנו - ועושים זאת כיום מהר יותר מתמיד.

בחלק הראשון של הפרק החדש של סדרת הווידאו "מאני טיים" סקרנו שתיים מהמגמות הגדולות והחשובות האלו, ואיך ישראל נמדדת בהן.

1. השינוי 
הדמוגרפי

פליטים בצרפת
פליטים בצרפת צילום: PHILIPPE HUGUEN/אי־אף־פי

רובנו מפהקים קלות כשמדברים אתנו על פנסיות; ודאי כשאנחנו צעירים. יש גורמים רבים שמשפיעים על החיסכון לפרישה, אך מגמת השינוי בתוחלת החיים והירידה בילודה בעולם מייצרים עבור המערכת הכלכלית כפי שאנחנו מכירים אותה פצצת זמן.

תוחלת החיים בעולם עולה בעקביות ברוב המדינות ביובל האחרון, למעט מדינות בודדות באפריקה שסובלות ממחלות כמו מלריה ואיידס. תוחלת החיים עלתה ב–60 שנה מפחות מ–50 לכמעט 70 עבור העולם כולו. במדינות המפותחות היא עלתה מעל ל–80.

ישראל הצטיינה במיוחד: תוחלת החיים בה עלתה בעקביות לרמה מהגבוהות בעולם. רק יפן, מונקו, איסלנד וקומץ מדינות קטנות משיגות אותה.

בד בבד, שיעור הילודה בעולם צנח מחמישה ילדים לאשה ב–1950 לפחות משלושה ב–2015. בגרמניה הוא ירד ל–1.38; בארה"ב הוא צנח בשנים האחרונות לאחר שהיה יציב במשך עשורים, ל–1.87; עיקר הירידה נראתה במזרח אסיה ובמזרח התיכון. באיראן נפלה הילודה ב–65 שנים מ–6 ל–1.9.

ישראל היא אחת המדינות החריגות במערב שבה לא נרשמה ירידה חדה, ואפילו עלייה קלה ברבע המאה האחרונה. ב–65 שנים ירדה הילודה מ–3.9 ל–3.0 בלבד. התוצאה: ישראל מזדקנת הרבה יותר לאט מרוב המדינות בעולם, ונהנית ממה שנקרא "דיווידנד דמוגרפי" — אוכלוסייה גדולה יחסית בגיל העבודה. רק ב–2080 יגיע הגיל החציוני של האוכלוסייה ל–40, והיא הצעירה ביותר מ–53 מדינות שנבדקו במחקר של HSBC על הזדקנות וכלכלה, מלבד הפיליפינים. ההרכב הדמוגרפי הצעיר שיחק לטובת ישראל ותרם לצמיחה ולהתעשרות שלה. בניגוד למדינות כמו סין שצפויות להזדקן לפני שיתעשרו, ישראל כבר עברה את הרף, וממשיכה לצמוח ולמשוך השקעות. עם זאת, נתונים אלה מסתירים פערים בין אוכלוסיות שונות שמשחקות תפקידים שונים בשוק העבודה ובפריון, והתרומה של הילודה לצמיחה, לפיכך, אינה חד־משמעית.

התוצאה, אם כך, עבור העולם ועבור ישראל היא תהליך ברור: יש פחות תינוקות ויותר קשישים. האוכלוסייה מזדקנת, ויש פחות אנשים בגיל העבודה, לפחות זה שמוגדר כיום. כשיש פחות עובדים שמשלמים מסים, הממשלה סובלת מירידה בהכנסות וגידול בהוצאות, כתוצאה מהצורך לשלם קצבאות זקנה ליותר אנשים, שחיים יותר זמן. הממשלות כבר החלו לקצץ ברווחה במשבר החוב שהתחולל בעשור הקודם, ואולם ככל שיותר אנשים יצטרפו למעגל הפרישה, יהיה העומס על תקציבי הפנסיה, הבריאות וסעיפים אחרים ברווחה, גדול יותר.

תהליך העלייה בתוחלת החיים משנה משמעותית את כללי המשחק: הנחות היסוד של הפנסיה וקצבאות הזקנה מבוססות על נתוני תוחלת חיים ישנים. התקציבים שמיועדים לאוכלוסייה המבוגרת לא הביאו בחשבון את ההזדקנות ואת ההוצאות הגדלות על בריאות. בד בבד, משקי בית לא חוסכים מספיק לפרישה ממושכת בהרבה מזו שהיתה לדור הוריהם.

הפתרון היחיד שנראה כעת, מלבד קיצוצים שהשפעתם אכזרית למדי, הוא להעלות את גיל הפרישה, מהלך שנוי במחלוקת מבחינה פוליטית, ולעתים בעייתי. אם גיל הפרישה עולה, אך רבים לא יכולים להמשיך לעבוד מסיבות בריאותיות, נגזר עליהם עוני. עבור משקי בית, תכנון פיננסי לעתיד נהיה קריטי יותר לקיום בכבוד.

תוחלת החיים העולמית
תוחלת החיים העולמית צילום: מורן ברק

2. 
הגירה

תהליכי הגלובליזציה, פתיחת גבולות וזעזועים גיאופוליטיים הביאו לגידול חד בהגירה ותנועות אוכלוסייה בשנים האחרונות. הטכנולוגיה תרמה גם היא להפצת מידע ולחיבור בין אנשים בקצוות תבל, שרואים כי במקומות אחרים יש הזדמנויות לחיים טובים יותר, והם מבקשים להגיע אליהם.

הגירה היא ביסודה תהליך בריא וחיוני בהתפתחות האנושות. סוציולוגים רבים טוענים כי הנדודים הם דחף אנושי בסיסי, וגלי הגירה במשך אלפי שנים הביאו לגילוי ארצות חדשות, המצאות ויוזמות אינספור.

הגירה מביאה צעירים וידיים עובדות, שמסייעים להגדיל את ההכנסות ממסים של מדינות, מגוונת את החברה ומביאה יוזמה וחדשנות. ואולם היא דורשת השקעה תקציבית, עלולה ליצור פערים ומתח חברתי ולעתים יש לה השלכות ביטחוניות. כך קרה בשנה האחרונה באירופה. תושבי האיחוד האירופי הוותיקים לא בהכרח מוכנים להמתין לקטוף את הפירות הפוטנציאליים של ההגירה העצומה. הגל העצום של פליטים שהגיעו ב–2015 לחופי היבשת עורר תגובה רגשית עזה, שגם היא יסודה ברגש אנושי טבעי: חשש משינוי, פחד מזרים. בנוסף, יש זווית נוספת שבדרך כלל לא מוזכרת בסיפור ההגירה: במדינות עניות ומוכות משבר, הגירה החוצה משמעותה בריחת מוחות ומחסור בעובדים.

בעולם גדל מספר המהגרים מ–153 מיליון ב–1990 ל–244 מיליון ב–2015. אנשים מהגרים כדי לשפר את מצבם הכלכלי והחברתי, כדי להתקדם ולהבטיח עתיד טוב יותר לילדיהם, וכדי להימלט מסכנות. ההגירה למערב, ובפרט לאירופה, זינקה בשנים האחרונות, אך יש גם גידול בהגירה גם באסיה ובאמריקה הדרומית.

הסיפור של ישראל, מן הסתם, שונה למדי: רוב תושביה הם עולים שהגיעו בעידודה. במשך שנים היה מאזן ההגירה לישראל שלילי - ישראלים רבים היגרו כדי למצוא הזדמנויות כלכליות ואקדמיות בעולם, ואולם בשנים האחרונות הגירעון הזה הולך ומצטמצם, בין היתר, בגלל המשבר הכלכלי באירופה.

בישראל יש גם מאות אלפי מהגרי עבודה ומבקשי מקלט, שרבים מהם מאיישים משרות שאין להם דורשים אחרים. מדיניות גיוס עובדים בעלי כישורים נמוכים ובריחת אקדמאים עלולה לעלות לישראל ביוקר, ואולם בעידן של גבולות פתוחים הגירה היא מגמה בלתי ניתנת לעצירה, שמשנה את דפוסי הצריכה, ההתנהגות, השלטון והיחסים בין מדינות. השפעותיה החברתיות והפוליטיות ניכרות במערכות בחירות ובפוליטיקה ברחבי העולם, ובמשאל העם בבריטניה, כפי שראינו. ספק רב אם בריטניה, המעצמה האימפריאליסטית שהיתה אחראית להגירות הגדולות ביותר של מאות השנים האחרונות, תוכל לבלום במחי התנתקות מהסכם אחד את ההגירה אליה.

ובאשר לישראל - במשך 30 השנים האחרונות הוכפלה אוכלוסיית המדינה מ–4 ל–8 מיליון אנשים, שחיים יותר ויותר שנים. לצמיחה המהירה הזו יש פנים חיוביים ושליליים, שדורשים מדיניות ותכנון מתאימים שאינם טומנים את הראש בחול, והיערכות כלכלית אישית של כולנו.