ארבעה דברים שמשתלם לחשוב עליהם לפני ששמים קצת כסף בצד

חיסכון נועד להגן על עתידנו, אבל בגיל צעיר אנחנו דוחים החלטות השקעה וחיסכון, ודווקא בזמנים טובים, כשאפשר לחסוך, אנחנו נוטים לבזבז יותר ■ אז איך חוסכים? צפו בפרק השלישי של העונה השלישית של הסדרה מאני טיים

אנא הזינו את מספר הטלפון הנייד כדי לקרוא את הכתבה המלאה ללא תשלום
אנא הזינו קידומת ומספר טלפון נייד ברצף
כבר רשומים? התחברו
אנא הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
לא קיבלתם SMS? לחצו לשליחת הקוד פעם נוספת

השלכותיה של הריבית היורדת והולכת - חיסכון שנשחק, עלייה ברמת הסיכון, התנפחות בועות נכסים ופקיעתן - ידועות לנו כבר יותר מעשור. זה מכבר מצפים המשקיעים וקברניטי הכלכלה לתקופה של חזרה לנורמליות, העלאת ריבית ושובם של חוקי המשחק המוכרים.

הורדת הריבית והדפסת הכסף נחשבו לרעה חולה, אולי הכרחית, בתקופה של צמיחה אפסית, של משברים פיננסיים ואבטלה קשה. המחיר, הזהירו רבים, יהיה ביזוי הכסף - ולבטח משברים נוספים בהמשך הדרך בעקבות התנפחות מחירי נכסים.

ואולם משהו שונה בתכלית קרה בשנה האחרונה: אף שארה"ב העלתה את הריבית פעם אחת בשלהי 2015, מסתמן באופק דווקא נתיב חדש, בלתי־מוכר ומאיים לעולם הפיננסים - ריבית שלילית, שכבר נקבעה על ידי כמה בנקים מרכזיים בעולם, כולל ביפן, שווייץ ושוודיה, ועשויה להתפשט למדינות נוספות ולהגיע גם לצרכנים.

במשך מאות שנים, כשרצינו לחסוך כסף היינו שמים אותו בבנק ומקבלים ריבית. על חיסכון מקבלים ריבית, ועל הלוואה משלמים ריבית. זהו העיקרון הבסיסי של הבנקאות - תיווך בין לווים למלווים. ברגע שהופכים את הכלל הזה על ראשו, חוקי הכלכלה המוכרים וההיגיון היומיומי ששולט בהם מתעוותים.

הריבית השלילית היא מהלך היסטורי שהשלכותיו אינן ידועות. היא טורפת את הקלפים הכלכליים. בעיקרון, במקום לקבל כסף על הפקדה לחיסכון, אנחנו אמורים לשלם עליו. כרגע, זה קורה רק בין הבנק המרכזי לבנקים המסחריים במדינות מסוימות. זה אמור לעבוד גם להיפך - אם אתם לווים כסף, אתם אמורים לקבל עליו תשלום. בפועל, התשלום על החיסכון בדרך כלל נעשה דרך עמלות, ואת הכסף על הלוואות לא נקבל כל כך מהר.

הבעיה של מחסור בתשואות על השקעה סולידית בעידן של ריבית שלילית חמורה אף יותר משהיתה בתקופת הריבית האפסית. שמירת כסף מתחת לבלטות אינה תמיד מעשית ותשלום מראש על שירותים כדי לחסוך בריבית שנצטרך על חיסכון לא תעשיר אותנו. בעולם הפוך שכזה, איך אפשר לחסוך בלי להפסיד כסף?

חלק ניכר מהחיסכון שלנו כיום - זה המובנה לפנסיה וזה היזום פרטית, נעשה באמצעות השקעות. כדי לקבל החלטות מושכלות על ההשקעות, עלינו לעבור כמה שלבים תחילה: צריך לקבל החלטה מהם הצרכים והיעדים שלנו שעבורם אנחנו חוסכים; האם נצטרך את הכסף בקרוב או שנוכל לחסוך לטווח ארוך, ולפיכך לבחור השקעה באופן שונה; עד כמה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להסתכן - גם מבחינת ביטחון פיננסי, וגם מבחינת יכולתנו הנפשית לעמוד בסיכונים; וכיצד להקצות את הכסף בין סיכונים שונים, בין טווח השקעה ובין קטגוריות שונות של מוצרי השקעה.

קבלת החלטות השקעה היא תהליך מורכב שנראה מפחיד למי שלא מנוסים בו. ואולם, הבנה, לפחות מינימלית, ולקיחת אחריות היא צעד ראשון וחשוב בתפיסת שליטה בחיים הכלכליים שלנו.

איך לקבל את ההחלטות הפיננסיות

הדרכים לקבל החלטות כאלה הן מגוונות. אפשר להיעזר במומחים, כמו יועצי השקעות. צריך תמיד לקחת בחשבון שיש לגורמים כאלה אינטרסים, ולשאול את עצמנו אם הם עולים בקנה אחד עם האינטרסים שלנו. יועצי השקעות רבים הם אנשי מכירות של גופים פיננסיים. אין זה אומר שאי־אפשר להיעזר בהם, אבל צריך לנסות לנטרל את ההשפעה הסמויה או לפחות לנסות להעריך את מקצועיותם, או לפנות ליועצים בלתי תלויים.

דרך אחרת היא להיעזר באנשים שאנחנו סומכים עליהם, בין אם יש להם ניסיון מקצועי או אישי בתחום. ואפשר ללמוד לבד. האינטרנט והעיתונים הכלכליים מלאים במידע על חברות, ניירות ערך ומגמות כלכליות. אפשר לעקוב אחר משקיעים מפורסמים ולנסות ללמוד מהם.

לבסוף - גם לאחר שבחרנו בהשקעות לפי השקפתנו וצרכינו, אחד הדברים הכי חשובים הוא עלות ההשקעה - עמלות, דמי ניהול ועוד - שיכולה לכרסם ברווח. ולכן חובה לבדוק חלופות השקעה לפי עלותן.

חיסכון נועד להגן על עתידנו, אבל בגיל צעיר אנחנו דוחים החלטות השקעה וחיסכון, ודווקא בזמנים טובים, כשאפשר לחסוך, אנחנו נוטים לבזבז יותר. זהו מעגל שצריך לשבור דרך מודעות וקניית ידע.