צוות המוחות הסודי שיודע איפה ישראל צריכה להיות בעוד 100 שנה: "מי שיוביל ישלוט, ומי שינמנם - הלך עליו"

שינויי אקלים, גלובליזציה, דמוגרפיה ומהפכות טכנולוגיות הם חלק מהמגמות שמנתחים בדסק "קו האופק" החדש שבמשרד המודיעין ■ המטרה: לגבש אסטרטגיה שתאפשר לישראל להוביל בתחומים שייהפכו משמעותיים יותר

קוטב צפוני
קוטב צפוני צילום: Reuters
אנא הזינו את מספר הטלפון הנייד כדי לקרוא את הכתבה המלאה ללא תשלום
אנא הזינו קידומת ומספר טלפון נייד ברצף
כבר רשומים? התחברו
אנא הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
לא קיבלתם SMS? לחצו לשליחת הקוד פעם נוספת

באחד החדרים של משרד המודיעין יושבים כמה מעובדיו, ומקבלים מכל משרדי הממשלה כמויות עצומות של מידע. תפקידם הוא לזהות מגמות עולמיות בתחילת דרכן, שיש להן פוטנציאל להיהפך גורם משפיע בסדר המדיני והכלכלי העולמי בעשורים הבאים - ולאתר דרכים שבהן ישראל יכולה לפתח יתרון תחרותי בתחומים אלה.

הפעילות הזאת, שמכונה "סקירת אופק" (Horizon Scanning), לא הומצאה בישראל. מטרתה היא לזהות מגמות "מבצבצות", שעדיין לא באו לידי ביטוי באופן מלא ולא זכו לתשומת לב ציבורית או פוליטית - על אף המשמעויות האסטרטגיות שיהיו להן בעתיד.

בדסק קו האופק כותבים על הפשרת הקרחונים לא רק כדבר מסוכן, אלא כהתפתחות שמאפשרת את "הנגשת אוצרות הטבע של הקוטב"

על רקע זאת הוקם בסוף 2017 באגף המחקר של משרד המודיעין, שבראשות השר ישראל כ"ץ, דסק "קו האופק" הישראלי. פעילות הדסק מנוהלת על ידי ד"ר ויקטור ישראל, ראש אגף המחקר של המשרד, ומבוססת על עבודת אנליסט האגף יחד עם צוות מצוצמם.

בניגוד לרוב פעילות המודיעין הממשלתית, שהיא ביטחונית-צבאית, הדסק עוסק בעבודת איסוף ועיבוד נתונים שמטרתה להתכונן לתרחישים עתידיים בתחומים אזרחיים. הטיפול במידע מכל המשרדים האזרחיים באופן מאוחד אמור לסייע להגעה למסקנות מנקודת מבט רחבה יותר.

חגי צוריאל, מנכ"ל משרד המודיעין, הסביר כי "הרעיון הוא להשתמש בכל המשרדים והארגונים השותפים, כשבכל אחד מהם יש יחידת קצה שבוחנת את התחום שלה באופן רחב מבחינה נושאית וגיאוגרפית". לדבריו, "הנציגים מזרימים בצורה מסודרת את התובנות לדסק - מרכז העצבים של המנגנון - שמנתח את המידע, מפיק תובנות ומספק תוצרים. את התוצרים הדסק חולק שוב לרוחב עם כל המשרדים והארגונים, ומעביר אותם מעלה, לראש הממשלה ולמקבלי ההחלטות".

צוריאל וישראל מביאים עמם למשרד עשרות שנים של ניסיון באיסוף וניתוח מודיעין ביטחוני. צוריאל, שמכהן כמנכ"ל המשרד בשלוש השנים האחרונות, שירת במוסד למעלה מ-27 שנה, שבהן שימש כראש חטיבת המחקר וכנציג המוסד בארה"ב. ישראל שירת שנים בחטיבת המחקר באמ"ן והשתחרר בדרגת סא"ל. לאחר מכן עבד ברפא"ל. בשנתיים האחרונות הוא משמש ראש אגף המחקר במשרד המודיעין ומוביל את פרויקט סריקת האופק.

מגה־מגמה ומגמות כלליות, לפי המיפוי של צוות אופק

מטעמי ביטחון לא ניתן לחשוף את גודל הדסק או את התקציב המושקע בו, אך מדובר ככל הנראה בתקציב מצומצם מאוד. משרד המודיעין כולו מונה 20 עובדים, ותקציבו מסתכם במיליוני שקלים בודדים בשנה; ולדסק האופק מוקצים עובדים ספורים.

בעתיד הקרוב, ככל שיוכיח הדסק את יכולותיו, הוא ישלב בפעילותו מערכות טכנולוגיות ואנליסטים נוספים. בכוונת הדסק לגייס גם מדעני מידע שיעסקו באיסוף וניתוח ביג דאטה ממקורות שונים, ויסייעו לזהות סימנים ראשונים לאירועים או מגמות כלכליות, פוליטיות וטכנולוגיות.

איך עובד הדסק?

המסמכים שמחבר הדסק מופצים ל"פורום קו האופק" - המתכנס אחת לחודשיים, ומשתתפים בו גורמים ביטחוניים ואזרחיים. הפורום מונה כיום כ-40 נציגי משרדים, ומטרתו היא שהגורמים המעורבים בו ישתפו מידע אחד עם השני, ובמקביל יקבלו תמונת מצב עדכנית של העולם המשתנה, וכך יוכלו לשכלל רעיונות ופיתוחים עליהם הם אחראים. המסמכים שמתפרסמים אינם מסווגים - מאחר שהכוונה היא שהם יגיעו לכמה שיותר אנשים וישמשו אותם לטובת תכנון אסטרטגי טוב יותר בתחומם.

חגי צוריאל וויקטור ישראל
חגי צוריאל וויקטור ישראל צילום: אמיל סלמן

"המפגש האחרון של הפורום התמקד בבינה מלאכותית", אומר צוריאל, "זה תחום שבו המגזר הפרטי כבר מוביל, אבל הוא צריך הכוונה ממשלתית - דבר שכבר נמצא על סדר היום של מדינות רבות. הצגנו בפורום איך מעצמות, וגם מדינות שדומות לנו כמו פינלנד ודרום קוריאה, קובעות אסטרטגיה בתחום".

כיום הדסק נשען על עבודה של גורמים אנושיים - ואולם לצורך ניתוח, סריקה וסקירת כמויות גדולות של מידע, יש צורך בטכנולוגיה חזקה. צוריאל מסביר כי לשם כך נבחנו טכנולוגיות שונות בתחום ניתוח המידע.

אחד הכלים שהדסק נשען עליו הוא פיתוח של הסטארט-אפ הישראלי גיאוקוואנט (GeoQuant) שיצר מנוע בתחום הפינטק. המנוע סורק אתרי חדשות ורשתות חברתיות כדי לאתר שינויים בתחומי המדיניות, הרגולציה, וההסכמים החברתיים; וכן משברים פוליטיים מסביב לעולם. המערכת מנתחת את המידע ומנפיקה דירוג לכל מדינה. הציון אמור להיות אינדיקטור המאפשר השוואה ותמחור של סיכונים פוליטיים הפוגעים בעשיית עסקים באותה מדינה.

לדברי ישראל, "התחלנו לחפש טכנולוגיות ב-2018 וזה מוצר שנותן כרגע מענה חלקי. הוא עוזר לנו להבין את עולם הביג דאטה, אבל הוא מוכוון לעולם ההשקעות, ואנחנו מנסים לעשות התאמות לתחומים שמעניינים אותנו". לבסוף הוחלט לשלב כוחות עם משרד הביטחון ולבנות את מנגנון סקירת האופק מאפס, בהשקעה משותפת של שני המשרדים.

תומכי אופוזיציה בונצואלה. גם משברים פוליטיים זוכים להתייחסות
תומכי אופוזיציה בונצואלה. גם משברים פוליטיים זוכים להתייחסות צילום: Martin Mejia/אי־פי

האי שוויון החדש

עבודת המחקר שנעשתה בקו האופק תומצתה באחרונה למפה של כמה "מגה-מגמות". מדובר במגמות ענק שמניעות את העולם כיום - ובהן המהפכה הטכנולוגית, שינויים דמוגרפיים, עיור מואץ, גלובליזציה, העתקת מרכז הכובד הכלכלי מזרחה ושינויי אקלים. סוג המגמות השני שנכלל בניתוח של הדסק הוא מגמות כלליות שהן תוצאה של המגה־מגמות. הדסק מציין גם מגמות שנובעות מהשילוב של שתי מגה-מגמות או יותר. "מגלים מהר מאוד שהמקומות המעניינים הם במפגשים בין המגמות", אומר ישראל.

דוגמה ראשונה למגה-מגמה היא הגלובליזציה, שהחלה בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, והביאה להתרחבות הקשרים בין מדינות ברמה הכלכלית, הפוליטית והתרבותית. לפי דסק קו האופק, הגלובליזציה איפשרה את יציאתם של שיעור ניכר מאוכלוסיית העולם ממצב של דלות ובערות; ומצד שני היא העמיקה במקביל את אי-השיוויון בתוך מדינות ובין מדינות.

בעקבות הטכנולוגיה נוצר אי-שוויון. זהו מצב שבו לא כולם נהנים מפירות החדשנות באותה מידה - למשל, התפתחות מעמד עובדי ההיי-טק

מגמה שנייה מרכזית היא ההתפתחות הטכנולוגית, שמשפיעה על כמעט כל שאר המגמות האחרות. בניתוח של קו האופק מודגשת העובדה שהמהפכה הטכנולוגית הביאה לעולם לא רק פיתוחים צרכניים כמו מחשבים וסמארפונים - אלא גם טכנולוגיות התפלה ונגישות למשאבי טבע, שחשיבותן עולה עקב המגה־מגמה של שינויי האקלים. בנוסף, ההתפתחות הטכנולוגית, בשיתוף עם התפתחות תחום הביוטק, יצרה מגמה נוספת - הארכת תוחלת החיים. מנגד, התפתחויות בתחום האוטומציה, יחד עם מגמות שנובעות מהגלובליזציה, מובילות לאובדן מקומות עבודה.

באופן דומה, התקדמות הטכנולוגיה מייצרת מגמה שמכנים בדסק "האי-שיוויון החדש" - המצב שבו חלקים ניכרים מהציבור אינם נהנים מפירות ההתפתחות הטכנולוגית באופן שווה. כדוגמה ניתן לתת את מצב תעשיית ההיי-טק בישראל - שמהווה מקור הכנסה ל-8% בלבד מאוכלוסיית המדינה.

מגמה נוספת, שבאה כתוצאה מההתנגשות בין הגלובליזציה למהפכה הטכנולגית היא מתח גובר בין הציבור במדינות שונות לבין הממסד. צוריאל מסביר כי "לא מדובר רק במתח מול משטרים, אלא מול ממסדים בכלל". זאת מגמה שמצביעים עליה כבר זמן רב - אבל רק בשנים האחרונות נפל האסימון לגבי עוצמתה והמשמעויות שלה.

התוצאות: מלחמת סחר ומרד בממסד

שינויי אקלים כוללים תהליכי מדבור, בצורות, מחסור במים והתפרצות מחלות הקשורות בכך. עם זאת, בדסק מנתחים את השפעת שינויי האקלים, כמו הפשרת הקרחונים, לא רק כדבר מה שמסכן מדינות נמוכות ושטוחות - אלא גם כמה שמאפשר את "הנגשת אוצרות הטבע של הקוטב", ויוצר זירת תחרות בינלאומית חדשה.

התחרות הזאת מתבטאת בנתיבי שיט חדשים, טכנולוגיות הפקת גז ונפט, כמו גם טכנולוגיות הגנה על ציים במרחב הימי. ואולם התוצאה המובהקת ביותר של שינויי האקלים היא הגירה המונית, בעיקר מהעולם השלישי - שמהווה אתגר לכל מדינות המערב.

סניף מקדונלד'ס בבייג'ין. דוגמה למגה-מגמה היא הגלובליזציה
סניף מקדונלד'ס בבייג'ין. דוגמה למגה-מגמה היא הגלובליזציה צילום: jhphoto / Imaginechina / AFP

השינויים הדמוגרפיים מהווים גם הם מגה-מגמה, שבמסגרתה יתפתחו תופעות כמו הזדקנות האוכלוסייה, גידול בצריכת המשאבים, עוני ואבטלה. השינויים הדמוגרפיים מביאים למגה-מגמה נוספת: עיור מואץ, שגורמים לעומס על השירותים במטרופולינים הצומחים. העומס הזה מוביל לעוני, צפיפות ולפשיעה.

אחת המגמות המרכזיות ביותר שנמצאה היא המרד נגד הגלובליזציה. מגמה זאת היא למעשה תגובת נגד שנוצרה כתוצאה מהמפגש בין הגלובליזציה למהפכה הטכנולוגית. ישראל הסביר כי "כשמסתכלים על המגמות צריך להבין את חוקי הפיזיקה - לכל פעולה מתקבלת תגובה, וכל לחץ שמופעל זוכה לתנגדות. היתה גלובליזציה ויש אנטי-גלובליזציה". על הרקע הזה ניתן לבחון את עליית המשטרים הלאומנים במדינות רבות ואת התפתחותן של מלחמות סחר. המרד נגד הגלובליזציה מתבטא, בין השאר, בלאומנות, שנאת זרים, פוליטיקה שבטית (המכונה על ידי הדסק פרוטקציוניזם) ועוד.

ארה"ב בוחנת את מידת המעורבות האנושית בהחלטות בשדה הקרב; וברוסיה אושרה תוכנית שלפיה 30% מהכוח הלוחם שלה יתבסס על רובוטים ב-2030

המדינות חוזרות

תוצאות המחקר של הדסק מצביעות על מסקנה אופרטיבית אחת מרכזית - מגה-מגמה חדשה בפני עצמה, שמכונה בפי אנשי הדסק "התחרות על העליונות". מדובר על המאבק בין המעצמות הגלובליות והכוחות העולים בעולם סביב השאלה מי ישיג יתרון בסדר העולמי החדש.

"בסוף הכל מתרכז לתחרות על העליונות", אומר צוריאל, "לעומת המאבקים המוכרים שהיו עד כה, כיום יש הבנה משותפת לכל המעצמות, למדינות קטנות יותר וגם לסקטור הפרטי - שלפיה אנחנו ניצבים לפני פריצות דרך טכנולוגיות ביסודן שישנו את חיינו ללא היכר. מי שיוביל ישלוט, ומי שינמנם - הלך עליו. הטכנולוגיה היא מרכזית, אבל התחרות אינה רק בנושאים טכנולוגים מובהקים".

ישראל מסביר כי המדינות מנסות להחזיר לעצמן את ההובלה שאיבדו בעשורים האחרונים לטובת ענקיות הטכנולוגיה, במסגרת מגמה מרכזית נוספת - חזרת המדינה. "בתהליך הגלובליזציה חברות ואנשים פרטיים צברו כוח כלכלי וטכנולוגי, ועוצמתה של המדינה נחלשה לעומתם. בתחרות על העליונות המדינה חוזרת, בונה אסטרטגיה ותוכנית לעתיד ורוצה להוביל".

במסגרת התחרות על העליונות, המדינות נסגרות אחת בפני השנייה, ו"מגביהות את החומות" בהגנה על קניין רוחני. התחרות על העליונות גם מובילה את המדינות להקים מיזמים לאומיים בתחומים טכנולוגים כמו בינה מלאכותית, חלל, מחשוב קוואנטי ורובוטיקה. הדסק שם דגש על הדהירה קדימה של שלוש המעצמות ארה"ב, סין ורוסיה בכל הפרמטרים הללו, במסגרת התחרות המתגברת בין המדינות.

"מדינות החלו לפרסם אסטרטגיות לאומיות להובלה בבינה מלאכותית, מחשוב קוואנטי, רובוטיקה ושליטה על משאבי טבע, בדגש על הקוטב הצפוני ושליטה על נתיבי שינוע וסחר. החלל חוזר ובענק, ויש שם תחרות מטורפת - החללית בראשית, למשל, היתה יוזמה פרטית בעלת משמעות רבה", אמר צוריאל.

במארס פירסם הדסק את המסמך השלישי שלו, במסגרת סקירת התחרות על העליונות. המסמך מציג את תחום הבינה המלאכותית כמרכז הכובד שאליו מתעלות מדינות רבות את השקעותיהן. לדוגמה, ארה"ב בוחנת את מידת המעורבות האנושית בקבלת החלטות בשדה הקרב לאחר שברוסיה אישרה הוועדה הצבאית תוכנית לפיה עד 2030 יתבסס 30% מהכוח הלוחם שלה על רובוטים; ובסין חוקרים עוסקים בעליונות אלגוריתמית, שתהיה זאת שתביא לניצחון בשדה הקרב.

החללית בראשית
החללית בראשית צילום: אלכס פולו

"לישראל יש הרבה מה לתת"

לפני כשנה מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את פרופ' יצחק בן ישראל ואת ד"ר אביתר מתניה לעמוד בראש תוכנית, שמטרתה להפוך את המדינה למובילה בתחום הבינה המלאכותית. בן ישראל (אלוף במיל') משמש ראש סדנת יובל נאמן למדע, ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב ויו"ר סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע. מתניה היה בכיר בשב"כ וכיהן בעבר בתפקידים ראש מטה הסייבר וראש מערך הסייבר הלאומי.

בן ישראל ומתניה הקימו צוות שמנסח את האסטרטגיה של המדינה בתחום הבינה המלאכותית. מסמכי המדיניות שיכתבו, בין היתר באמצעות מחקרי ומסקנות דסק האופק ששותפו עמם, ישמשו את כל משרדי ההממשלה והמערכות הציבוריות בישראל.

על אף שישראל יושבת בנקודה שנחשבת בעייתית אסטרטגית שכן היא מוקפת במדינות עוינות - היא נחשבת למובילה טכנולוגית, מה שמקנה לה יתרון אזורי. "לישראל יש יכולות גבוהות ויתרונות גדולים בחלק מהתחומים, שזה אומר שיש פוטנציאל לשיתוף פעולה עם מדינות האזור, למשל בתחומי המים, החקלאות והבריאות. לישראל יש הרבה מה לתת בגלל הקדמה הטכנולוגית שלה - מהשקייה והתפלה ועד חקלאות ורפואה חכמה", מסביר צוריאל. "חלק מהמסר למשרדים השונים הוא שיש פה כר בלתי-רגיל לשיתוף פעולה", הוסיף.

הציפייה של השניים היא שהפורום והמנגנון יימוסדו והדסק ייגדל. "אני מקווה שאחרי שנוכיח את התועלת למשרדים השונים ולמערכת כולה - נהפוך למנגנון לאומי מוכר", אמר ישראל, "המוצר שלנו הוא התמונה הגדולה ויש משמעויות לרגע הזה, לעוד חצי שנה, שנה ועוד עשר שנים. המוצר הזה עוסק בנושאים אזרחיים שהמערכת בדרך כלל לא עוסקת בהם - כשהתכלית היא לתכנן אסטרטגית את העתיד ולהיערך אליו בצורה טובה יותר".