בוקי כרמלי (מימין), ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אביתר נחמיה וח"כ ענת ברקו במרכז CERT של הרשות הלאומית להגנת הסייבר
בוקי כרמלי (מימין), ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אביתר נחמיה וח"כ ענת ברקו במרכז CERT של הרשות הלאומית להגנת הסייבר צילום: קובי גדעון / לע"מ

במקום הגנת סייבר: "מריונטה של השב"כ" ב-200 מיליון שקל

לפני שנתיים הוקמה רשות סייבר לאומית כדי להגן על המגזר העסקי מפני המתקפות הגוברות ■ כעת מתברר כי המערך "לא מתעניין באיומים שאינם איראן", וסובל מגל נטישות ומבזבוז כספים ■ ראש הרשות לשעבר: "גייסתי אנשים מהשב"כ, אבל אמרתי להם לשכוח מביטחון"

גל עזיבות, מינויים לא ראויים, שירות לקוי לחברות ו"ייבוש" של הפעילות — אלה הטענות שמושמעות על ידי גורמי מפתח ויודעי דבר המעורבים בפעילותו של מערך הסייבר הלאומי. לטענת אותם גורמים, מצבו של המערך בכי רע. הכוונות היו טובות. בפברואר 2015 אישרה הממשלה את החלטה מספר 2444 להקמת הרשות הלאומית להגנת הסייבר. ההיגיון היה פשוט: לתת מענה למגזר העסקי בישראל מול איום הסייבר הגובר במגזר האזרחי. גופי הביטחון יודעים להגן על עצמם היטב בסייבר, כך גם החברות הגדולות במשק — אבל יתר המרחב האזרחי מוזנח. לאור החשיבות ההולכת וגדלה של המרחב הקיברנטי לתפקוד הלאומי, המדינה חשבה שנכון יהיה לתת מענה למגזר העסקי־אזרחי באמצעות...

לקריאת הכתבה המלאה
קנו מינוי
כבר יש לכם מינוי? התחברו