מעצר של ח"כ לשעבר החשוד בשוחד
מעצר של ח"כ לשעבר החשוד בשוחד צילום: דודו בכר

המאבק בשוחד לפקידים בחו"ל הזניק את ישראל לצמרת הדירוג הבינלאומי

ארגון שקיפות בינלאומית העניק לישראל ב-2015 ציון נכשל בנושא - ואילו עתה הוא מעניק לה את הציון הטוב ביותר, לצד שש מדינות בלבד ■ הסיבות לשיפור: חקירות נגד שיכון ובינוי וחברות אחרות החשודות במתן שוחד לעובדי ציבור בחו"ל - וההרשעה הראשונה בישראל בעבירה זו

אנא הזינו את מספר הטלפון הנייד כדי לקרוא את הכתבה המלאה ללא תשלום
אנא הזינו קידומת ומספר טלפון נייד ברצף
כבר רשומים? התחברו
אנא הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
לא קיבלתם SMS? לחצו לשליחת הקוד פעם נוספת

דו"ח על המאבק הבינלאומי בשחיתות, שפורסם היום (ד'), מעניק לישראל הכרה על מאבקה במתן שוחד לעובדי ממשל בחו"ל. הדו"ח, המתמקד באכיפה נגד שחיתות בעסקות בינלאומית, מעניק לישראל את הציון הגבוה ביותר – כמדינה שאוכפת את הנושא באופן פעיל.

את הדו"ח מפרסם אחת לכמה שנים ארגון שקיפות בינלאומית (Transparency International). בדו"ח הקודם, מ-2015, דורגה ישראל דווקא בדרגה הנמוכה ביותר - כמדינה שבה האכיפה נגד שיחוד של עובדי ציבור זרים מועטה או אינה קיימת. הזינוק קשור בתחילת האכיפה הפעילה של עבירת מתן שוחד לעובד ציבור זר – עבירה חדשה יחסית, שנכנסה לספר החוקים בישראל ב-2008, על רקע הצטרפות ישראל לאמנה של OECD למניעת שוחד לעובדי ציבור זרים. סעיף 291א', שנוסף לחוק העונשין, קובע כי מי שנותן שוחד לעובד ציבור זר תמורת פעולה הקשורה בתפקידו - דינו כדין נותן שוחד לעובד ציבור בישראל.

עליית הציון של ישראל, נכתב בדו"ח, "קשור בהשלמתו המוצלחת של תיק השוחד הזר הראשון בתולדותיה, בפשרה, ובעלייה ניכרת במספר החקירות שנפתחות". לפי הדו"ח, ב-2017-2014 נפתחו בישראל 13 חקירות בנושא. התיק שנסגר הוא האישום נגד חברת ניפ גלובל, שעליה נגזרו קנס וחילוט בסך 4.5 מיליון שקל לאחר שהורשעה לפי הודאתה במתן שוחד לקידום עסקיה בממלכת לסוטו באפריקה.

הדו"ח מציין את ההסדר שנחתם בינואר האחרון בין חברת התרופות טבע לפרקליטות מיסוי וכלכלה, שבו הסכימה החברה להודות במתן שוחד לעובדי ציבור בכמה מדינות ולשלם קנס בסך 75 מיליון שקל. בין החקירות שנפתחו בנושא שוחד לעובדי ציבור זרים, הבולטת ביותר כיום היא החקירה בעניינה של קבוצת שיכון ובינוי.

הדו"ח של שקיפות בינלאומית מציין לחובת ישראל כי היא לא אימצה מדיניות מסודרת בנושא רכש ממשלתי מגופים שהורשו במתן שוחד לפקידי ציבור בחו"ל – הגם שגופים ציבוריים רשאים להביא בחשבון את הנושא בעת ביצוע התקשרויות. הדו"ח גם קורא למשרד הביטחון בישראל לפתח מנגנון לפיקוח על יישומן של תוכניות ציות נגד מתן שוחד בגופים העוסקים ביצוא ביטחוני.

הארכת מעצר של חשודים בפרשת שיכון ובינוי
הארכת מעצר של חשודים בפרשת שיכון ובינוי צילום: עופר וקנין

בתחתית הדירוג: ספרד וסין

הדו"ח מדרג 44 מדינות האחראיות על רוב היצוא העולמי. את הדירוג שלה חולקת ישראל עתה עם שש מדינות, האחראיות לפי הדו"ח על 26% מהיצוא הגלובלי - ארה"ב, גרמניה, בריטניה, איטליה, שווייץ ונורווגיה. הציון הקודם של ישראל - הנמוך ביותר - מוענק כעת ל-22 מדינות, ובהן סין, יפן, דרום קוריאה, הונג קונג, סינגפור, הודו וספרד.

ישראל היא אחת משמונה מדינות ששיפרו את הציון שלהן לעומת הדו"ח מ-2015, והשיפור בה היה החד ביותר. ארבע מדינות הידרדרו בדירוגן - אוסטריה, קנדה, דרום קוריאה ופינלנד. 

שקיפות בינלאומית הוא ארגון ללא מטרות רווח, שמטרתו מאבק בשחיתות בתחומי השלטון והמסחר. הזרוע הישראלית שלו – עמותת שקיפות בינלאומית ישראל (שבי"ל) -  שיתפה פעולה עם משרד המשפטים ועם עו"ד ניב סיון בהכנת הנתונים הנוגעים לדירוגה של ישראל בדו"ח.

במשרד המשפטים אומרים כי אכיפתה של עבירת שוחד לעובד ציבור זר בישראל מתואמת בצוות בין-משרדי בראשות מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. בצוות מיוצגים בין השאר המשטרה, רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון. תיקי החקירה בנושא נחקרים על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 ומטופלים בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).

לפי שקיפות בינלאומית ישראל, "השיפור של ישראל במאבק בניסיונות שוחד של גורמים ציבוריים בעסקות בינלאומיות והאכיפה במסגרתו, מרשים במיוחד לאור ממצאי הדו"ח, שלפיהם למעלה ממחצית היצוא העולמי מתבצע על ידי מדינות הנכשלות באכיפה ובענישה על מתן שוחד במדינות זרות".

יו"ר שקיפות בינלאומית ישראל, השופטת בדימוס נילי ארד, אמרה כי "עם התגברות הגלובליזציה והתרחבות הסחר הבינלאומי, העוסקים בפעילות מסחרית בינלאומית ניצבים בפני תנאי מסחר מורכבים וחשופים לתופעות של שוחד ושחיתות, שיש בהן כדי לפגוע בשלטון החוק ולהביא לפגיעה בהתפתחות הכלכלית. לאור זאת נדרשים הרשויות המוסמכות והפעילים במגזר העסקי להקפיד על נורמות היסוד של שקיפות, יושרה ונטילת אחריות אישית".