ארדן עם נתניהו והמפכ"ל אלשייך
ארדן עם נתניהו והמפכ"ל אלשייך צילום: גיל אליהו

הממשלה מעכבת את ההכרעה בתוספות השכר לשוטרים

במקום להכריע בעניין, החליטה הממשלה על קיום משא ומתן בין השרים והמשרדים הרלוונטיים למשך 45 יום, בניסיון להגיע לפתרון מוסכם לבעיה ■ ארדן: "אסור לאפשר להפלות לרעה ולפגוע בשוטרים ובסוהרים שנמצאים בחזית המאבק בטרור והפשיעה"

אנא הזינו את מספר הטלפון הנייד כדי לקרוא את הכתבה המלאה ללא תשלום
אנא הזינו קידומת ומספר טלפון נייד ברצף
כבר רשומים? התחברו
אנא הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
לא קיבלתם SMS? לחצו לשליחת הקוד פעם נוספת

הממשלה דנה היום (ד') בסכסוך השכר עם השוטרים, הסוהרים ואנשי המוסד והשב"כ, ונמנעה מקבלת החלטה בעניין. במקום זאת הוחלט על קיום משא ומתן בין השרים והמשרדים הרלוונטיים למשך 45 יום, בניסיון להגיע לפתרון מוסכם לבעיה.

ראש הממשלה ביקש להביא לאישור הממשלה החלטה שעל פיה השוטרים ושאר קבוצות העובדים אינם זכאים לקבל תוספת לשכרם בגין "היעדר ביטחון תעסוקתי" – למרות ההצמדה בין שכרם לשכרם של אנשי הקבע בצה"ל, המקבלים תוספת דומה החל ב-2016-2017. ההכרעה נדחתה נוכח מחאת העובדים וההתנגדות של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן. במשרד האוצר מתנגדים נחרצות למתן התוספת, אף שבתי הדין לעבודה פסקו כי העובדים זכאים לה. לטענת האוצר, התוספת תהיה כרוכה בעלות חד-פעמית של עד 7 מיליארד שקל לקופת המדינה, ועוד עלות שוטפת של מאות מיליוני שקלים בשנה מעתה ואילך.

ארדן הגיב בציוץ בטוויטר, שעל פיו "אני שמח מאוד שהממשלה קיבלה את עמדתי והחליטה שינוהל משא ומתן ב-45 ימים הבאים בין המשרד לביטחון פנים, המשטרה ושב״ס ובין משרד האוצר. אסור לאפשר להפלות לרעה ולפגוע בשוטרים ובסוהרים שנמצאים בחזית המאבק בטרור והפשיעה".

שר האוצר, משה כחלון, מסר בתגובה: "החלטתי עם ראש הממשלה והשר לביטחון פנים להיכנס למשא ומתן אינטנסיבי של 45 יום במטרה להביא לפתרון בעיית גמלאי המשטרה וכוחות הביטחון".

תוספת השכר בגין "היעדר ביטחון תעסוקתי" שניתנה לקצינים בשירות קבע ולנגדים בצה"ל, בשיעור של 1.3%-7.3%, נומקה בכך שהצבא רשאי לנייד אותם בין תפקידים ובין בסיסים לפי רצונו, וגם לסיים את העסקתם במקרה של קיצוצים. התוספת התגלגלה גם לפנסיות של גמלאי צה"ל, מאחר שזו היתה צמודה אז לשכר המשרתים הפעילים (ההצמדה הופסקה מאז) – ואף שבמקרה שלהם, כבר אין משמעות לביטחון התעסוקתי.

כשאנשי המוסד, השב"כ, המשטרה ושב"ס גילו זאת, הם טענו כי זהו שם מכובס לתוספת שכר מן המניין, ודרשו לקבל אותה גם הם – נוכח הסדרי ההצמדה של שכרם לשכר אנשי הקבע, שהשתרשו במרוצת השנים. במשרד האוצר סירבו לכך, והסוגיה הגיעה לבתי הדין לעבודה.

ההליכים המשפטיים מתנהלים בשני תיקים – האחד בנוגע לאנשי משטרה ושב"ס, והאחר בנוגע לאנשי המוסד ושב"כ. בתיק של אנשי המוסד, עמדת המדינה נדחתה כבר בשתי ערכאות – בבית הדין האזורי לעבודה, וביוני האחרון גם בבית הדין הארצי (ברוב קולות, ואף שנשיא בית הדין דאז יגאל פליטמן תמך בקבלת ערעור המדינה). בעניין השוטרים והסוהרים, עמדת המדינה נדחתה בבית הדין האזורי ביוני 2017, וכעת העניין תלוי ועומד בבית הדין הארצי.