האיחוד האירופי

גוש היורו

התאגדות של 28 מדינות באירופה, המשלבת בתוכה סממנים רבים של מדינה אחת, כגון פרלמנט משותף, כלכלה אחודה, מטבע אחיד בחלק מן המדינות החברות באיחוד (היורו) וסממני ריבונות נוספים.

מקורו של האיחוד האירופי בארגון לשיתוף פעולה בין-מדינתי שנוסד לאחר מלחמת העולם השנייה במטרה לשקם את אירופה ההרוסה ולמנוע מלחמות נוספות ביבשת. אט אט צבר הארגון עוצמה מדינית וכלכלית ובהסכמת המדינות החברות הרחיב את סמכויותיו ואת מספר המדינות המשתתפות בו. בראשיתו הוא נקרא "השוק האירופי המשותף", לאחר מכן "הקהילה האירופית" ולבסוף - עם חתימת אמנת מאסטריכט ב-1992 - "האיחוד האירופי".

האיחוד האירופי יצר שוק אחד גדול ללא גבולות מדיניים. אנשים, סחורות וכספים נעים בתוך גבולותיו של שוק זה בחופשיות, ללא צורך בהצגת תעודות מזהות, ללא תשלומי מכס וללא הגבלת סכומי הכסף המועברים ממדינה למדינה בעסקות הכלכליות. תנועה חופשית זו מובטחת על ידי עקרון "ארבע החירויות" (The four freedoms) בחוק האירופי, הכולל תנועה חופשית של אנשים, סחורות, הון ושירותים. אילו היה האיחוד האירופי נחשב למדינה אחת, הוא היה מדורג במקום השלישי בעולם מבחינת גודל אוכלוסייתו (505,665,739 נפש ב-2014) ובמקום השביעי מבחינת שטחו (4,381,376 קמ"ר).

אמנת ליסבון, שמכוחה פועל האיחוד מאז 2009, מאפשרת לכל מדינה החברה באיחוד לפרוש ממנו. עד כה לא פרשה אף חברה, אבל במשאל עם שנערך בבריטניה ביוני 2016 תמכו רוב המצביעים בפרישה מהאיחוד. בינואר 2017 קיבל הפרלמנט הבריטי החלטה שמאפשרת לראש הממשלה, תרזה מיי להתחיל בהליך היציאה מהאיחוד האירופי, המוכר בכינוי "ברקזיט". בסוף מרס הפעילה בריטניה את סעיף 50 באמנת האיחוד האירופי, שמאפשר למדינה המעוניינת בכך לפרוש מהאיחוד האירופי.