כלכלה

משה כחלון

מכלול הפעילות האנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לקיומם של האדם והחברה. כלכלה היא גם תחום מחקר במדעי החברה, העוסק ביחסים שקשורים בהשגת אמצעים חומריים ובחוקים הנוגעים לייצור קניין ולחלוקתו.

חוקרים המתמחים בכלכלה עוסקים באופן שבו משאבים נגישים (שמצויים במחסור, על פי ההנחה הבסיסית) מעובדים, מיוצרים, מוקצים, מופצים ונצרכים. המחקר בתחום הכלכלה עוסק גם במגוון הקשרים ויחסי החליפין בין בני אדם בתהליך של ייצור מוצרים, שיווקם וצריכתם.

את המונח הלועזי לכלכלה, אקונומיה, טבע הפילוסוף היווני אריסטו. מושג זה מתאר מדע העוסק בחקר חוקי משקי הבית (צירוף של המלה היוונית אקו, οίκω – בית או משק-בית והמלה נומוס, νέμω חוק). הפילוסוף והכלכלן הסקוטי אדם סמית, שנחשב אבי הכלכלה המודרנית, קבע כי כלכלה היא "המדע החוקר את העושר". ההגדרה של הפילוסוף האנגלי ג'ון סטיוארט היתה שכלכלה היא "המדע המעשי של ייצור והפצת עושר".

כל שיטה כלכלית מתמקדת בראש ובראשונה במוצרים: חומרים שעובדו ביד אדם, שיש להם ערך מבחינת היוצר או מבחינתם של בני אדם אחרים הצורכים את המוצר. שירות הוא מוצר לא חומרי, אלא פעולה שמייצרת ערך לנותן השירות או לאחרים. סך כל המוצרים והשירותים הנצרכים על ידי בני אדם נחשבים "רווחה" אנושית.

הכלכלה של כל חברה אנושית מעוצבת על ידי תנאי הסביבה – האקלים, תנאי השטח ומשאבי הטבע  הנגישים. לייצור מוצרים דרושים גם הון (סך כל הנכסים המשמשים לייצור) ועבודה (הזמן והמאמץ שמשקיע אדם בתהליך הייצור).

מאחר שיש אנשים הזקוקים למוצרים שאינם מייצרים בעצמם, מתקיים מסחר. לעתים קרובות מבוצע הסחר תוך שימוש במטבע – מוצר ביניים בעל ערך מוסכם. קונים ומוכרים של סחורות נפגשים בשוק, ובו נקבעים מחירי הסחורות בהתאם להיצע ולביקוש.

אחת השאלות המרכזיות בכלכלה נוגעת למידת המעורבות של הממשלה בשוק. הימין הכלכלי תומך בממשלה מינימלית, בנטל מס נמוך ובשווקים חופשיים ככל האפשר, ואילו השמאל הכלכלי תומך בממשלה גדולה הגובה מאזרחיה מסים פרוגרסיביים ומספקת להם שירותי יסוד כמו חינוך ובריאות. גם באלה שבהן נהוגה מדיניות ליברלית, מנוהלת הכלכלה על ידי משרד האוצר ובנק מרכזי כמו בנק ישראל.