בניין משרד הביטחון בתל אביב
בניין משרד הביטחון בתל אביב צילום: חיים צח / לע"מ

אלקטרה ומנרב מבקשות צו ביניים שיקפיא את מכרז קריית התקשוב של צה"ל בנגב

שתי החברות, שהפסידו במכרז שסכומו 2 מיליארד שקל, טוענות כי בהצעה הזוכה נפלו פגמים מהותיים, כי יש ניגוד עניינים בפעילותו של מהרן פרוזנפר, לשעבר היועץ הכלכלי לרמטכ"ל ומנהל ההצעה הזוכה , וכי משרד הביטחון מתחמק מחובתו לתת להן לעיין במסמכי המכרז

אנא הזינו את מספר הטלפון הנייד כדי לקרוא את הכתבה המלאה ללא תשלום
אנא הזינו קידומת ומספר טלפון נייד ברצף
כבר רשומים? התחברו
אנא הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
לא קיבלתם SMS? לחצו לשליחת הקוד פעם נוספת

אלקטרה ו מנרב עתרו לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד משרד הביטחון ונגד החברות שיכון ובינוי ו אפריקה נכסים.  אלקטרה ומנרב מבקשות מבית המשפט לתת צו ביניים, שיאסור על משרד הביטחון לקדם או לממש את זכיית החברה המשותפת לשיכון ובינוי ולאפריקה נכסים, במכרז למימון, תכנון, הקמה, והפעלה של קריית התקשוב הטכנולוגית בנגב לתקופה של 25 שנים, בסך 2 מיליארד שקל. זאת עד החלטה בעתירה קודמת שהגישו אלקטרה ומנרב לעיון במסמכי המכרז. אלקטרה ומנרב התמודדו והפסידו לקבוצה של שיכון ובינוי ואפריקה נכסים בשלב האחרון של המכרז להקמת קריית התקשוב שהוכרע ביוני 2018.

אלקטרה ומנרב, שמיוצגות על ידי משרד עורכי הדין שבלת טוענות שמשרד הביטחון מונע מהן, בתואנות שונות, לממש את זכותן לעיין במסמכי המכרז במלואם, כולל בפרוטוקולים של ועדת המכרזים, כדי לבחון את תקינות הליך המכרז. אלקטרה ומנרב  טוענות שמשרד הביטחון התעכב במשך חודשיים במתן התשובה לבקשתן, וכשנתן את ההיתר לעיין במסמכים, הוגבלה הגישה למסמכים מסוימים ולא התאפשר להן להעתיק מסמכים.

אלקטרה ומנרב טוענות שלא קיבלו תשובה לבקשתן עוד לפני ההחלטה על הזוכה, לבחון ניגוד עניינים אפשרי של מהרן פרוזנפר, שכיהן עד לפני שנים ספורות כיועץ הכלכלי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, ומשמש כיום יועץ של משרד הביטחון, ובמקביל מנהל את ההצעה הזוכה מטעמן של שיכון ובינוי ואפריקה נכסים. אלקטרה ומנרב ביקשו גם לקבל מידע מפורט בנוגע למערכת היחסים הישירה והעקיפה בין משרד הביטחון לפרוזנפר לאחר פרישתו מתפקידו כיועץ הכלכלי לרמטכ"ל, ואת תוצאות הבדיקה של ועדת המכרזים בנושא זה.

הדמיה של קרית התקשוב בבאר שבע
הדמיה של קרית התקשוב בבאר שבע צילום: קולקר קולקר אפשטי

אלקטרה ומנרב טוענות כי מהמסמכים המועטים שהועמדו לעיונן עולה שמפרט ההצעה הזוכה של שיכון ובינוי ואפריקה נכסים, חלקי וחסר, וברור לכל גורם מקצועי שאינו עומד בדרישות הסף של משרד הביטחון, בין השאר בהיבטים של אבטחת מידע, שרידות המערכים הקריטיים וביצועי המערכת המסופקת מול דרישות המכרז. התובעת כותבת כי מהמסמכים שבהם עיינה עולה שהקבוצה הזוכה לא עמדה בתקנים שהוגדרו בדרישות המכרז בנוגע למערכות העברת נתונים מרחוק בתחום המולטימדיה, משום שהציעה לספק מערכת העברת נתונים בעלות של 1,000 דולר למערכת, בעוד שהמכרז דרש הצבת 10 מערכות בעלות של 3.5 מיליון דולר.

אלקטרה ומנרב מציינת עוד שמתוך הפרוטוקולים שהועברו אליהן עולה ,שהגורמים המקצועיים הרלבנטיים, התריעו בפני ועדת המכרזים ש"ישנו חשש שהצעת המחיר הסופית והכוללת תבטא הנחות עבודה בחסר ביחס לרכיב התקשובי בפרויקט". לדבריהן, מהמסמכים המועטים שהוצגו בפניהן עולה כי קיימים פערים משמעותיים בין המענה ההנדסי שסיפקה הקבוצה הזוכה לבין דרישות משרד הביטחון.

אלקטרה ומנרב מדגישות, שאי מתן צו הביניים שביקשו, ינציח מצב שבו החוזה למימון, תכנון, הקמה, והפעלה של קריית התקשוב ייצא לפועל לתקופה של 25 שנים שלא כדין, ומבלי שתינתן להן האפשרות לממש את זכותן הבסיסית והיסודית לעיין במסמכי המכרז. הן מציינות שמשרד הביטחון התנהל בחוסר תום לב, בניסיון מכוון ליצור עובדות בשטח ולהתקדם עד כמה שניתן במימוש זכיית הקבוצה המשותפת לשיכון ובינוי ולאפריקה נכסים, עוד לפני שיועברו המסמכים לעיונן.

תגובת שיכון ובינוי ואפריקה נכסים: ״מדובר בפרויקט חשוב ומשמעותי, שהוא גם הגדול ביותר כיום בישראל. מצער שהקבוצה המפסידה בוחרת לפנות לבית משפט במקום לקבל את החלטת ועדת המכרזים, שבחרה בהצעה הטובה ביותר לפרויקט לאחר כל הבדיקות הנדרשות. אנו בטוחים שזכייתנו תאפשר לנו להמשיך ולקדם במהרה פרויקט כה חשוב למדינת ישראל".