שרת המשפטים איילת שקד במסיבת העיתונאים, היום
שרת המשפטים איילת שקד במסיבת העיתונאים, היום צילום: עופר וקנין

מהפכה: השינויים הדרמטיים שכל עורך דין חייב להכיר

שרת המשפטים איילת שקד הציגה הבוקר את הרפורמה בניהול משפטים אזרחיים ■ בין השינויים: כתבי התביעה יקוצרו ובעלי דין יחויבו להידבר ■ התקנות החדשות ייכנסו לתוקף ב-5 בספטמבר 2019

אנא הזינו את מספר הטלפון הנייד כדי לקרוא את הכתבה המלאה ללא תשלום
אנא הזינו קידומת ומספר טלפון נייד ברצף
כבר רשומים? התחברו
אנא הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
לא קיבלתם SMS? לחצו לשליחת הקוד פעם נוספת

שרת המשפטים, איילת שקד, חתמה היום (ד') על רפורמה משמעותית נוספת בקדנציה שלה: רפורמת תקנות סדר הדין האזרחי. אלה התקנות הקובעות כיצד יתנהלו המשפטים האזרחיים בבתי המשפט בישראל.

התקנות מונחות על שולחנה של שקד מאז שנכנסה לתפקיד. הטיוטה הראשונית שגובשה על ידי מנהל בתי המשפט לשעבר, השופט בדימוס משה גל, עוררה התנגדות עזה מצד עורכי דין, אקדמיה ואף שופטים. ביוזמת שקד עברה הצעת התקנות תהליך חשיבה מחודשת, שכלל מעורבות של נציגי הלשכה, עורכי דין בכירים ואנשי אקדמיה.
התקנות החדשות מחליפות את תקנות סדר הדין הקיימות. הן ייכנסו לתוקף בעוד שנה בדיוק, ב-5 בספטמבר 2019, ויחולו על תביעות שיוגשו ממועד כניסתן ואילך. תיקים שייפתחו לפני כן ימשיכו להתנהל בסדר הדין הישן.

התקנות החדשות מחזקות את מעמד השופטים בניהול המשפט, מחזקות את הסנקציות שיכולים השופטים להטיל על בעלי דין, מחלישות את השליטה של בעלי הדין בהליך, וכוללות את אחד המרכיבים שהכי מדאיגים עורכי דין - הגבלה על אורכם של כתבי הטענות.

התקנות החדשות כוללות סעיפי מטרה הצהרתיים שאמורים להנחות את השופטים בדין האזרחי. סעיף מרכזי בהן קובע כי "הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה", וכי יש חשיבות להכרעה "בתוך זמן סביר". לאחר מכן מובהר כי כדי לממש את החזון "בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי (...) לשם כך עליו ליזום, אם נדרש, ולהחליט כל החלטה בהתאם לתקנות אלה במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן".

התקנות החדשות שמות דגש רב על מניעת השימוש לרעה בהליכי משפט. נכתב בהן כי "לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין".

הנה כמה מהשינויים המרכזיים שאפשר לזהות בטיוטת תקנות סדר הדין האזרחי.

1. כתבי הטענות יוגבלו בארכם

כתבי הטענות יחולקו מעתה לשלושה חלקים: בחלק הראשון יופיעו פרטים טכניים כמו שמות הצדדים וכתובתם, בית המשפט שאליו מוגשת התביעה; בחלק השני יפורטו העובדות בתמצית; ולאחר מכן, בחלק השלישי והארוך יותר, ייכלל פירוט מלא של העובדות. לכתבי הטענות יצורפו מעתה כל "מסמך מהותי" וכל מסמך שבעל הדין מתכוון להסתמך עליו. בכך מנסות התקנות להתגבר על מחלוקות המתעוררות באופן תדיר בשאלה איזה מסמכים צריך היה לצרף לכתב הטענות.

בכתב הגנה יורכב החלק השני מטענות סף, שנועדו להביא לדחיית התביעה ללא דיון במהותה וכן מפירוט עובדות ההגנה "בתמצית". בחלק השלישי אמור להיות פירוט נרחב של טענות ההגנה. כדי לסייע לנתבעים, לבתי המשפט תינתן סמכות לאפשר ארכה להגשת החלק השלישי של כתב הגנה, אם יתרשמו שיש סיכוי לדחיית התיק מנימוקי סף כמו התיישנות או טענות סף אחרות. אפשר לשער כבר עתה כי בתוך זמן תיווצר פרקטיקה של הגשת החלק השני של התמציתי של כתב ההגנה בלבד, המבוסס על טענות מקדמיות לצד בקשה לחסוך לנתבע את הגשת כתב ההגנה המלא.

כתבי הטענות (כתב תביעה, כתב הגנה, כתב תשובה) יוגבלו באורכם. יוזמה זו היתה שנויה במחלקות ובניסוח חלק זה היו שינויים עד הרגע האחרון.

בסופו של דבר נקבע כי "חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על חמישה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על שישה עמודים אם הוגש לבית משפט שלום, ועל תשעה עמודים אם הוגש לבית משפט מחוזי".

בחודשים האחרונים הוחלט להוסיף להגבלה זו את הסייג שלפיו בתביעה בבית משפט מחוזי בסכום העולה על 2.5 מיליון שקל, "חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על עשרה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על עשרים עמודים". כתב תשובה לכתב הגנה יוגבל לאורך של שלושה עמודים.

התקנות מגבילות גם את אורכם של ערעורים. נקבע כי "גוף הערעור לא יעלה על שישה עמודים, אם הוגש לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי, ועל עשרה עמודים, אם הוגש לבית המשפט העליון". פרק הזמן להגשת כתב הגנה הוארך מ-45 ל-60 יום.

2. צמצום בחירת בית המשפט

התקנות החדשות קובעות כי בתביעות לבית משפט השלום התובע יכול לציין באיזה בית משפט הוא מעדיף לנהל את התביעה, אבל הן אינן מבטיחות שהתביעה אכן תנוהל שם. התקנה מאפשרת גם גמישות בניהול עומסים בין בתי המשפט, על חשבון הנוחות של בעלי הדין.

3. עמידה בזמנים

התקנות החדשות יכללו הוראה שאמורה לסייע לבית המשפט לוודא עמידה בזמנים של בעלי הדין. לפי ההוראה, "בעל דין שהגיש כתב טענות לבית המשפט, יפרט בשולי כותרת המסמך את המועד האחרון שעליו להגיש את כתב הטענות, בהתאם לתקנות אלה או לפי החלטת בית המשפט; ואם הוא משיב או מגיב למסמך אחר – גם מהו המועד שאותו מסמך הומצא לו".

4. מזכיר משפטי

התקנות יוצרות תפקיד חדש במערכת המשפט: מזכיר משפטי. למזכיר סמכות לאכוף את התקנות. "מזכיר משפטי לא יקבל מסמך שאינו ממלא אחר דרישה הקבועה בתקנות אלה". המזכיר המשפטי יהיה שומר הסף שיבטיח את קיום התקנות.

המזכיר המשפטי יהיה חייב לסייע למי שאינם מיוצגים על ידי עורכי דין ולהסביר להם כיצד לתקן את הפגמים בכתב הטענות שלהם. אפשר יהיה לערער עליו לשופט.

5. חובה לקיים דיון מקדמי

חידוש בתקנות החדשות הוא החובה של בעלי הדין למעט כאלה שאין להם ייצוג של עורכי דין, לקיים "דיון מקדמי" מחוץ לכותלי בית המשפט. הפגישה הזאת נועדה לחידוד המחלוקות ביניהם וגם לקדם פתרון הסכסוך ללא משפט. על הצדדים יוטל להגיש לבית המשפט טופס שבו ישקפו את מה שעשו בדיון המקדמי.

בנוסף, בכל תביעה מעל סכום של 40 אלף שקל יישלחו הצדדים לנסיון גישור ללא תשלום. כיום החובה לקיים נסיון לגישור (הליך המכונה "פגישת מהו"ת" – ראשי תיבות של מידע היכרות ותיאום) קיימת רק בתיקים ששווי המחלוקת בהם הוא יותר מ-80 אלף שקל ורק בחלק מבתי המשפט בארץ.

6. מתי מוחקים תביעה

לנוכח הדגש הרב ששמות התקנות על התנהלות ראויה של בעלי הדין ועורכי דינם ניתן למצוא בהן עילה חדשה למחיקה של תביעה. בית המשפט רשאי למחוק תביעה אם "התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט". גם "שימוש לרעה בהליכי משפט" הופך לעילה למחיקת התביעה, ובכך מאמצות התקנות את הפסיקה בתחום זה.

7. בקשות

לפי טיוטת התקנות, בעלי הדין לא יורשו להגיש בקשות לבית המשפט בתקופה שבין הגשת כתב ההגנה והדיון בקדם המשפט למעט בקשות ספציפיות כמו בקשה לסעד זמני ובקשה לעדות מוקדמת. בקשה ותשובה יוגבלו לארבעה עמודים.

בענייני טכניים כמו שינוי מועדים קובעות התקנות מנגנון של "פניות" לבית המשפט, שצריכות להיעשות לאחר פנייה לצד שכנגד. התקנות כוללות הוראה מיוחדת בעניין השיקולים בשינוי מועדי דיון. בתי המשפט מתמודדים כבר שנים עם תופעה של בזבוז זמן שיפוטי עקב דחיות מועדי דיון, לאחר שהשופטים כבר התכוננו לדיון עצמו. התקנות קובעות מעתה כי שיקולי נוחות לא ישמשו עילה לדחייה. בכך מעגנות התקנות את הנחיות נשיאי בית המשפט העליון שיצאו בשנים האחרונות כנוהל פנימי לשופטים.

8. חזרה לעדויות בעל פה

אחד הוויכוחים הגדולים סביב ניסוח התקנות היה אם לבטל את הנוהג של קבלת תצהירים במקום עדויות בעל פה. בעניין הזה מנוסחות התקנות בצורה מגושמת המעידה כי בנושא זה התקיים ויכוח עד הרגע האחרון.

התקנות החדשות קובעות כי "בית המשפט יחליט אם העדויות הראשיות יישמעו בעל פה או בכתב", אבל מנחות בדבר "מתן עדיפות לשמיעת עדויות בעל פה, אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון". למרות העדיפות הזאת, נקבע כי בתביעות שסכומן יותר מ-2.5 מיליון שקל "תינתן עדיפות למתן עדות בכתב אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון".

הניסוח המגושם יוביל כנראה לכך שההחלטה אם לשמוע עדים בעל פה או לקבל תצהיר כתוב תיפול על פי טעמו האישי של כל שופט.

9. סדר מקוצר בוטל, דיון מהיר נשאר

התקנות מבטלות את סדר הדין המקוצר, הליך שנועד להקל על בנקים, חברות גדולות ורשויות מקומיות להגיש תביעות אזרחיות לגביית חובות קצובים. התקנות מבטלות גם את את ההליך המכונה "המרצת פתיחה", שנועד בעיקרו לתביעות שאינן מחייבות בירור עובדתי מסובך.

תביעות עד 75 אלף שקל ינוהלו במנגנון שייקרא "דיון מהיר", ומזכיר את הליך "סדר דין מהיר". כיום במסלול זה יוגשו תצהירים; ההוכחות יישמעו תוך שישה חודשים; הדיון בהוכחות יימשך לא יותר מיום אחד ופסק הדין יהיה תמציתי.

10. הוצאות משפט

עד היום היו הוצאות המשפט המוטלות על בעלי הדין נתונות לשיקול הדעת המוחלט של השופטים. התקנות החדשות מנסות לעודד את השופטים להטיל הוצאות המשקפות את העלות האמיתית של ניהול המשפט. נקבע בהן כי "סכום הוצאות משפט יהיה צירופם של כל ההוצאות שהוצאו בעין ושנדרשו להליך כפי שיורה בית המשפט".

תגובות

טוען תגובות...