ענבל באומר
ענבל באומר

עורכי הדין עוברים לשירותים דיגיטליים: "לא נשרוף ללקוח 5 שעות על כתיבת הסכם"

שלושה מבין משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל השיקו בשבועות האחרונים אתרים שמנגישים חלק מהידע והפרקטיקה היומיומית, בעיקר לטובת קהילת ההיי־טק

אנא הזינו את מספר הטלפון הנייד כדי לקרוא את הכתבה המלאה ללא תשלום
אנא הזינו קידומת ומספר טלפון נייד ברצף
כבר רשומים? התחברו
אנא הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
לא קיבלתם SMS? לחצו לשליחת הקוד פעם נוספת

מהפיכת הדיגיטל הגיעה גם למשרדי עורכי הדין. אחרי מאות שנים שבהן שמרו המשרדים בקנאות על הידע והפרקטיקה המשפטית שצברו — כעת הם משנים כיוון, ומוכנים לשתף את חלקם עם הקהל הרחב.

בין אם מדובר בתולדה של ריגול עסקי מתקדם, או בכוחות השוק, שלוש פירמות עורכי דין מהגדולות בישראל השיקו כמעט במקביל בשבועות האחרונים אתרים חדשים ונפרדים מהמותג המשפטי — לטובת תמיכה ועזרה לקהילת היזמים בתחום ההיי־טק. האתרים מרכזים מאמרים, מסמכים וכלים שונים — בשפה פשוטה עבור סטארט־אפיסטים. הם הוקמו למטרות דומות, אם כי בממשקים שונים, אך מציגים מגמה ברורה בשוק עריכת הדין — לכל הפחות בתחום ההיי־טק.

האתר הראשון שהושק הוא yTech של משרד יגאל ארנון ושות’. הוא בנוי כמעין פורטל שמעוניין להיות, כך אומרים בחברה, עמוד הבית של המנכ”ל או היזם הצעיר. הוא מכיל חדשות מכמה אתרים, מסמכים בסיסיים שונים ומחקרי שוק, מאמרים ולוח אירועים בהיי־טק המקומי.

אתר אינפיוז (Infuse) שהקימו במשרד עורכי הדין עמית פולק מטלון נבנה קודם בעברית — בשונה מהשניים האחרים שכתובים במלואם באנגלית. האתר בנוי באופן שמשרת שאלות שונות של יזמים מתחילים, ואמור ללוות אותם מהשאלות הבסיסיות ביותר ועד לחתימה על חוזים משפטיים — שחלק קטן מהם ניתן כיום חינם באתר, ועל חלקם נדרש תשלום של כ–500 שקל. החלק הזה באתר, שמאפשר לייצר מסמכים משפטיים בהתאמה אישית לעסקים השונים, משתמש בטכנולוגיה שפיתחו בחברת ליגל־אפ (LegalUp) — סטארט־אפ ישראלי שמספק פתרונות לאוטומציה של תהליכים משפטיים שונים.

סטראטאפים בתחום

במשרד שבלת ושות’ הלכו צעד נוסף בכל הקשור למחולל החוזים של ליגל־אפ, וביססו את מרבית האתר עליו. הכניסה לאתר — הנקרא Jumpstart — מזמינה את היזמים להתחיל לייצר חוזים מסוגים שונים מותאמים אישית, ובחינם. בנוסף האתר מנגיש מאמרים שכתבו עורכי הדין במשרד, וכולל מילון מושגים עשיר ואינטראקטיבי באנגלית ובעברית.

"זה מה שהצעירים דורשים"

"משרדי עורכי הדין בעולם מבינים שהם צריכים להתייעל ולספק מנגנון עם עלות־תועלת טובה יותר ללקוח. אנחנו מבינים שאם אנחנו רוצים להוביל את השוק בעוד חמש שנים, אנחנו חייבים להנגיש חלק מהפעילות שלנו בדרך דיגיטלית וללא תיווך. זה מה שהצעירים דורשים כיום, בטח מי שעוסקים בהיי־טק. לשם העולם הולך", אומרת ענת בן ברוך, ראש מחלקת פיתוח עסקי וחדשנות במשרד עמית פולק מטלון ושות’.

“במבט רחב, אני חושב שאנחנו נמצאים ברגע שהוא ‘הקודאק של עולם המשפט", מוסיף עו"ד עומר בקרמן, שותף במחלקת ההיי־טק וההון סיכון במשרד, כשהוא מתייחס כמובן לקריסתה של ענקית הצילום של המאה הקודמת, לאחר שלא השכילה לעשות את המעבר לצילום דיגיטלי. “הרעיון הוא לקחת את המידע הרב שנצבר פה במשך שנים ולהנגיש אותו למבקרים”.

ענת בן ברוך ועומר בקרמן
ענת בן ברוך ועומר בקרמן צילום: אייל טואג

יוזמות המשרדים הישראליים ממשיכות גל של אתרים ושירותים דומים שהוקמו בעולם בשנים האחרונות. כמו כן, מדובר בהיבט נוסף של מה שמכונה מהפכת הליגל־טק — כניסת כלים טכנולוגיים שונים לייעול עבודת עורכי הדין. לרוב ספקי המוצרים הללו הם סטארט־אפים שהוקמו בשנים האחרונות. במקרה הנוכחי מונגש כלי אחד לציבור הרחב, אך אותו כלי וכלים נוספים נמצאים בשימוש פנימי אצל המשרדים השונים.

מייסדת ליגל־אפ, ענבל באומר, היא עורכת דין בעברה, שמעידה כי הקמת החברה נולדה מתוך חוסר היעילות שחוותה במשך שנים במקצוע, "בכל כתיבת הסכם עורכי הדין צריכים או להמציא את הגלגל מחדש — מה שכרוך בבזבוז זמן מיותר, או להתחיל לחפש איזה מסמך בהיסטוריה ולהעתיק חלקים מסוימים. אחד הדברים שהפריעו לי זה שלאחר שכבר כתבו הסכם עם כל הנסיבות הרלוונטיות לו — היה צריך להשקיע מאמץ במציאת אותם סעיפים עבור הסכם חדש שאולי לא שונה בהרבה", היא אומרת. "עם כמה שאנחנו סטארט־אפ ניישן — שוק המשפט הישראלי היה עד לאחרונה חסין מפני שימוש בטכנולוגיות של ליגל־טק", היא מוסיפה: "התוכנה שפיתחנו תעזור למשרדים לייעל את אופן ניהול הידע ושימורו".

ליגל־אפ הוקמה לפני שנתיים וחצי, ומאז לא גייסה הון ממשקיעים. לחברה יש כיום יותר מ–100 לקוחות שמשתמשים בתוכנה, לרוב מאחורי הקלעים. "משרדי עורכי דין מחייבים לקוח לפי שעות עבודה, ועד כה לא אהבו לחשוף את הפרקטיקה", אומרת באומר. "עכשיו יש שינוי גדול, והמשרדים מבינים שחשיפה של הכלים הטכנולוגיים תעלה את קרנם. הטרנד באופן כללי מזכיר את מה שקורה בעולם הבנקאות — שגם הוא תחום שמרני שבו הוקמו שירותים דיגיטליים".

לזכות באמון הציבור

 YTech Runway צילום מסך - אתר
YTech Runway צילום מסך - אתר צילום: צילום מסך אתר ytechru

"שוק עריכת הדין הוא שוק בהפרעה", אומר בקרמן, בתשובה לשאלה האם השירותים האלה לא מכרסמים באפיק הכנסות קל של המשרד. "השוק עובר כעת מעבודה לפי שעות למכירת מוצרים. המודל הבסיסי משתנה. בכל מקרה, כתיבת מסמך NDA (הסכם סודיות) זה כבר לא משהו שיש בו יתרון יחסי".

עו”ד נמרוד וורמן, שותף במחלקת ההיי־טק ביגאל ארנון ושות’ ומי שהוביל את בניית Ytech, אומר כי "עורכי דין לא עושים כסף מסטארט־אפים בתחילת הדרך, אלא מייצוג של היזמים הטובים ביותר בתעשייה כאשר הם בשיא הקריירה. מעבר לכך, כל השירותים המשפטיים שניתן ליזם בתחילת הדרך צריכים לעבור קומודיטיזציה מלאה. עו"ד ששורף חמש שעות יקרות ללקוח על הסכם מייסדים הוא עורך דין בעייתי, משום שהוא מבצע עבודה נקודתית על משהו שנכתב אלפי פעמים, בטח בישראל — כשכל מה שהוא צריך זה להתאים את הנוסח לאדם שמולו. הנגשה של מסמכים ליזמים בכל דרך שהיא היא יוזמה מבורכת מאוד".

ורד חורש ובן ענבר
ורד חורש ובן ענבר צילום: אייל טואג, אורן דאי

אחת המסקנות המתבקשות לנוכח השקות האתרים היא כי מדובר בתרגיל שיווקי מוכר. החברות יחשפו חלק מהפעילות, שממילא חלקים ממנה כבר נמצאים ברשת — וכך יזכו לאמון הציבור. בשלושת המשרדים לא מכחישים שקיימת מטרה כזאת, אך הם מדגישים כי פעילות האתר מנותקת לחלוטין מהמשרד. "אני לא מעוניינת באף פרט מזהה של הגולש. לא משאירים אצלי כתובת מייל אם לא רוצים. זה שירות לקהילה", אומרת עו"ד ורד חורש, שותפה במחלקת ההיי־טק בשבלת ושות’ שהובילה את הפרויקט יחד עם עו"ד בן ענבר.

"כשיצאנו לדרך עם Jumpstart, ראינו לנגד עינינו יזמים שמסיבות שונות החליטו לא לעשות שימוש בשירותים משפטיים, בין אם מדובר ביזמים מתחילים המבקשים להימנע מהעלויות הכרוכות בקבלת ייעוץ משפטי, או דווקא כאלה עם ניסיון קודם שמעדיפים בשלבים הראשוניים להסדיר את ענייניהם המשפטיים בכוחות עצמם", מוסיפה חורש. "מדובר בקבוצה שחבריה עד היום פשוט נמנעו מלעשות הסכמים בשלבים המוקדמים של המיזם, או שהשתמשו לשם כך במסמכים כאלה ואחרים שמצאו ברשת ושאיכותם המשפטית והתאמתם לנסיבות לא ברורה. הפלטפורמה מאפשרת לאותה קבוצה לקבל שירות מותאם למקרים השכיחים, בסטנדרטים המשפטיים הנדרשים", אומרת חורש.

"זו לא ירייה ברגל — בלי זה קשה יהיה להתקדם קדימה", אומר בקרמן. “יש קולות בעולם שלנו ששואלים ‘מה עכשיו — גם זה צפוי להחליף אותנו?’. אבל אנחנו לא רואים בזה תחליף, אלא תוסף. אם יש דברים שמחשב יכול לעשות — שיעשה. אנחנו צריכים לדבר עם הלקוחות על הדברים המסובכים, שהקשר האישי בהם מהותי. מי שחושב שכלים כאלה הם בבחינת לכרות את הענף עליו אנחנו יושבים — כנראה שיושב על הענף הלא נכון.

"עורך דין מסחרי יהיה בעתיד יותר יועץ ופחות איש טכני. עולות כיום שאלות מורכבות כמו — מה יהיה עתיד עורכי הדין בעולם של חוזים חכמים על גבי הבלוקצ’יין. כל השיח הזה מביא לכך שעורכי הדין צעירים יצטרכו לבוא עם יכולות שונות, ולדלג מגן חובה ישר לכיתה ג’ — והחפיפה שלהם במשרדים תשתנה בהתאם", אומר בקרמן.

לדברי חורש, העבודה על הפלטפורמה החלה לפני שולש שנים, "מתוך הבנה שטכנולוגיות משפטיות הן לא איום אלא בעיקרן הזדמנות עבור משרדי עורכי הדין שישכילו לאמצן. אנחנו ממפים את השוק לאיתור טכנולוגיות מתאימות להטמעה ואף ביצענו השקעות במיזמי ליגל-טק. זה אינטרס שלנו כמו גם של לקוחותינו שכל החלקים הטכניים שיכולים להיות מוחלפים בידי טכנולוגיות בצורה טובה, יוחלפו על ידן. זה יקרה כבר בעתיד הנראה לעין".

וורמן מוסיף כי "לא הגיוני שנסתכל במשרד על אלפי הלקוחות רק דרך השאלה מהם השירותים המשפטיים שאנחנו יכולים למכור להם. לכן אנחנו מנגישים כלים דיגיטליים בנושאי שיווק וכוח אדם — תחת אתר שהוא יישות נפרדת".

תגובות

טוען תגובות...