לקינן אין סנטימנטים לזיסר - אבל הפועלים עלול להפסיד הרבה במלחמה מולו

בנק הפועלים צפוי להגיש השבוע לבית המשפט בקשה לכינוס נכסים ל-48% ממניות אלביט הדמיה - אבל גם אם הן יעברו לבנק, שוויין 
לא יכסה את החוב האדיר של זיסר בסך 900 מיליון שקל ■ מעבר לפינה גם יחכו לו נושים נוקשים כמו הקרנות יורק ו-DK Partners, שעלולות לדרוש את פירעון החוב ולהוביל לפירוק החברה - תרחיש שיגרור את הבנק לקבע הפסדים של יותר מ-700 מיליון שקל

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיכאל רוכוורגר

אם לא יחולו הפתעות של הדקה ה-90, צפוי בנק הפועלים בתחילת השבוע לממש את איומו ולהגיש לבית משפט בקשה למינוי כונס נכסים על 48% ממניות חברת אלביט הדמיה, שבשליטת מוטי זיסר. שווי השוק של מניות אלו הוא 145 מיליון שקל.

המניות משועבדות לבנק כנגד חוב של כ-900 מיליון שקל, שחייבת אירופה ישראל, החברה האם של אלביט הדמיה. מדובר בהלוואה שבעבר היה שותף בה גם בנק לאומי. ההלוואה נחשבה מהלך עסקי טוב, אך עם הידרדרות עסקיו של זיסר היא הפכה לבעייתית. זיסר החל ליטול ההלוואה המתגלגלת מ-99’ כשהוא קנה את אלביט מאלרון שבשליטת אי.די.בי.

בנק הפועלים שכר את שירותיו של עו”ד גיורא ארדינסט כדי שיטפל בתביעה. ארדינסט הקדיש בימים האחרונים לא מעט שעות ללימוד החומר עם הצוות המשפטי בחטיבה עסקית ובאגף לאשראים מיוחדים. לאחר לימוד החומר צפוי הבנק לדרוש פירעון מיידי של החוב כלפיו על ידי אירופה ישראל באמצעות פנייה לבית המשפט. ככל הנראה הבנק יטען לכמה הפרות בהסכם האשראי החדש שנחתם בין הצדדים ביולי 2012, לאחר משא ומתן עיקש שנוהל במשך יותר משנה ושלווה בהרבה אמוציות והאשמות הדדיות.

הפועלים יסתמך בין השאר על ההפרות הפיננסיות של אירופה ישראל, כמו פיגור בתשלום ריבית של כ-2 מיליון שקל, וכן אי־פירעון של אשראי מתגלגל של 20 מיליון שקל - שהבנק נתן לזיסר לצורך הגדלת אחזקותיו באלביט הדמיה, ושאמור היה להיפרע עם מימוש המניות בידי זיסר ברגע שהן ירשמו עליות. הבנק גם יטען כי אלביט אינה עומדת בהתניות פיננסיות שונות.

בשלב מאוחר יותר מאיים הפועלים להגיש תביעה נגד זיסר כדי לממש את הערבות האישית שלו שניתנה לבנק, וכן לדרוש מימוש שעבוד ספציפי על 29% ממניות החברה הבת פלאזה סנטרס ‏(הנכס המרכזי של אלביט הדמיה‏) שמשועבדות להפועלים במסגרת האשראי שהבנק נתן לאלביט - הנמצאת בהפרת תנאי ההלוואה בשל ירידה חדה בשווי מניית פלאזה.

בבנק הופתעו מהמתווה שגובש

צעד זה של ראשי הפועלים - המנכ”ל ציון קינן, וראש החטיבה העסקית, שמעון גל - מגיע שבועיים לאחר ש-TheMarker חשף את מתווה הסדר החוב באלביט. את המתווה רקם באחרונה זיסר יחד עם שתי קרנות השקעה אמריקאיות - יורק, המיוצגת בישראל בידי ג’רמי בלנק, ו-DK Partners, המיוצגת בישראל אבי פרידמן - שרכשו אג”ח של אלביט הדמיה בכמיליארד שקל ערך נקוב ‏(סביב 50 אגורות לאיגרת‏) והפכו בכך למחזיקי האג”ח הגדולים של אלביט. החברה חייבת לבעלי האג”ח בסך הכל כ-2.2 מיליארד שקל.

לפי מתווה ההסדר, המשקף תספורת של כ-50% עם פוטנציאל השבחה, מלוא החוב של אלביט או מרביתו לבעלי האג”ח יומר למניות; החוב לבנקים הפועלים ‏(240 מיליון שקל‏) ולאומי ‏(60 מיליון שקל‏) ישולם; הקרנות ייהפכו לבעלות השליטה בחברה עם אחזקה של יותר מ-51%; וזיסר יישאר מנכ”ל, אחזקותיו ידוללו לכ-10%-15%, והוא יקבל אופציות להגדיל בעתיד את אחזקותיו לכ-30%-40% בלי שיביא כסף לטובת ההסדר.

הפרסום של המתווה עורר את כעסם של ראשי הפועלים, שלטענת מקורביהם קראו עליו בראשונה ב-TheMarker, בעוד מקורבי זיסר טוענים כי עידכנו חלק מהמנהלים בבנק וביקשו לעדכן גם את קינן וגל.

כך או אחרת, זיסר מקווה כי מתווה זה יהפוך את אלביט לחברה הרבה יותר בריאה מבחינה פיננסית, מה שיאפשר לה לפתח את נכסיה בתחומי הנדל”ן והמלונאות במרכז ובמזרח אירופה והודו, וכן את פעילות המדיקל המרוכזת בחברות אינסייטק וגמידה סל.

הערכה זו של זיסר מתבססת על כך כי מלוא החוב ‏(או לפחות חלק ניכר ממנו‏) של אלביט יומר למניות, ואלביט תיהפך לחברה עם הון עצמי של 3-3.5 מיליארד שקל. זאת בהתבסס על חלקה של אלביט ‏(62.5%‏) בהון עצמי של פלאזה סנטרס, וכן על חלקה בהון העצמי שהושקע בפעילות בהודו, בחטיבת המלונות באירופה, בפעילות המדיקל ובקופת המזומנים של אלביט ‏(לאחר שתקבל את יתרת הסכומים המגיעים לה ממכירת מרכזים מסחריים בארה”ב‏).

סקפטיים לגבי השווי של אלביט הדמיה

במצגות שונות שהציגו באחרונה ראשי אלביט לגורמים מוסדיים ובנקאיים, הם ציינו כי בתקופות של גאות בשנים עברו נסחרה החברה במשך תקופה ארוכה לפי מכפיל הון ‏(יחס בין שווי שוק להון עצמי‏) של 3 ואף יותר מכך, וכעת לאחר ההסדר גם אם היא תיסחר לפי מכפיל הון של 1 - כלומר לפי שווי שוק של כ-3 מיליארד שקל - שווי אחזקותיו של זיסר לאחר ההסדר יהיה 300-450 מיליון שקל עם פוטנציאל להשבחה עתידית. לטענתם מצבו של הפועלים, שיחזיק בשעבוד על המניות אלביט, רק ישתפר עם ההסדר המוצע.

עם זאת, מכיוון שהון עצמי זה מייצג בחלקו הלא מבוטל קרקעות לא מפותחות באזורים בעייתיים הנמצאים בתקופת האטה, כמו מזרח אירופה והודו, בצד העובדה שפעילות המדיקל עדיין לא הושבחה ולא ברור מה שוויה - מעריכים בשוק ההון כי גם אם המהלך יצליח בסופו של דבר אלביט תיסחר בשווי נמוך בהרבה מההון העצמי שלה.

ואולם את התמונה הוורודה שמצייר זיסר, ראשי הפועלים רואים בצבעים הרבה יותר אפורים. מלבד העובדה שנכון להיום קיימים חוסר אמון וחשדנות בין זיסר לקינן וגל, לפי המקורבים להפועלים , בבנק פשוט לא סומכים על הבטחותיו של זיסר לנוכח הניסיון עמו, ולא מאמינים כי אלביט תגיע לשוויים האלו. לטענתם, גם אם היא תגיע לרמות האלה זה לא יספיק כדי לפרוע את החוב לבנק.

“נכון שבסיבוב הקודם העריכו בהפועלים כי ייתכן שהאסטרטגיה שנקטו, כשכל הריב עם זיסר נהפך לפומבי, פגע בבנק ובשווי ביטחונותיו. אבל הפעם המצב שונה", אמר בכיר בשוק ההון המעורה בנעשה בקבוצת זיסר ובהפועלים. "אחרי שהבנק הפריש כמעט את מלוא החוב, קינן וגל יעשו הכל כדי לגבות כמה שיותר מזיסר - שכן סביר להניח שגם התגמולים שלהם יושפעו מכך לחיוב. עם זאת, אסור להתעלם לגמרי מהפן האישי. שכן בעוד במקרה של לווים אחרים קינן חושב פעמיים אם להילחם בכל מחיר כדי לשפר את מצבו של הבנק בחוב כלשהו, במקרה של זיסר ההתלבטות הזאת פשוט לא קיימת אצלו”.

מקורבים להפועלים מכחישים בתוקף כי המהלכים של פנייה לבית משפט נעשים מתוך שיקולים אמוציונליים ורצון להראות לזיסר מי קובע את הטון ומי אומר את המלה האחרונה. אלא לטענתם, מטרתם היא לשפר את מצבו הכללי של הבנק בחוב הזה. הם סבורים כי על הבנק לפעול בכל דרך אפשרית כדי להפוך את היוצרות וליצור מצב שהקרנות האמריקאיות יתחשבו גם בו - גם אם זה יעכב את ההגעה להסדר. שכן בעבור קינן וגל, העומדים בראש אחד הגופים החזקים והכוחניים במשק הישראלי, מדובר בסיטואציה שהם לא נתקלו בה קודם לכן.

קרן יורק ו”אלוהי תשואות האג”ח”

מאז שקינן וגל נכנסו לתפקידיהם ב-2009, ונהפכו חברים גם מחוץ לשעות העבודה, הם לא היססו להיכנס לעימותים פומביים עם לווים גדולים, ברגע שראו כי קיים סיכוי שהבנק לא יצליח לגבות את מלוא החוב כלפיו. כך הם הובילו הסדר גדול של ממורנד הפרטית של לב לבייב ‏(החברה האם של אפריקה ישראל‏), שפרעה ומיחזרה מאות מיליוני שקלים; וכך הם כופפו את בני שטיינמץ, שנתן ערבויות אישיות ופרע חלק מהחובות של סקורפיו נדל”ן ובייטמן.

בהפועלים גם לא הביעו כל סנטימנטים ליהודה ודיתה ברוניצקי, שלקחו הלוואה של כ-600 מיליון שקל מהבנק כדי לחסום את חיים כצמן מניסיון השתלטות על מפעל חייהם, חברת האנרגיה אורמת. הבנק ניצל עד הסוף את ההתעניינות באורמת של שיכון ובינוי וקרן פימי של ישי דוידי, שבסוף נכנסה לגרעין שליטה והבטיחה לבנק את פירעון החוב.

ואולם בכל המקרים האלה, וגם באחרים, להפועלים היו ביטחונות חזקים ועמדת הובלה מול נושים אחרים, בעוד במקרה של זיסר המצב שונה, והמהלכים שהבנק רוקם חושפים אותו לסיכונים לא מבוטלים - שאם לא יצליחו - עלולים לפגוע בבעלי המניות שלו. גם אם בית משפט ישמע את כל הצדדים וישתכנע להעביר את המניות של אלביט להפועלים, קשה להאמין שהבנק ימצא להם קונה כיום במחיר גבוה באופן משמעותי משווי השוק שלהן עתה.

שווי השוק שלהן עתה, אחרי קפיצה של יותר מ-100% בשבועיים, הוא 145 מיליון שקל - סכום שרחוק מלכסות את החוב לבנק. לאחר קבלת המניות יחכו לבנק הפועלים בפינה נושים נוקשים של אלביט כמו יורק, שאינה ממומנת נכון להיום בישראל בידי הפועלים או בנק אחר, וכל עניינו של בלנק, לפי מקורביו, הוא “אלוהי התשואה של האג”ח”.

במצב שייווצר ידרשו יורק ושותפיה מהפועלים לפרוע להם את החוב, או יעמידו אותו לפירעון מיידי ויחלו בהליכי פירוק של אלביט. הדבר ייאלץ את הפועלים להיפרע מערבות אישית של זיסר, שמוערכת בלא יותר מ-150-100 מיליון שקל. במצב כזה הבנק ייאלץ לקבע הפסד של יותר מ-700 מיליון שקל (כלומר חוסר יכולת לגבות את החוב של זיסר שהופרש בעבר).

בהפועלים מודעים לתרחיש הזה ויעשו הכל כדי שבמסגרת ההסדר יקבלו נתח גדול יותר מהעוגה של יורק וזיסר. אם כך יהיה, השאלה הגדולה תהיה אם יורק ו-DK, שגם כך נטלו סיכון לא מבוטל עם הפוזיציה הגדולה שבנו, יסכימו להתפשר ולתת לבנק חלק ממניות אלביט הדמיה או לחלופין יבחרו להותיר את זיסר כשכיר בלבד ובלי מניות, וייתנו לו רק אופציות למימוש בעתיד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker