מה הסיכוי של ישראל לעקוף את ארה"ב, שווייץ והונג קונג? - מאני טיים עונה 3 - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה הסיכוי של ישראל לעקוף את ארה"ב, שווייץ והונג קונג?

תחרותיות נחשבת למפתח לצמיחה כלכלית ושגשוג ■ אך איך מגדירים תחרותיות, אילו שיטות נקטו מדינות להגביר אותה, וכיצד נמדדת ישראל בעולם ■ פרק 8 ב"מאני טיים"

50תגובות

בעולם גלובלי, פתוח, שמקדש את הצמיחה הכלכלית כדרך העיקרית לשפר את חיי האדם, תחרותיות היא מלת קסם.

קחו לדוגמה את המרוץ הנוכחי לנשיאות ארה"ב. אחד הנושאים החביבים ביותר על המועמד הרפובליקאי, דונלד טראמפ, הוא סין, וכיצד היא מכה בתחרות הכלכלית את ארה"ב, גוזלת ממנה משרות ופרנסה. ראו את המאמצים, העקרים ברובם, של מדינות אירופה לצאת ממשבר החובות והאבטלה באמצעות שיפור התחרותיות.

בשם התחרותיות, מדינות נאבקות להחליש מטבעות כדי לתמוך ביצוא (מהלך שמכונה "מלחמות מטבעות"), או גרוע מכך, עושות זאת באמצעות "מלחמות סחר" - הגישה שמציע טראמפ כדי לחסום את היבוא מסין, שבמונחים של תורת הכלכלה סותרת את הגישה התחרותית.

מקבלי ההחלטות מתחבטים בשאלות של שיפור התחרותיות - כיצד ניתן ללמד, להכשיר ולבנות את הכלכלות המקומיות באופן שיעניק להן יתרונות תחרותיים ביצוא מוצרים או סחורות ובמשיכת מוחות ועובדים מיומנים. התחרותיות נהפכה לחשובה כל כך, עד שמדינות כמו אירלנד, סעודיה, יוון והפיליפינים הקימו סוכנות ממשלתית שעוסקת בתחרותיות. משלחות נוסעות בין מדינות כדי ללמוד מהן כיצד להשיג יתרון מול מדינות אחרות, כמו יתרון ה"סטארט־אפ ניישן" של ישראל.

תחרות ותחרותיות נמצאות כיום בלבו של משבר נוסף המאיים על עתידם של רבים - משבר התעסוקה העולמי. עם היעלמן של משרות קבועות, הגידול בגירעונות הפנסיה והתארכות תוחלת החיים, אנשים מתחילים להבין שתחרות כלכלית אינה נמדדת רק בין מדינות וחברות עסקיות, אלא גם בין אנשים - עבודה, הזדמנויות וקידום. כיום כבר לא מספיק ללמוד באוניברסיטה ולהוציא תואר נחשק. כל אדם צריך לטפח את עצמו, ולהיות "מותג" כדי להתקדם.

עשרות שנים של תחרות תאגידית הובילו את המגזר העסקי האמריקאי ומעבר לו לרמת יעילות גבוהה מאוד. לעתים התחרות מתמקדת בשוק - במוצרים טובים יותר, שירות עדיף ובידול משובח - ולעתים בבית - בשימוש בפחות עובדים ובייעול קווי ייצור. חברות רבות מתחרות ביניהן בבלימת התחרות החיצונית, באמצעות שימוש בהשפעה פוליטית כדי לבלום מתחרים.

צמיחה
מורן ברק

ברמת הכלכלות הלאומיות, תחרותיות נחשבת מנוע עיקרי לצמיחה ועמידות כלכלית. במצב אידיאלי, תחרותיות מושגת באמצעות יצירה ושימור של סביבה שבה יוזמה ועסקים יכולים לשגשג.

תחרותיות כזאת מושגת בדרכים שונות. לסין, למשל, היה יתרון תחרותי שסייע לה לצמוח בקצב של 10% בשנה ויותר במשך יותר מעשור - כוח אדם זול. את ההכנסות מהיצוא הזול ניתבה הממשלה להשקעה עצומה בתשתיות ובייצור, שבתורה הגבירה את עוצמתה של סין כבית החרושת של העולם. בנוסף, כדי להבטיח שהמוצרים מסין יהיו נחשקים עוד יותר, החזיקה סין את המטבע שלה מקובע במשך שנים רבות, ועוררה עליה את תרעומתן של המתחרות הזרות שלה, שטענו כי היא מפרה את כללי התחרות ההוגנים.

במדינת ייצור אחרת, בלב אירופה, המודל התחרותי שונה בתכלית. גרמניה נעזרה בשורה של רפורמות בשוק העבודה, בתשתית מסורתית ותיקה וחזקה של חינוך מקצועי ובאתיקת עבודה משובחת - כדי להיהפך ליצרנית המתמחה המבוקשת בעולם.

מאני טיים
מורן ברק

שדרת התעשייה של גרמניה מורכבת ממפעלים קטנים ובינוניים, רבים, בהם עסקים משפחתיים ותיקים, שאיכות הייצור והאמינות שלהם מובילות על רוב המתחרות. באופן זה צמחה הכלכלה - לא בקצב מהיר, אך באופן עקבי וטוב מרוב המדינות באירופה — בעוד שהאבטלה בה נשמרת נמוכה, זכויותיהם של העובדים מוגנות ורשת הביטחון החברתית מוצקה.

מדינות אחרות בחרו במדיניות מס כדי להפוך את עצמן לתחרותיות. אירלנד היא הדוגמה הבולטת, ולצדה המדינות הבלטיות ואחרות במרכז ובמזרח אירופה. הורדת שיעורי המס והטבות לתאגידים זרים כדי שימשו למשוך השקעות לכלכלות בשלב התפתחות מוקדם, ואולם כיום הנוהג נמצא תחת ביקורת קשה, שכן הוא היטיב מאוד עם תאגידים עשירים.

מדיניות הגירה, כמו זו של קנדה, המשתמשת בקריטריונים גבוהים כדי לבחור מהגרים משכילים ובעלי מקצועות נדרשים, מסייעת אף היא לתחרותיות.

סטמפה לועידת כלכלה וחברה
דה מרקר

שווייץ, הונג קונג וארה"ב הכי תחרותיות

תחרותיות של מדינות נמדדת בכמה מדדים גלובליים, שהבולט בהם הוא מדד התחרותיות הגלובלית של הפורום הכלכלי העולמי WEF. המדד מתבסס על שלל פרמטרים, ובהם השכלה, מוסדות ויציבות מבנית, השקעה ביוזמה וחדשנות, תשתית טכנולוגיה, שווקים פיננסיים ועסקיים מפותחים ויעילים, וכמובן, תחרות מקומית.

במדד התחרותיות הגלובלית מובילות שווייץ, הונג קונג וארה"ב. ב-2015 דורגה ישראל במקום ה-27 מתוך 140, ובדירוג שפורסם החודש היא עלתה למקום ה-24.

ישראל מצטיינת בתחומים שהיינו מצפים ממנה: טכנולוגיה - סייבר, מחקר ופיתוח ומדע; חדשנות עסקית ויזמות; ותחכום עסקי. כמו כן נהנית הכלכלה מעמידות בפני משברים, בעיקר בשל השמרנות הבנקאית, שחסכה למשק את המשבר של 2008; ותחכום השוק הפיננסי - כך לפי WEF.

ישראל לוקה בתחומים הבאים: שוק עבודה לא גמיש; מוסדות, גירעון וחוב - אף שביחס למדינות אירופה החוב שלה נמוך יחסית; תשתיות תחבורה; ולקינוח, לפי OECD, גם ריכוזיות גבוהה שפוגעת בתחרות המקומית.

מאז 2006 נסוגה ישראל מהמקום ה-15 בדירוג התחרותיות של WEF. ביורוקרטיה עסקית, רגולציה לא־יעילה, שוק עבודה שמגן על עובדים חזקים ופוגע בחלשים, ותשתיות רעועות צוטטו כסיבות העיקריות לכך בדו"ח של OECD. ישראל ריכוזית, יקרה ולא־יעילה בגלל חסמי יבוא, רגולציה וכלכלה שחורה.

אפשר להתווכח אם צמיחה ותחרותיות הן עגל הזהב המודרני של הכלכלה, שרדיפה מתמדת אחריו אינה בת קיימא. ואולם בשיטה הכלכלית הקיימת, לכלכלה פתוחה ומבוססת כמו ישראל, קריטי לשחק בזירה העולמית חמושה בכל היתרונות התחרותיים האפשריים. הדרך לתחרותיות הזאת עוברת בהחלטות קשות והבנה שללא היתרונות הללו נידרדר, לא רק בדירוג - אלא באיכות החיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#