למה כל כך יקר בישראל? - מאני טיים - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מאני טיים 2

למה כל כך יקר בישראל?

אף שהבנקים המרכזיים בעולם נלחמים בעיקר בירידת מחירים (דפלציה) - כולנו מרגישים שהמחיה דווקא מתייקרת, מה שמקשה עלינו להתפרנס בכבוד ■ פרק 8 של "מאני טיים" מסביר כיצד נקבעים מחירים ומה גורם לעיוותים המוכרים לנו

37תגובות

הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם מדפיסים כסף, כל אחד בתורו - החל ביפן, דרך ארה"ב וכלה באירופה, שנגיד הבנק המרכזי שלה, מריו דראגי, שלף את התותחים הכבדים בשבוע שעבר לנוכח הדשדוש המתמשך בכלכלת גוש היורו. המפלצת שבה נלחמים כיום המנהיגים המוניטריים היא הדפלציה - שמקפיאה את המחירים ואף מסיגה אותם לאחור, ומשתקת בכך את הכלכלה. יפן סבלה מדפלציה במשך עשורים וצמיחתה נבלמה; באירופה המצב כזה מאז 2009. ארה"ב מטפסת לאטה החוצה מהבור, אבל הבנק המרכזי שלה עדיין קונה נכסים כמו איגרות חוב במטרה להזרים כסף לכלכלה, אם כי הפד נמצא במתווה נסיגה מתוכנית התמריצים הזו.

ולמרות זאת, כצרכנים מהשורה, אנחנו לא מרגישים בדפלציה. מדד המחירים לצרכן, ממוצע של סל מוצרים, מצביע על אינפלציה נמוכה, ואנחנו מרגישים שאנחנו משלמים הרבה יותר מששילמנו לפני שנה־שנתיים, ואפילו לפני כמה חודשים. כיצד זה קורה, ועד כמה משפיע יוקר המחיה על הכלכלה?

מדד המחירים לצרכן הוא כלי גס ומוגבל, כמו כל חישוב ממוצע. התשובה לשאלה מדוע הכל מתייקר כל כך, מורכבת בהרבה. בצד השני של המאזן נמצא תלוש השכר - שבעולם המערבי נשחק בעשורים האחרונים עם דעיכתו של מעמד העובדים. בצד ההוצאות, גורמים רבים משפיעים על המחירים.

חשיבותם רבה, כי הגורמים האלה משפיעים על איכות חיינו - בין אם אנחנו זקוקים בראש ובראשונה לאורז ולחם, ובין אם אנחנו רוצים לשלוח את ילדינו לאוניברסיטאות משובחות. אחד הדברים שהשפיעו בישראל במיוחד היה התייקרות סעיף הדיור, שהושפע מרמות הריבית הנמוכות.

כשהדלק מתייקר בעולם, אנשים יוצאים לרחובות - בתימן, גאנה, איראן ואפילו בארה"ב. מחיר הדלק, נראה, הוא אחד הגורמים המשלהבים ביותר, בגלל החיוניות שלו. גם עלייה במחיר האורז, החיטה, והפול מעוררת תגובות חזקות, ובישראל - במחיר הקוטג'.

על תפקידו של המחיר בכלכלה ועל הדרך שבה הוא נקבע נבנו תורות כלכליות רבות. תורת המחירים שאותה מלמדים בבתי הספר לכלכלה, אומרת כי בשוק חופשי משוכלל, המחיר נקבע בשיווי המשקל בין ביקוש להיצע. אלא שבאמירה הזאת מגולם הסייג הראשון - השוק צריך להיות באמת חופשי ומשוכלל: בין השאר, כזה שיש בו מעבר מושלם של מידע לכל המשתתפים. יש עוד גורמים רבים המשפיעים על המחיר מלבד הביקוש וההיצע: מיסוי, פיקוח ממשלתי, עלויות ייצור וחומרי גלם, חלופות, תחרות והעדפות הקונים.

מחיר ממותג

מחיר הוא מה שאנחנו מוכנים לשלם או לקבל בערך כלכלי תמורת מוצר או שירות. אנחנו מוכנים לשלם 500 דולר ויותר על מכשיר אלקטרוני, שעלותו עשרות בודדות של דולרים, לא רק בגלל המומחיות שיש בו והערך שהוא נותן לנו - כי אם משום שאנחנו מושפעים מאופנות, תפישות ומסרים שיווקיים. דוגמה טובה תהיה חולצת טריקו ממותגת, שתעלה לנו הרבה יותר מחולצה זהה ללא מותג - גם אם המותג איננו מוצג עליה, ורק יודעי ח"ן יבחינו בזהותה התאגידית.

למחיר יש השפעה עצומה על הקצאת משאבים בכלכלה. מילטון פרידמן, מחשובי הכלכלנים במאה ה–20, אמר כי חשיבותו הרבה של המחיר נובעת מכך שהוא מספק איתותים המעבירים מידע ותמריצים לשוק וליצרנים.

אדם סמית, מאבות הכלכלה המודרנית, התייחס למחירים כאל תוצאה: תחרות המונעת מתועלת עצמית בשוק החופשי תביא את מירב התועלת לחברה, באמצעות שמירה על מחירים נמוכים. היא גם תיצור תמריץ ליצירת מגוון שירותים ומוצרים. עם זאת, סמית הזהיר: "אינטרסים עסקיים הם בעלי נטייה לשתף פעולה, ליצור מונופולים או קליקות סודיות - ולקבוע את המחיר הגבוה ביותר שאפשר לסחוט מהקונים. המערכת הפוליטית", המשיך סמית, "נשלטת על ידי אינטרסים עסקיים ומאפשרת קשירת קשר בין עסקים לתעשייה נגד הצרכנים". ניסוחיו של סמית תיו הידהדו בשבוע שעבר במאמר שכתב חתן פרס נובל לכלכלה, ג'וזף שטיגליץ.

הקשרים שעליהם דיבר סמית מוכרים לנו בדרך כלל כמונופול או קרטל. מונופול הוא שליטה של גוף אחד (מוכר) ברוב ההיצע בשוק המקומי - 85% לפחות, לפי ההגדרה המקובלת. קרטל הוא התאגדות של כמה גופים (מוכרים) בשוק, כדי לתאם היצע. מונופסון הוא גוף אחד (קונה) ששולט בשוק מול הספקים. אוליגופול הוא מקרה שבו השוק נשלט על ידי מעט מוכרים, שמחלקים את השוק ביניהם - מזכיר קצת את שוק הסלולר הישראלי בימים שפעלו בו שלוש ספקיות גדולות.

כשלחברה יש מונופול היא יכולה לקבוע במו ידיה את המחירים, ולאף אחד אין ברירה אלא לשלמם. אם המוצר הפופולרי שלה מתייקר - כפי שקרה עם הקוטג' של תנובה - משקי בית, עניים ועשירים כאחד, משלמים יותר, אם כי ברור מי נפגע יותר. מונופול יכול לשלוט גם באיכות המוצר והשירות - לא לשפר אותם כשאין תחרות. יתר על כן, דיכוי התחרות פוגע גם בתמחור השכר של העובדים ושוחק אותו.

ממשלות יכולות למגר את המונופולים בכמה דרכים: לפרק אותם, כמו שעשתה ארה"ב לסטנדרד אויל ו–AT&T; לאפשר ואף לעודד כניסת מתחרים על ידי מתן רישיונות והסרת מגבלות; פיקוח מחירים - כפי שעושה ממשלת ישראל למוצרי מזון בסיסיים, ובאופן כללי - באמצעות פיקוח והגבלות בשוק.

האפקט הסיני

יש סיבות נוספות לכשלים שגורמים לעליות מחירים. אחת הדוגמאות המובהקות היא במערכת הבריאות האמריקאית - בשוק החופשי ביותר בעולם, לכאורה, מחירי השירותים והמוצרים גבוהים בהרבה מבכל מקום אחר בעולם.

מעבר לרמת השוק המקומי, פועלים בעולם כוחות רבים המשפיעים על רמות המחירים: 30 ומשהו שנות גלובליזציה מודרנית הציפו את העולם בסחורות זולות מהמזרח הרחוק. צעצועים, רהיטים, טקסטיל, אלקטרוניקה - את כל אלה סין מייצאת, והיא תורמת בכך לדיכוי מדד המחירים העולמי. כדי להבטיח שלפועלים בסין תהיה עבודה, ושנמשיך לקנות מהם מוצרים, הסינים למעשה "סיבסדו" - באמצעות דיכוי המטבע שלהם - את הצרכנים בעולם המערבי. בכך הם גם תרמו לשחיקת השכר שם.

למטבע הסיני יש צד נוסף: הביקוש הגואה בסין לוחץ לכיוון ייקור המזון, האנרגיה וחומרי הגלם. בשל כך, השפעת הגלובליזציה על רמות מחירים היתה מעורבת - דפלציה מצד אחד, ואינפלציה מצד שני.

הגלובליזציה היא תהליך שלא ניתן לעצרו, עם תוצאות חיוביות ושליליות כאחד. ואולם ההנחה הבסיסית ששוק חופשי מביא לירידת מחירים הופרכה, בעיקר משום שהשווקים, אפילו בכלכלות הקפיטליסטיות ביותר, לא באמת חופשיים.

יוקר המחיה עובד כחרב פיפיות: המוצרים מתייקרים, השכר נשחק, ואי השוויון גובר. האינטרס - לא רק שלנו, כי אם של המערכת הכלכלית והחברתית כולה - הוא לדאוג שהמחירים ייקבעו בצורה הוגנת, ושבשם "החופש" לא נהפוך כולנו עבדים לאינטרסים צרים.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם