הכסף שלכם תחת מתקפה: איך לשמור עליו - מאני טיים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מאני טיים

הכסף שלכם תחת מתקפה: איך לשמור עליו

חסכון כסף לצרכים עתידיים הוא דרך להגן על העתיד שלנו ■ אז למה במהלך שנים של שגשוג אנשים לא חסכו יותר? כיצד משפיעה הריבית והאינפלציה על החסכון, האם בית יכול לשמש כקופת חסכון ומה ההבדל בין השקעה לחסכון? ■ מאני טיים, פרק 6

23תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

השנה היתה 2000, וישראלים שהיו להם בחשבון הבנק כמה שקלים עודפים יכלו לקבל את עסקת חייהם: 10% ריבית לשנה בחיסכון לשנתיים וחצי. באותה שנה החטיא בנק ישראל את תחזית האינפלציה: האינפלציה ב–2000 היתה בדיוק 0% - ומשמעות הדבר היא שמי שקיבל בבנק ריבית נומינלית של 10% נהנה גם מתשואה ריאלית של 10% ‏(!‏) לשנה, ללא כל סיכון.

חיסכון הוא מונח עתיק יומין, המוכר מהכתבים העתיקים ביותר. סיפור אגירת התבואה במצרים העתיקה, בעצתו של יוסף, משמש אחד המשלים המגדירים את מהותו: בשנים השמנות, שבהן יש לנו עודפים, עלינו לאגור ולשמור את השעורה והחיטה - או את אוגרי העושר הרלוונטיים, שכיום נרשמים כאותות אלקטרוניים. כשהשנים הרזות מגיעות, החיטה לא צומחת וההכנסה דועכת, החיסכון שאגרנו יכול לשמש לכלכלתנו. במקרה של פרעה, אגב, שימש אותו חיסכון לא רק להאכיל את הרעבים, אלא לבצע את אחת ההשקעות הגדולות והאגרסיביות בהיסטוריה, ועל כך יסופר בפרקים הבאים של "מאני טיים".

אחד המושגים החשובים ביותר שצריך לדעת בחיסכון הוא ריבית דריבית. בניגוד לאגירת חיטה, שהיא שקולה להכנסת כסף למזרן או להחבאתו "מתחת לבלטות", חיסכון בריבית נושא עמו רווח שגדל ככל שחולף הזמן. כשם שבהלוואה בריבית אנחנו מחזירים למלווה יותר כסף משקיבלנו ממנו, בחיסכון בריבית אנו מקבלים בסוף התקופה יותר ממה שהפקדנו לאורכה. חיסכון ללא ריבית של 10 שקלים בשנה לאורך 10 שנים יניב לנו 100 שקל בסוף התקופה. אם נקבל ריבית של 2% בשנה, בסוף התקופה יהיו לנו 121 שקל. אם הריבית, כמו בדוגמה של שנת 2000, תהיה 10%, נקבל בסוף התקופה 175 שקל.

בבואנו לחסוך, כדאי גם שנכיר כמה מהגורמים החשובים ביותר המשפיעים על כספנו: אחד מהם, אינפלציה, נדון בפרק הקודם של "מאני טיים". בעת שאנו חוסכים, עלינו להשוות את קצב הגידול של החיסכון - הריבית - לקצב גידול המחירים. אם נקבל ריבית של 10% והמחירים יעלו בשיעור דומה - לא הרווחנו דבר. בחיסכון מוצעים לנו לעתים מוצרים שמוצמדים למדד המחירים או שאינם מוצמדים ‏(נומינליים‏), ועלינו לבחון ולהשוות בין מוצרי חיסכון בהתאם לציפיות ולצרכים שלנו.

חיסכון כתלוי תרבות

הגישה לחיסכון משקפת, במובנים רבים, נטיות תרבותיות: בהודו חוסכים הרבה יותר מבארה"ב, אף שההכנסה הפנויה הממוצעת של ההודים היא שבריר בלבד מזו של האמריקאים. הגרמנים והשווייצים נוטים לחסוך יותר מהבריטים ומהיפנים, אף שלאחרונים יצא שם של חוסכים גדולים. יתר על כן, חיסכון הוא רגיש מאוד למצב הכלכלי בכללותו. אם בני האדם היו יצורים רציונליים מבחינה כלכלית, או כאלה ששועים לעצתו של יוסף המקראי, היינו מצפים שבזמנים טובים הם יחסכו את כספם, כדי שבזמנים קשים הם יוכלו להשתמש בחיסכונות כרשת ביטחון.

ואולם העשור הקודם והמשבר הפיננסי שנמשך עד היום מלמדים את ההפך: בתקופה שעד 2007, כאשר כלכלות כמו אירלנד וספרד פרחו וגאו, כשהכסף הזול זרם והתעסוקה היתה בשיאה, שיעור החיסכון היה שלילי - משקי הבית הוציאו יותר משקיבלו בהכנסה. הם לוו כסף, והוציאו אותו על צריכה ועל קניית נדל"ן. אפשר אמנם להתייחס אל בית כאל קופת חיסכון גדולה - אלא שחיסכון זה מתבצע תוך סיכון שבלקיחת אשראי, באי ידיעת השווי העתידי שלו ובמקרים מסוימים, באיבוד כושר פירעון ההלוואה - ואף אובדן הבית עצמו.

כשפרץ המשבר, השתנתה נטייתם של הצרכנים במדינות מוכות המשבר. מבזבוז כסף שלא היה להם, הם עברו לאגירת ההכנסות שהצטמצמו. הם פרעו חובות, והחלו לצבור את הכסף. לנטייה לחיסכון גדול יותר ‏(ביחס להכנסה הפנויה‏) בתקופות של משבר כלכלי יש השלכות שליליות על כלכלות שצמיחתן מבוססת על צריכה.

אם כך, האם צריך לעודד אנשים לצרוך, ללוות ולא לחסוך? או שמא צריך לשנות את כל תפישת מודל הצמיחה של ימינו? האם מהלך החילוץ של כלכלת קפריסין, שכולל פגיעה בפיקדונות בבנקים, ישנה את תפישת הסיכון של מושג החיסכון ויערער את תפקיד המערכת הפיננסית? נושאים אלה הם מהחשובים ביותר שמעסיקים את הכלכלנים האקדמיים בתקופה שלאחר המשבר.

האם עידן החיסכון הסולידי הסתיים?

המתנה שקיבלו החוסכים בישראל בשנת 2000 לא חזרה מאז. היתה זו השנה האחרונה עד כה שבה ריבית בנק ישראל היתה מעל 10%. הריבית בישראל, כמו ברוב המדינות המפותחות בעולם, רק ירדה מאז. האינפלציה דעכה ואיומיה התפוגגו. ההשפעה על החיסכון הסולידי היתה מצמיתה - הריבית שמשלמים ללקוחות הבנקים על חיסכון ללא סיכון ירדה לרמה שבה כמעט, ולעתים בכלל, לא ניתן להרוויח ממנה.

האם עידן החיסכון הסולידי הסתיים? בעשור הקודם נרשמו שלושה מחזורים ענקיים של עליות בשוק המניות העולמי, ושתי מפולות קשות - האחת ב–2000, עם פקיעתה של בועת הדוט.קום והשנייה ב–2008, עם פרוץ משבר האשראי העולמי. בעשור שבין 1997 ל–2007, באופן גס, נרשמה עלייה עצומה במחירי הבתים ברוב שוקי המערב, אם כי ישראל נעדרה מהמסיבה רוב התקופה. במקום חיסכון, נהרו אנשים מכל שכבות האוכלוסייה והכלכלה להשקעה בבתים בתור אמצעי לשמור ולאגור את עושרם.

בהיעדר עוצמתה של הריבית דריבית, כשהרווח שהחוסכים מקבלים על כספם הוא שברירי אחוזים מעל רמת האינפלציה, הנטייה היא ללכת לחפש אחר השקעות מסוכנות. כאן טמון אחד העיוותים הגדולים שיצר עידן הריבית הנמוכה והדפסת הכסף הגדולה של חצי העשור האחרון. על כך, בפרק האחרון של "מאני טיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#