4 דקות על איך יוצאים ממשבר כלכלי - מאני טיים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מאני טיים

4 דקות על איך יוצאים ממשבר כלכלי

המשבר בכלכלה העולמית פרץ במגזרי האשראי והנדל"ן, וזלג לכל חלקי הכלכלה - מהצרכנים ועד הממשלות - שהתקשו למצוא פתרונות 
עד כה ■ פרק שני בסדרה "מאני טיים" של TheMarkerTV מציג את הסיכונים, דרכי ההתמודדות והשפעותיהם על כל אחד מאתנו

8תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים -לחצו כאן

>> השנה היא 2013, והמשבר העולמי עדיין לא נגמר. אף שבסוף השבוע שעבר דיווח "אקונומיסט" על סימני תקווה לכלכלת יוון, הוא התבסס על מדד הביטחון העסקי וסימנים להתאוששות במגזר התיירות בלבד. בה בעת, האבטלה ביוון זינקה ל–27%, החובות עדיין עצומים וגודלה של הכלכלה הים תיכונית קטן ב–20% מגודלה לפני המשבר - כלומר התכווצות דרמטית והרסנית למיליוני יוונים.

יוון אינה לבד בהתמודדות עם משבר כלכלי קשה. גורמים רבים ממשיכים להעיב על הכלכלות ברחבי העולם, החל בקשיי מימון בסיסיים לעסקים וצרכנים, וכלה בהזדקנות אוכלוסייה שמעיבה על מערכות הפנסיה והתקציבים הממשלתיים. בפרק השני בסדרת הווידאו "מאני טיים", שעולה היום באתר TheMarker, נבחנים הגורמים למשבר, השפעותיו על הצרכנים, העסקים, הממשלות והסחר העולמי; מה עשו הממשלות כדי להתמודד עם המשבר ומה היו ההשלכות והתוצאות.

מאז פרוץ המשבר ב–2008, גוש היורו, ואפילו הכלכלות החזקות ביותר באירופה, סובלים ממיתון או צמיחה זעומה שאינה מאפשרת לאבטלה לדעוך. הקשיים של אירופה באים לידי ביטוי גם באקלים עסקי וכלכלי קשה במקומות אחרים בעולם שמנהלים עם אירופה עסקים, כמו ישראל. ביטחונם של המשקיעים הגלובליים מעורער בשל החשש המתמיד מאירוע שלילי באירופה, כמו בחירתה של ממשלה שלא תשתף פעולה עם המנהיגות המרכזית של האיחוד. הספיקו כמה אמירות פרועות של סילביו ברלוסקוני, למשל, שמאיים להתמודד בבחירות באיטליה בעוד כשבועיים, כדי להפיל את השווקים בשבוע שעבר.

המשבר הנוכחי החל כמשבר פיננסי. כשבועת האשראי והנדל"ן שהתנפחה בתחילת העשור הקודם פקעה, נוצר צונאמי של השלכות כלכליות חמורות. המערכת הפיננסית עמדה על סף קריסה ומדינות רבות נחלצו לעזרת בנקים, חברות ביטוח ותעשייה, כדי למנוע את התמוטטותן, במחיר כבד שנגבה ממשלמי המסים. ייצובה של המערכת הפיננסית צלח ברובו, אך היא לא חזרה לתפקד כשהיתה.

האשראי עדיין מוגבל, בגלל הפחד מפני המשך ההתערערות הכלכלית. המשבר הפיננסי הוליד משבר בכלכלה הריאלית - זו שבה אנשים צורכים, עסקים מגייסים עובדים ומייצרים מוצרים, שבה ממשלות יכולות לתמוך עם קצבאות במי שמאבד את עבודתו.

האבטלה גאתה וכל מנועי הצמיחה בכלכלות המפותחות נפגעו: הצרכנים צימצמו צריכה והחלו לפרוע חובות ולחסוך יותר; ההשקעות במגזר העסקי צנחו, חברות פיטרו בהמונים. הסחר העולמי ספג מהלומה אדירה וכלכלות היצוא נפגעו קשות. המיתון הגלובלי של 2009 חלף, אך הוחלף במשבר חובות באירופה ובארה"ב ובצמיחה מדשדשת, שהגורם העיקרי שתומך בה הוא בנקים מרכזיים שמדפיסים כסף בכמויות חסרות תקדים.

קשה לשער מה היה נתיב הכלכלה העולמית אלמלא ההתערבות של הממשלות והבנקים המרכזיים. ייתכן שהם מנעו שפל גדול כמו זה שהיה בשנות ה–30 של המאה ה–20. ואולם הפתרונות המוצעים עדיין לא הצליחו להוביל את רוב המדינות העשירות לנתיב של צמיחה בריאה.

ההתמודדות העיקרית של אירופה עם המשבר בשנתיים האחרונות היתה קיצוץ בתקציבי הממשלות, במטרה להקטין חובות. מדיניות זו, המכונה צנע, מסתמכת על היגיון שלפיו אם יש לממשלה גירעון וחוב, צריך לקצץ בהוצאות כדי לצמצם אותם. כך, טוענים מצדדי הצנע, יחזור אמון השווקים והצרכנים בממשלות ובכלכלות, יזרמו השקעות - והכלכלה תתאושש.

ואולם תרופת הצנע גוררת תופעות לוואי קשות. ברוב המדינות היא אפילו לא הצליחה להביא להקטנת החובות, מכיוון שהיא מסירה מהכלכלה את התמיכה הממשלתית בשעה שהצרכנים מתחפרים ולא מוציאים כסף, והעסקים מצמצמים פעילות כדי לא להסתכן. כתוצאה מכך נוצר מעגל של הנצחת ההאטה הכלכלית.

עם זאת, קשה למצוא קולות בהנהגה הפוליטית של אירופה או ארה"ב שמצדדים בהרחבת התקציב הממשלתי כדי לתמוך בכלכלה. בארה"ב נאבקים הרפובליקאים והדמוקרטים כדי להגיע להסכמה על קיצוצים חדים בתקציב, וקולות מעטים בלבד - הבולט שבהם הוא חתן פרס נובל לכלכלה, פול קרוגמן - קוראים לממשל להימנע מקיצוצים בטווח הקצר ולהשקיע בהרחבת הכלכלה, על פי התיאוריה הקיינסיאנית.

באופק מתחשרים ענני סערה נוספים. בארבע השנים האחרונות הגדילו הבנקים המרכזיים בארה"ב, ביפן ובאירופה את המאזנים שלהם באופן חסר תקדים. הם הזרימו לכלכלה טריליוני דולרים במהלך שנקרא הרחבה מוניטרית. לאחר שתבוא ההתאוששות בכלכלה, ספיגתה של הנזילות הענקית הזו עלולה לעורר משברים חוזרים: בועות נכסים ואפילו אינפלציה. הממשלות בעולם העשיר עדיין לא החלו לטפל מהשורש בבעיות יסודיות כמו מערכות רווחה, בריאות ופנסיה שאינן בנות קיימא, בגלל התארכות תוחלת החיים והעלייה בהוצאות בריאות.

ייתכן כי אחת הבעיות הגדולות ביותר שעמן ייאלצו מנהיגי העתיד הקרוב להתמודד היא הפערים הכלכליים והחברתיים שהתרחבו והלכו ב–30 השנים האחרונות. הפערים האלה, מתחוור, גורמים לא רק לאי צדק חברתי ועיוות המערכת הכלכלית, אלא פוגעים באופן ישיר ביכולת הצמיחה והשגשוג הכלכלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#