מסוק עם נסיכים נופל בסעודיה - מחיר הנפט בשיא של שנתיים

מחיר הנפט עלה ב-117% מהשפל של 2016, לרמה של 56 דולר לחבית - ועוד היד נטויה ■ סעודיה משחקת משחק מסוכן - היא מגבילה את התפוקה בזמן שכלכלתה עדיין תלויה לחלוטין בהכנסות מנפט, למרות הרפורמות של מוחמד בן סאלמן

קורין דגני
קורין דגני
מתקן של ארמקו בסעודיה
מתקן של ארמקו בסעודיהצילום: HANDOUT/רויטרס
קורין דגני
קורין דגני

יום שני היה עוד יום טוב למחירי הנפט הגולמי, שמזגזגים כלפי מעלה מאמצע יוני. הפעם היו אלה מלחמות הכס בסעודיה — מעצרם של עשרות נסיכים, שרים ושרים לשעבר באשמת שחיתות — שהדליקו את הנורות הגיאו־פוליטיות האדומות ושלחו את הנפט הגולמי מסוג ברנט לשיא של שנתיים, 62.5 דולר לחבית. מחירו של נפט גולמי מסוג טקסס מתוק שנסחר בניו יורק עלה ב–0.5% והגיע אתמול כמעט ל–56 דולר לחבית, לאחר שרק לפני ארבעה חודשים היה 42.50 דולר.

בין העצורים היה הנסיך המיליארדר אלוואליד בן טלאל, משקיע משמעותי בכמה מחברות הטכנולוגיה והמדיה האמריקאיות הגדולות והבעלים של חברת האחזקות קינגדום הולדינג. החברה, שנסחרת בבורסה הסעודית, רשמה ביום ראשון צניחה של 8% במחיר המניה שלה בעקבות המעצר, למרות פרסום דו"חות רבעוניים חזקים לרבעון השלישי, והמשיכה לרדת ביום שני כמעט ב–5%. הבורסה הסעודית לעומתה זועזעה קלות במהלך יום המסחר הראשון של השבוע, אבל סיימה אותו בעלייה קלה של 0.3%. המסחר אתמול הסתיים ללא שינוי.

על מחיר הנפט משפיעים שני גורמים עיקריים — ביקוש והיצע — וגורם שלישי: המלאים. לאורך רוב העשור הקודם, בזמן שסין צמחה ביותר מ–10% בשנה, והכלכלה העולמית שעטה בעקבותיה, זינק הביקוש לאנרגיה, ומחיר הנפט הגולמי המריא לשיא של כ–140 דולר לחבית (נומינלי) ב–2008. המשבר הפיננסי העולמי הפיל את מחיר הנפט, אך הוא חזר להתאושש עד 2014, ואז החל ליפול שוב. משיאו ב–2008 ועד השפל ב–2016 נפל מחירו ב–80%. הסיבה העיקרית היתה הירידה בביקוש, ותוספת של תפוקה מצד יצרנים אמריקאיים, לאחר שארה"ב החלה לייצא נפט. בעקבות הקריסה החדה פעלו סעודיה ושותפותיה באופ"ק, וכן רוסיה, להגביל את ההיצע של הנפט.

בין אם המהלך הזה תרם לחיזוק המחיר, או שהיתה זו התאוששות בכלכלה האמריקאית וההתייצבות בכלכלה הסינית, מחיר הנפט עלה ב–117% מהשפל של 2016 עד היום.

תפוקה יומית, במיליוני חביות

הצעד האסטרטגי: הנפקת ארמקו

מצד אחד, סעודיה נהנית כשמחירי הנפט עולים, והרווחיות שלה גדלה. מצד שני, ההחלטה על הגבלת התפוקה פוגעת בהכנסות שלה (היא מוכרת פחות נפט). האיזון בין שני הדברים הוא אתגר קשה עבורה. כדי להקטין את התלות שלה בנפט, הכריזה הממלכה על רפורמות רחבות היקף בהובלתו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן. המהלך המשמעותי ביותר שיאפשר את הרפורמות האלה הוא הנפקת חברת הנפט הממשלתית ארמקו. המהלך הזה חשוב לא רק לסעודיה, שהרפורמות שלה עשויות להשפיע על המזרח התיכון בכללותו, אלא לכל שוקי המניות הגלובליים.

בראיון שהעניק בשבוע שעבר מנכ"ל ארמקו, אמין נאסר, ל"ניו יורק טיימס" הוא הזכיר את הגורם השלישי המשפיע על המחירים: "המלאים יורדים, וזה נהדר", אמר. "כיום הביקוש הוא ל–98 מיליון חביות ליום. בשלוש השנים האחרונות, הביקוש גדל ב–5 מיליון חביות ליום וצריך להוסיף לזה ירידה של 5% בשדות קיימים".

היצע הנפט לא תלוי רק בסעודיה, אלא בשינויים גיאו־פוליטיים בלתי פוסקים: תפוקת הנפט בלוב שבה וצמחה למרות המלחמות הפנימיות והכאוס שמתרחש במדינה; החבל הכורדי, הכולל שדות נפט עצומים, נכבש בחלקו על ידי כוחות עיראקיים; שדות נפט שהיו באזור דאעש חוזרים לשליטת מדינות; וחברות בינלאומיות גדולות חתמו על הסכמי פיתוח עם איראן — כל אלה ועוד משפיעים על מחיר הנפט.

ייתכן שהדבר שהכי צריך להדאיג את הסעודים ואת יצרניות הנפט בכלל, קשור בכלל לדברי הנגיד של הבנק המרכזי של סין, שהזהיר אתמול מפני סכנות "פתאומיות ומדבקות שיפגעו בכלכלה" (ראו ידיעה בעמוד זה). אם הכלכלה אכן תסבול מפקיעה של בועת האשראי העצומה שהתנפחה בה, הסעודים עלולים לגלות שסגירת הברזים בבארות הנפט שלהם לא נותנת להם שליטה אמיתית במחירו. עבורנו, הצרכנים, ירידה במחיר הנפט מבשרת טובות לארנק, בעיקר במשאבת הדלק, אך בפועל, עלולה להיות מלווה במצב כלכלי הרבה פחות רצוי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker