האיחוד האירופי לא מכיר במודיעין ומכבים כשטח ישראל

לטענת האיחוד, האזורים ממוקמים בשטח ההפקר מ-1948 ■ ההצהרה עלולה להקשות על יצואנים מהיישובים להתחרות בשוק האירופי ■ עוד ברשימה יישובי הגולן ובקעת הירדן ■ משרד החוץ: ישראל הביעה מחאה רשמית על המהלך האירופי החד צדדי

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים323

סערה כלכלית ופוליטית בעקבות הודעת האיחוד האירופי בימים האחרונים על רשימת יישובים שהיצוא מהם לא יוכר כ"מיוצר בישראל" - ולכן לא ייהנה מהקלות מכס בכניסה למדינות האיחוד. בין היישובים נכללת לראשונה העיר מודיעין-מכבים-רעות.

משגרירות האיחוד האירופי בישראל נמסר כי האיחוד אינו מכיר באזור המכונה "שטח ההפקר" כחלק מישראל. בהתאם, חלקים ממודיעין-מכבים-רעות נכללים ברשימת אזורים שאינם מוכרים כישראל לצורך הטבות מכס בהסכם הסחר החופשי בין ישראל לאיחוד האירופי.

המושג "שטח ההפקר" מתייחס לרצועה ברוחב של 1-3 קילומטרים בין ישראל לגדה המערבית, שלאחר מלחמת השחרור לא היה ברור של מי הריבונות עליה. שטח דומה נוסף נמצא בירושלים, בין העיר המערבית למזרחית. במשרד החוץ הופתעו מהמהלך האירופי, שנעשה באופן חד-צדדי, במהלך משא ומתן עם ישראל בסוגיה, והעבירו לבריסל מחאה רשמית.

יישובים שלטענת האירופאים בהודעתם האחרונה לא ייחשבו עוד כשטחי מדינת ישראל, כוללים, לצד מזרח ירושלים, את יישובי רמת הגולן ובקעת הירדן, בהם אלוני הבשן, עין זיוון, מרום גולן, מג'דל שמס, נווה אטי"ב, קצרין, גבעת יואב, שקד, אריאל, שערי תקווה, אורנית, ברקן, יצהר, עמנואל, בית אל, קליה, ורד יריחו, נוקדים, גבעת זאב, מזרח ירושלים, אזור התעשייה עטרות, מעלה אדומים ומישור אדומים.

העיר מודיעין ממעוף הציפור
העיר מודיעיןצילום: גיל כהן מגן

בין ישראל לאיחוד האירופי קיים הסכם סחר חופשי, שנחתם ב-1995 ונכנס לתוקף כמה שנים לאחר מכן. ההסכם פוטר ממכס את רוב הסחורות ממקור ישראלי או אירופי בסחר בין הצדדים, ומגדיר כי הטבות המכס בכניסה לאיחוד האירופי יחולו על סחורות מתוצרת ישראל. על פי הודעת האיחוד האירופי, החל ב-13 באוגוסט (יום שני האחרון), יחויב כל יצואן ישראלי המייצא לאירופה, לדווח במסגרת המסמכים שיגיש, מהו מקום ייצור הסחורה ומהו מיקודה, כדי לאפשר לאירופאים לוודא כי הסחורה לא יוצרה בשטחים.

במקרה שיתברר כי הסחורה יוצרה באזור שלגישת האירופאים אינו נחשב כישראל, הצהרה כי המוצר יוצר בישראל תידחה, והיבואן האירופי יידרש לשלם מכס, דבר שיקטין בצורה משמעותית את כושר התחרות של יצואנים ישראלים מיישובים אלה באירופה.

על פי מידע שהגיע ל-TheMarker, באזור העיר מודיעין-מכבים-רעות פועלים כ-11 יצואנים קטנים, המייצאים לאיחוד האירופי בהיקף של כ-8.5 מיליון דולר בשנה. היקף היצוא של מרביתם הוא עשרות עד מאות אלפי דולרים בשנה. מתוכם ייפגעו רק אלה באזורי המיקוד שפורסמו, ועל פי האיחוד הם מתגוררים ב"שטח ההפקר".

כבר לא Made in Israel

ככל הנראה, עיקר היצוא שייפגע הוא יצוא חקלאי ויצוא של בתי מלאכה קטנים. בדיקה שערך משרד התמ"ת העלתה כי אין מפעלי תעשייה באזור המייצאים לאיחוד האירופי. סך היצוא מהשטחים, על פי הגדרות האיחוד האירופי - הגדה המערבית, מזרח ירושלים, רמת הגולן ו"שטח ההפקר" - מוערך בכ-190 מיליון דולר בשנה.

"מהלך חד-צדדי"

האיחוד האירופי וישראל הגיעו בעשור הקודם להבנה, שלפיה מוצרים מהשטחים שישראל כבשה לאחר 1967, לא ייהנו מהקלות מכס בכניסה לאיחוד האירופי. על פי הסיכום, היצרן הישראלי ירשום את שם המקום שבו מיוצר המוצר, והאיחוד האירופי יצטרך להחליט אם המקום נמצא בשטחים או בתוך גבולות הקו הירוק.

מפעל סודה סטרים במישור אדומיםצילום: בלומברג

בימים האחרונים העביר האיחוד ליבואנים האירופים את רשימת היישובים שהיצוא מהם לא יזכה להטבות מכס. הרשימה מבוססת על מיקוד, ולראשונה נכללת בה העיר מודיעין-מכבים-רעות, בטענה שחלקים ממנה נבנו על שטח ההפקר.

מקור ממשלתי ציין כי מדובר בהחמרת היחסים בין הצדדים. "עצם מתן הביטוי הפומבי לנהלים שהיו קיימים בתוך המערכת הוא הרעה ביחסים", אמר פקיד ממשלתי. "אנחנו סבורים כי המהלך נועד לרצות לחצים פוליטים, ובכל מקרה, הוא מעמיק את הבעיות ולא פותר אותן. בנוסף, באמצע משא ומתן, האירופאים העלו את הרשימה לאינטרנט באופן חד צדדי וללא תיאום, וכדי להוסיף חטא על פשע הכניסו לשם את מודיעין-מכבים-רעות", הוסיף.

מאחורי ההודעה החדשה של הנציבות האירופית עומד הפרלמנט האירופי, שהפעיל לחצים לאכיפה מוגברת של ההסכם מ-2005, בנימוק שיש בו "חורים" גדולים המאפשרים ליצוא מהשטחים ליהנות מהטבות מכס באיחוד האירופי. ההסכם קבע כי יצואנים ישראלים ירשמו במסמכי המכס את אזור הייצור (שם היישוב שבו יוצר המוצר), ורשויות המכס באירופה יחליטו איזה מוצר יכול ליהנות מהטבות המכס של הסכם הסחר החופשי בין ישראל לאיחוד האירופי.

על פי הערכות בישראל, מאחורי עמדת הפרלמנט האירופי נמצאות בעיקר בריטניה ודנמרק, וגם ארגונים ועמותות פרו-פלסטינים. בבריטניה לוחצים על יצואנים ישראלים לסמן גם על תווית המוצר את אזור הייצור, בנימוק שהצרכן הבריטי רוצה לדעת שהוא לא קונה מוצר שיוצר בהתנחלויות. על פי ההסכם בין ישראל לאיחוד האירופי, חובת סימון המקור היא רק על מסמכי המכס, לא על תווית המוצר, שם נותר הכיתוב "מיוצר בישראל".

בדיונים הפנים-אירופיים הכחישו הנציבות האירופית ושלטונות המכס שיש הפרות בוטות של ההסכם, אבל הפרלמנט האירופי איים כי ידרוש לפתוח מחדש את ההסכם לדיון. כדי להימנע מפתיחת ההסכם החליטו בנציבות האירופית להגביר את השקיפות, והטילו אחריות לזיהוי מקור המוצר לא רק על רשויות המכס האירופיות, אלא גם על היבואנים האירופים.

מקורות ישראלים העריכו כי בנוסף, כנראה על רקע משפט שנערך ב-2010 ונגע ליבוא מוצרי סודה קלאב לגרמניה, התחדדה הראייה המשפטית בנושא היצוא מההתנחלויות, והאיחוד האירופי החליט להחמיר ולהרחיב את השטחים שאינם בתוך הקו הירוק גם לשטחי ההפקר. בישראל ידעו כמה חודשים על השינויים המתוכננים בנושא באירופה, אך לא הצליחו למנוע אותם.

"לכל מי שמכיר ומבין את המציאות, אין כל ספק כי מודיעין-מכבים-רעות היא חלק אינטגרלי ממדינת ישראל, ואין שום ספק באשר לעתידם", נמסר בתגובת משרד החוץ. "לכן, האיחוד האירופי מתעלם מהמציאות כשהוא כולל בתחום המחלוקת נושאים ומקומות שכלל אינם מצויים בה. לגבי שאר היישובים ברשימה, הגישה האירופית, אף שהיא אינה חדשה, איננה לרוחה של ישראל, ומתנהלת לגביה הידברות דיפלומטית מתמשכת בין הצדדים. על ידי הפרסום החד צדדי של רשימת היישובים באינטרנט, קטע האיחוד האירופי באופן שאיננו מקובל תהליך של משא ומתן עם ישראל סביב נושא זה. פעולה זו מעוררת תחושה של מחטף, ולפיכך העבירה שגרירות ישראל למוסדות האיחוד בבריסל מחאה רשמית על המהלך".

במכתב רשמי שהעבירה שגרירות ישראל בבריסל לנציבות האירופית לפני כעשרה ימים, נכתב כי "מדינת ישראל רואה את הפעולה האחרונה שננקטה על ידי הנציבות האירופית כצעד חד צדדי, שקטע את ההתייעצויות ההדדיות לפני שמוצו. ישראל מוחה נגד פעולה זו ומבקשת לחזור לתהליך ההתייעצויות במטרה להשיג פתרון מוסכם. עד אז, ישראל מבקשת שהנציבות האירופית תשעה את כל הפעולות הרלוונטיות בנושא". על המכתבה חתום סגן השגריר הישראלי בבריסל, רונן גיל אור.

"אין שינוי מהותי של המנגנון הקיים"

משרד התמ"ת פירסם תגובה, שהתעלמה מהוספת אזור מודיעין-מכבים-רעות לרשימה האירופית, אך הביעה דאגה מאפשרות של פגיעה גורפת יותר ביצוא לאירופה, כתוצאה מפרסום ההנחיות החדשות. מהמשרד נמסר כי "משרד התמ"ת מבקש להבהיר כי תוכן ההודעה החדשה שהוציא האיחוד האירופי, הנוגעת לסימון מקור מוצרים ישראליים המיוצרים מעבר לקו הירוק, אינו מכיל בחובו ואינו מהווה כל שינוי מהותי של המנגנון הקיים, הדורש מכלל החברות הישראליות לציין מיקוד וכתובת על גבי תעודות המקור ביצוא לאיחוד האירופי. הטבות המכס הניתנות ליצוא הישראלי המיוצר בתוך שטחי הקו הירוק לא ישתנו, מה גם שלמיטב ידיעתנו, במיקודים הרלוונטיים שהתווספו, אין פעילות יצוא לאירופה. הודעת האיחוד האירופי מחדשת ומחדדת את אחריות היבואנים ליישום המנגנון ביבוא לאיחוד האירופי, ומפנה לרשימה של אותם היישובים ומקומות הייצור שאינם זכאים להטבת מכס במסגרת ההסכם, בשל מיקומם מעבר לגבולות 1967".

עוד נמסר ממשרד התמ"ת כי ב-2005 הגיעו המשרד ונציבות האיחוד האירופי להסדר טכני, שפתר סכסוך ממושך בעניין החלת הסכם הסחר החופשי על הסחורות המיוצרות ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן, ובכך איפשר את המשך היצוא השוטף מישראל לאיחוד. "במינהל סחר חוץ משרד התמ"ת, סבורים כי אף שאין מדובר בשינוי המצב, אין להוציא מכלל אפשרות כי ההודעה החדשה תיצור בלבול בקרב היבואנים באירופה, והוא פועל עם היצואנים במטרה להכינם לפניות מצד שותפיהם האירופים. משרד התמ"ת, באמצעות מינהל סחר חוץ ומערך הנספחים המסחריים בתפוצות, ימשיך לעקוב אחר ביצוע ההודעה כדי לוודא כי אין פגיעה ביצוא הישראלי לאיחוד האירופי".

עורכי הדין גיל נדל ועומר וגנר ממשרד גיל נדל, העוסק בדיני יבוא, יצוא וסחר בינלאומי, אמרו כי מהלך זה של האיחוד האירופי מגיע לאחר שלאחרונה נודע כי דרום אפריקה ודנמרק אסרו סימון מוצרים מתוצרת השטחים כתוצרת ישראל. לדבריהם, בעוד שהמהלך בדרום אפריקה ובדנמרק אינו מונע את יבוא הטובין לשם ואינו מטיל עליהם מסים נוספים, המהלך של האירופאים נועד להטיל מכס על מוצרים שיוצרו בשטחים.

"הפרשנות של האיחוד האירופי למונח ‘מדינת ישראל' בהסכם הסחר מהווה סטייה והפרה של ההסכם, וטוב היתה עושה ישראל, אם היתה מנסה לשכנע את האירופאים לחזור בהם, ובמקרה הצורך, על המדינה לבדוק אפשרות ליישב את הסכסוך במנגנוני יישוב סכסוכים בינלאומיים", ציינו נדל ווגנר.

-

"שטח הפקר" רצועה ברוחב של 1-3 קילומטרים בין ישראל לגדה המערבית, שלאחר מלחמת השחרור לא היה ברור של מי הריבונות עליה. שטח דומה נוסף נמצא בירושלים, בין העיר המערבית למזרחית

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker