"אקונומיסט": ללא מחיקה של חובותיה, יוון לא תשתקם

ניתוח: יוון לא תוכל לפרוע את חובותיה במלואם - 70% מהחוב נמצאים בידי ממשלות אירופה וקרן המטבע, שצריכות למחוק את החוב בהדרגה

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

שביתה כללית, מפגינים ברחובות, קרבות פרלמנטריים על מהלכי צנע בתמורה לכספי חילוץ, כלכלה שוקעת שחובותיה גדלים והולכים. המצב באתונה השבוע מוכר להחריד - ולא רק בגלל שיוון חוותה שבועות דומים בעבר. יוון מזכירה כעת את משברי החובות של הכלכלות המתעוררות בשנות ה-80 וה-90.

הניסיון מתריסר מדינות מוכות חוב מאמריקה הלטינית ומאפריקה צריך לשמש לקח למחלצי יוון. במשך שנים ניסו קרן המטבע הבינלאומית (IMF) וממשלות העולם העשיר לפתור את הבעיות האלה באמצעות הלוואות חירום לטווח קצר. ואולם המדינות השקועות בחובות כבדים הצליחו להתאושש רק כשחובותיהם - כולל לנושים הבינלאומיים - קוצצו. באירופה, פולין מהווה גם תקדים: כלכלתה המריאה בשנות ה-90 כשקיבלה מחילת חובות מנושיה.

יוון נמצאת באותה הסירה. כלכלתה לא תתאושש עד שתקבל מחילת חובות נוספת, למרות העברת כספי החילוץ. מחילת חובות צריכה להיות תהליך של שני חלקים: ראשית, הסכמה על תוכנית להפחתת החוב אם תעמוד ביעדים מסוימים; וקיצוצו של החוב בשלבים במהלך העשור הקרוב.

נקודת המוצא היא שיוון עדיין חדלת פירעון. בתחילת השנה הסכימו נושיה הפרטיים להפחית את חובה ביותר מ-50%. ואולם העסקה לא כללה נתח נכבד של אג"ח יווניות שנמצא בידי הבנק המרכזי של אירופה (ECB), והיא רוככה באמצעות כספים שהלוו מחלציה של יוון. במשך שנתיים המחלצים העמידו פנים שיוון לא סובלת מחדלות פירעון, וסיפקו הלוואות רשמיות כדי לפרוע את חובותיה במלואם, כך שיותר מ-70% מהחובות כיום נמצאים בידי הנושים ה"רשמיים" (ממשלות אירופה וקרן המטבע). הסיכויים לפירעון החוב הזה שוקעים עם כלכלת יוון. הממשלה צופה כעת כי חובה יעלה על 190% מהתמ"ג ב-2014 - שיעור הגבוה ב-30% ממה שחזתה קרן המטבע לפני שישה חודשים. נטל החוב הזה לא יכול להצטמצם לרמה בת-קיימא ללא מחילה נוספת.

מפגין יווני מול בניין הפרלמנט באתונה

גרמניה לא מוכנה למחול

אירופאים רבים מודים בכך באופן לא רשמי. בפומבי, הם מכחישים זאת נמרצות. ממשלת גרמניה מוכנה כעת להעניק ליוונים יותר זמן ליישם את הצנע. ואולם היא לא מוכנה לדון במחילה של חובות. פוליטית, זה מובן. גרמניה חוששת כי כל מחילה תפחית את התמריץ של יוון לבצע רפורמות, ותעורר את זעם הבוחרים בגרמניה, שעלולים להעניש את ממשלתה של מרקל בבחירות הכלליות בסתיו הבא.

כלכלית, זה אסון. כל עוד כולם יודעים שיוון לא יכולה לפרוע את החוב, היא תישאר מחוץ לשוקי האג"ח הפרטיים ואי הוודאות לגבי כושר הפירעון שלה יסכל כל רצון להשקיע בה. היא תאט את ההפרטה של נכסי ממשלה, שנמצאת במרכז אסטרטגיית ההבראה של יוון.

החוב היווני כאחוז מהתמ"ג

על נושי יוון לייצר תוכנית להפחתת נטל החוב, תוך הגברת התמריץ של יוון לבצע רפורמות. מודל אפשרי אחד הוא HIPC - המיזם להפחתת חובות למדינות עניות בעלות חוב גדול מ-1996, שבו הסכימו הנושים להפחית את החוב למדינות שהסכימו ליישם רפורמות להפחתת העוני. מודל אחר עשוי להיות זה של פולין ב-1996, שבו התבצעה הפחתה דומה לכך, בתמורה לרפורמות.

עסקה כזו עם נושי יוון יכולה להיחתם כעת: אם יוון תמשיך ברפורמות, חובותיה הרשמיים יופחתו בשלבים לרמה שניתנת לניהול, למשל 120% מהתמ"ג עד 2020, ונטל התשלומים ייהפך לאפשרי. ההפחתה תתבצע על ידי הורדת הריבית ודחיית מועד הפירעון - אולי אפילו ל-50 שנה. באופן כזה תוכל מרקל להסביר לבוחריה כי הקרן נפרעת במלואה. הבנק המרכזי של אירופה, שמחזיק ביתר האג"ח הפרטיות של יוון שלא קיבלו תספורת, צריך לפעול ראשון, ולהסכים לתנאים שנכפו על המשקיעים הפרטיים.

יש כמובן סיבוכים. קרן המטבע מכרה זהב כדי לממן את חלקה במיזם HIPC. מאחר שיוון עשירה עדיין מרוב חברות קרן המטבע, יצטרכו ממשלות אירופה הנושות לשאת בחלק של הקרן בהפחתת החובות של יוון. ממשלת יוון עלולה להיכשל בביצוע הרפורמות או יעדי התקציב. ואולם השפעת יצירתו של נתיב אמין לפירעון חובות עשויה להיות רבת עוצמה. יוונים יוכלו להתחיל להאמין כי יש להם מוצא מהמשבר; המשקיעים יוכלו להשקיע כסף במדינה בוודאות גבוהה יותר; יוכל להיווצר מעגל חיובי של אמון וצמיחה. בלעדיו, יוון מועדת לצרות צרורות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?