עד כמה תרחיק ממשלת גרמניה כדי להציל את היורו

מהלכי הבנק המרכזי של אירופה רומזים על איחוד חובות גוש היורו, אולם מרקל תקשיב לדעת הבוחרים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

 גרדיאן

בשבוע שעבר נראה היה כי הבנק המרכזי של אירופה לא ממש מתרשם ממאמצי ממשלות ספרד ואיטליה להפחית את הגירעון שלהן. עתה - לאחר ששיגר מכתב חריף אחד לממשלת איטליה - הוא פתאום מעריץ מושבע שלהן. למעשה, הוא כל כך נלהב שהוא קנה אג"ח של שתיהן. הנקודה החשובה היא שהבנק המרכזי של אירופה מפגין שרירים עתה. התוצאות ביום שני היו מרשימות. התשואה על אג"ח של איטליה וספרד ירדה כמעט באחוז ביום שני.

עבודה טובה, אבל מה עכשיו? אנחנו יודעים שהבנק המרכזי של אירופה לא יסכים לעשות את עבודתם המלוכלכת של פוליטיקאים בלי גבול. הודעתו ביום ראשון בלילה היתה ברורה: זה חיוני שהממשלות יפעילו את קרן היציבות הפיננסית של אירופה (EFSF), קרן החילוץ שתהיה בעלת סמכות לרכוש אג"ח אם חברות האיחוד יסכימו להצטרף אליה. הבנק המרכזי נואש להעביר את השרביט. וזה מובן.

התערבות בשוקי האג"ח כדי להגן על גוש היורו היא אקט פוליטי, אפילו כשהוא מחופש להרחבה של מדיניות מוניטרית נורמלית. היה עדיף אם נבחרי הציבור, ולא הבנק המרכזי, היו מקבלים החלטות כיצד לסכן את כספי משלמי המסים.

וזה מעלה את השאלה הקריטית: האם EFSF, בהנחה שסמכויותיה החדשות יוענקו לה על ידי המדינות החברות, תהיה תחליף הולם. התשובה תלויה בחלקה בתחמושת שהיא תקבל. גרמניה נראית נחרצת בהתנגדותה להגדלת היקף הקרן הנוכחי, 440 מיליארד יורו, וסכום זה לא יספיק אם השווקים יתחילו שוב לפקפק באמינות האשראי של ספרד ואיטליה. זה עלול לקרות אם הן ייקלעו למיתון. במקרה כזה, נחזור לנקודת ההתחלה: עד כמה תהיה גרמניה מוכנה לסייע לשכנותיה הנאבקות? האם היא תסכים לאיחוד פיסקלי (תקציבי) מלא שבו חברות גוש היורו ישאו במשותף באחריות זו לחובותיה של זו?

תפנית הפרסה שביצע הבנק המרכזי בקניית האג"ח של ספרד ואיטליה רומזת כי הממסד הפיננסי בגוש היורו נוטה לכיוון איחוד פיסקלי שכזה. אולם אסור לבלבל צעד אחד שנעשה במהלך משבר עם הדבר האמיתי. דעת הקהל בגרמניה תמשיך להכתיב את מהלכיה של הקנצלרית אנגלה מרקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker